הלובי הישראלי בבריטניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלובי הישראלי בבריטניה מורכב מיחידים וקבוצות המבקשים להשפיע על יחסי החוץ של הממלכה המאוחדת לטובת חיזוק הקשרים עם ישראל, הציונות, או תמיכה במדיניות של ממשלת ישראל. כמו כל לובי, אנשים וקבוצות עשויים לנסות להשפיע על פוליטיקאים ועל מפלגות פוליטיות, על התקשורת הבריטית, על הציבור הרחב או על קבוצות ומגזרים ספציפיים.

רקע היסטורי

על פי דונלד וגנר (אנ') מה שנודע כציונות נוצרית הופיע באנגליה בתחילת המאה ה-19 כאשר שיבת היהודים לארץ הקודש ופרשנות עתידנית לטקסטים אפוקליפטיים התמזגו. ב-1839 קרא אנתוני אשלי-קופר, רוזן שפטסברי השביעי לפרלמנט לתמוך בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.[1] במהלך שנות ה-40 של המאה ה-19, הנרי טמפל, הוויקונט השלישי מפלמרסטון, תמך בהקמת "ישות יהודית" בעלת ברית של האימפריה העות'מאנית כמשקל נגד למצרים.[2]

אפשר להתייחס לחיים ויצמן כלוביסט המשמעותי הראשון עבור ישראל בבריטניה. הוא היה בין אלו ששכנעו את ארתור ג'יימס בלפור שארץ ישראל צריכה להיות הבית הלאומי של העם היהודי.[3] גם הוועד הבריטי לפלשתינה במנצ'סטר, "פעל למען המנדט וזכויות היהודים בארץ ישראל".[4]

באותה תקופה הארגונים הדומיננטיים של הקהילה היהודית באנגליה, ועד שליחי הקהילות וההתאחדות האנגלו-יהודית, היו "המעוז המוסדי של המחנה האנטי-ציוני" והקימו ועדת חוץ משותפת כדי ללחוץ על הממשלה לטובת הקהילות היהודיות הנרדפות ברחבי העולם בניגוד למאמציהם של ויצמן ובעלי בריתו.[5] ב-1917 שכנעו ויצמן וקבוצה קטנה של ציונים את הממשלה הבריטית לפרסם את הצהרת בלפור שתמכה ב"הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל".

התקופה המודרנית

פעילויות הלובינג בעד ישראל, נוטות להיות בקנה מידה קטן יותר בבריטניה מאשר בארצות הברית.[6] נטען גם כי "אין תרבות של שתדלנות בבריטניה", בניגוד לארצות הברית, בה התופעה מוכרת וזוכה ללגיטימציה רחבה.[7]

מדיניות החוץ של בריטניה חשובה לישראל פחות מזו של ארצות הברית, הן בשל עוצמתה הכלכלית והצבאית הגדולה בהרבה והן בשל הסיוע הצבאי המשמעותי והמתמשך שהיא מעניקה לישראל. עם זאת, בריטניה שומרת על יכולת מסוימת להשפיע על עניינים בינלאומיים באמצעות חברותה במועצת הביטחון של האו"ם, ובהיותה מעצמה בעלת אינטרסים באזור.

ארגונים

ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה

ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה הוא פורום לדעותיהם של רוב הארגונים בקהילה היהודית הבריטית, והוא נמצא בקשר עם הממשלה הבריטית על בסיס זה. הוועד מצהיר כי לקהילה "יש זיקה חזקה מאוד למדינת ישראל" ומבטא את דאגותיו ועמדותיו לגבי ישראל בפני חברי פרלמנט, משרד החוץ וחבר העמים, התקשורת וקבוצות דתיות אחרות.[8]

מועצת המנהיגות היהודית

מועצת המנהיגות היהודית (אנ') שמה לה למטרה לקדם את האינטרסים של הקהילה היהודית המאורגנת בבריטניה, כולל תמיכה בישראל והזדהות עמה.[9] במחקר סוציולוגי נטען כי "הלובי הפרו-ישראלי תמיד היה חלק חשוב בעבודתה של המועצה. בדצמבר 2006 היא הקימה את ועדת הפעילויות היהודיות, לטיפול בפעולות פוליטיות". כן נטען כי המועצה מנהלת מאבק בתופעות כמו BDS.[10]

הפדרציה הציונית בבריטניה ואירלנד

הפדרציה הציונית בבריטניה ואירלנד, שנוסדה ב-1899, מתארת את עצמה כ"ארגון העממי המוביל בבריטניה למען ישראל". לטענת הפדרציה, היא ארגון הגג של התנועה הציונית בבריטניה, המייצגת יותר מ-30 ארגונים ולמעלה מ-50,000 חברים מסונפים.[11] פעילותה כוללת: הדרכה, קמפיינים, מעורבות תקשורתית, שתדלנות, מאבק בתנועת ה-BDS, עבודה עם סטודנטים ואירועי תרבות.

פוליטיקה

מספר קבוצות שדולה פועלות מול הממשלה, מול פוליטיקאים ומול המפלגות הפוליטיות למען ישראל. פוליטיקאים רבים מביעים את תמיכתם באמצעות הקבוצות הפוליטיות "ידידי ישראל".

ב-2003, טאם דלייל (אנ'), חבר פרלמנט מטעם מפלגת הלייבור, אמר כי ראש הממשלה ומנהיג המפלגה, טוני בלייר, הושפע שלא לצורך מ"כנופיה של יועצים יהודים" בגיבוש מדיניותו כלפי עיראק, סוריה ואיראן.[12] אריק מונמן (אנ'), נשיא הפדרציה הציונית בבריטניה ואירלנד וחבר פרלמנט לשעבר מטעם הלייבור, אמר כי הוא מאמין שיש מקום להפנות את דלייל לוועדה לשוויון גזעי של בית הנבחרים.[13][14] הוא ספג ביקורת גם מדייב ריץ' (אנ'), מומחה לאנטישמיות מהשמאל הפוליטי, שדחה את הטענה שיש שדולות "בסגנון איפא"ק" בבריטניה.[15]

חברת הפרלמנט הליברל-דמוקרטית לשעבר, ג'ני טונג, הברונית טונג (אנ'), אמרה ב-2006: "הלובי הפרו-ישראלי השתלט על העולם המערבי, על האחיזה הפיננסית שלו. אני חושבת שהם כנראה השתלטו על המפלגה שלנו". קבוצה של לורדים בהנהגת הארכיבישוף לשעבר מקנטרברי, ג'ורג' קארי (אנ'), אמרה כי הערותיה "חסרות האחריות והבלתי הולמות, מעוררות תאוריית קונספירציה אנטי-יהודית קלאסית".[16] טונג ננזפה על ידי מנהיג המפלגה הליברלית, מנזיס קמפבל (אנ'), שאמר: "אני מגן באופן מוחלט על זכותך להביע את דעותייך על המזרח התיכון, כולל ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל. אבל אני לא מאמין שההערות שהשתמשת בהן נופלות בקטגוריה הזו". הוא הוסיף כי להערות יש "קונוטציות אנטישמיות ברורות".[17]

ב-2006 כתב כריס דייויס (אנ'), חבר הפרלמנט האירופי מטעם המפלגה הליברל-דמוקרטית, לבוחרת פרו-ישראלית שהיא "נהנית להתבוסס בזוהמה של עצמה". במסר מאוחר יותר הוא התלונן על "מדיניות האפרטהייד הגזענית" של ישראל והצהיר: "אני אומר להם שאני מתכוון לדבר נגד הדיכוי הזה בכל הזדמנות, ואני אגנה את ההשפעה של הלובי היהודי שנראה שיש לו השפעה גדולה מדי על תהליך קבלת ההחלטות הפוליטיות במדינות רבות".[18] כתוצאה מהזעקה שעוררה המתקפה על הבוחרים, התפטר דייוויס זמן קצר לאחר מכן מתפקידו כמנהיג קבוצת הליברל-דמוקרטים בפרלמנט האירופי.[19]

בשנת 2009 הוקרן סרט תיעודי בשם "בתוך השדולה הישראלית של בריטניה" מאת העיתונאי פיטר אובורן (אנ') בערוץ 4 במטרה לחשוף את השפעת השדולה הישראלית בפוליטיקה הבריטית.[20] בין השאר נטען כי השדולה "מממנת את השמרנים".[21] אופקום קיבלה 50 תלונות על התוכנית, אך ניקתה אותה מאשמה של הפרת כללי השידור.[22]

ב-2010 אמר חבר הפרלמנט מרטין לינטון (אנ') כי "יש זרועות ארוכות של ישראל במדינה הזו שמממנות קמפיינים של בחירות ומשקיעות כסף במערכת הפוליטית הבריטית למטרותיהן", בעוד עמיתו היהודי ג'רלד קאופמן (אנ') אמר כי למיליונרים יהודים ימניים יש אינטרסים גדולים במפלגה השמרנית. דובר הקרן לביטחון קהילתי (אנ'), מארק גרדנר, הגיב: "כל מי שמבין באנטישמיות יזהה עד כמה הציטוטים הללו מכוערים ומעוררי התנגדות, עם הדימויים שלהם של שליטה יהודית וכוחו של הכסף".[23][24] ב-2015 אמר קאופמן כי "כסף יהודי, תרומות יהודיות למפלגה השמרנית... הובילו לקבוצה גדולה של חברי פרלמנט שמרנים שהם פרו-ישראלים בכל מה שהממשלה עושה".[25][26]

ב-2012 כתב אובורן כי "כ-80 אחוז מכל חברי הפרלמנט השמרנים הם חברים (במפלגה השמרנית 'ידידי ישראל'), כולל רוב שרי הקבינט... בעוד שנותני החסות שלה ממלאים תפקיד חשוב במימון השמרנים ברמה הארצית וחברי הפרלמנט ברמה המקומית. אין ספק של-CFI הייתה השפעה רבת עוצמה על המדיניות". חבר הפרלמנט השמרני אלן דאנקן (אנ') הצהיר ב-2014 כי למרות החוקים הבריטיים האוסרים על מימון פוליטי מחו"ל, יש חריגה עבור ישראל, ומאוחר יותר הוסיף כי "ארצות הברית נמצאת בקשר עם לובי פיננסי חזק מאוד השולט בפוליטיקה שלה".[23]

ב-2017 שידרה אל-ג'זירה סדרה בת ארבעה פרקים, "הלובי (אנ')", על ניסיונות ישראלים להשפיע על הפוליטיקה הבריטית.[27]

הקבוצה הפרלמנטרית של בריטניה-ישראל

"הקבוצה הפרלמנטרית הכלל-מפלגתית בריטניה-ישראל" היא קבוצה כל-מפלגתית הרשומה בפרלמנט הבריטי. מטרתה המוצהרת היא "ליצור הבנה טובה יותר של ישראל, ולטפח ולקדם קשרים בין בריטניה לישראל".[28]

ידידי ישראל (מפלגה פוליטית)

ידידי ישראל במפלגה השמרנית (CFI) מזוהים עם המפלגה השמרנית ומצהירים כי הם "אחת מקבוצות הלובי הפוליטי הצומחות ביותר". הקבוצה מפרטת את מטרותיה כתמיכה בישראל, קידום שמרנות, מלחמה בטרור, מאבק באנטישמיות ודו-קיום בשלום במזרח התיכון.[29] בדיילי טלגרף תיארו אותה כ"קבוצת לובי יעילה ביותר", וכתבו כי מנהלה, סטיוארט פולק, "עשה יותר מכולם כדי לקדם את עניינה של ישראל באגף הימני של הפוליטיקה הבריטית".[30]

ידידי ישראל במפלגת הלייבור (LFI), שנוסדה ב-1957, היא קבוצה בתוך מפלגת הלייבור אשר בשנת 2003 הגדירה את עצמה כ"קבוצת לובי הפועלת בתוך מפלגת הלייבור לקידום מדינת ישראל".[31] היא מתארת את עצמה כמי שמבקשת "לקדם יחסים בילטרליים חזקים בין בריטניה לישראל".[32] הארגון מארגן ביקורים של פוליטיקאים בריטים בישראל כדי להיפגש עם פוליטיקאים ישראלים ופעילים למען ישראל מקרב חברי מפלגת הלייבור. ראשי הממשלה בלייר ובראון היו חברים בארגון ידידי ישראל של הלייבור, ומנהיג המפלגה אד מיליבנד תיאר את עצמו כ"ידיד ישראל".[33]

ידידי ישראל במפלגה הליברל-דמוקרטית (אנ') (LDFI) היו הקבוצה הראשונה מסוג זה שהוקמה. מטרתם היא "למקסם את התמיכה במדינת ישראל בקרב הליברל-דמוקרטים והפרלמנט".[34]

ברית ישראל-בריטניה

ברית ישראל בריטניה הוקמה בשנת 2016 במטרה "להגביר את התמיכה בישראל בפרלמנט". היא הושקה על ידי הפדרציה הציונית והובלה על ידי חבר הפרלמנט לשעבר מטעם הלייבור מייקל מקאן (אנ') כדי לבנות קשרים בין פוליטיקאים ותומכי ישראל ולחזק את הקשרים בין בית הנבחרים לכנסת. מקאן היה חבר באיגוד ידידי ישראל (TUFI) וסגן יו"ר ידידי הלייבור בישראל.[35]

מדיה

ביקום

המרכז הבריטי-ישראלי לתקשורת ומחקר (אנ') (BICOM), שנוסד בשנת 2000, מתמקד בלהציג את הצד הישראלי בפני עיתונאים.[36][37] האובזרבר תיאר אותו כ"ארגון הלובי הפרו-ישראלי הפעיל ביותר בבריטניה"[38] וכ"קבוצת לובי יהודית רבת השפעה".[39]

העיתון הלונדוני ג'ואיש כרוניקל דיווח כי בריאן קרנר, לשעבר יו"ר הג'וינט ישראל, טען כי יש "צורך בגוף המסוגל לתאם את הפוליטיקה וההסברה של יהדות בריטניה" לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. למחרת, נפגשו חמישים מנהיגים יהודים עם השגריר הישראלי ו"גייסו קרן ראשונית של 250,000 ליש"ט לשתדלנות ויחסי ציבור פרו-ישראליים", וכתוצאה מכך הוקמה BICOM.

על פי מאמר ב-2002 בגרדיאן, BICOM וועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה "אימצו אסטרטגיות תקשורתיות אגרסיביות כדי להגן על ישראל ולתקוף את מבקריה בבריטניה". באותה שנה, מנהיגי הקהילה היהודית בבריטניה קראו לשני אסטרטגים אמריקאים בכירים "לערוך מחקר על מידת העוינות לישראל בבריטניה מתוך מטרה שהקהילה היהודית הבריטית תפתח במסע יחסי ציבור".[40] העיתון האמריקאי הפורוורד דיווח כי בשנת 2005 הוביל סטיב ג'יי רוזן (אנ'), אז מנהל המדיניות של איפא"ק, מאמץ להקים ארגוני לובי פרו-ישראליים דומים בבריטניה בשל התגברות האנטישמיות.[41]

בסתיו 2008 שיתף בכיר בממשלת ישראל את דעתו על התחרות בין BICOM, שלדבריו רוצה לשמור על ההובלה של ההסברה בבריטניה, לבין The Israel Project שבסיסו בארצות הברית. הוא ציין כי לטענת BICOM הארגון The Israel Project אינו מבין כיצד לעבוד עם עיתונאים בריטים ואמר "אנחנו לא רוצים להיכנס לזה. אנחנו עובדים עם שני הארגונים".[42]

חברה

הסברה בקרב החברה הבריטית, הכוללת את האקדמיה, השלטון מקומי ותחומים אחרים, קיבלה חשיבות רבה יותר כאשר ישראל ותומכיה ביקשו להתמודד עם פעילויות פרו-פלסטיניות, כגון תנועת ה-BDS.

באוקטובר 2007 כתב אמג'ד ברהם, ראש מועצת הפדרציה הפלסטינית של איגודי פרופסורים ועובדי אוניברסיטאות, כי "הלובי הישראלי בבריטניה" עמד מאחורי החלטת איגוד האוניברסיטאות והמכללות (אנ') (UCU) לבטל את מסע ההרצאות בבריטניה של כמה אקדמאים פלסטינים. הוא טען כי איגודי האקדמיה הפלסטיניים יכולים "לזהות את היד הלא כל כך נסתרת של השדולה".[43]

דיאלוג האיגודים המקצועיים בריטניה-ישראל

דיאלוג האיגודים המקצועיים בריטניה-ישראל, לשעבר איגוד ידידי ישראל, פועל בתנועת האיגודים המקצועיים.[44]

אגודות ידידי ישראל

אגודת ידידי ישראל של סאסקס, שבסיסה בברייטון, הוקמה בשנת 2013,[45] האגודה בצפון לונדון ובמנצ'סטר הוקמה ב-2014.[46] קיימות גם קבוצות נוספות, כמו ארגון ידידי אסקס של ישראל,[47] אגודת ידידי ישראל ביורקשייר הממוקמת בלידס,[48] קונפדרציית ידידי ישראל בסקוטלנד[49] וקבוצת ידידי ישראל של צפון אירלנד.[50]

תנועת הסברה ישראלית

מטרת התנועה היא להקים תנועה המונית של פעילים ישראלים בבריטניה. היא מספקת חומרי הדרכה וקידום ותומכת בשימוש במדיה חברתית.[51]

הקואליציה הישראלית

ביולי 2020 פורסם על הקמת הקואליציה הישראלית כדי "להקצות משאבים, לאחד ולהגביר את היוזמות הפרו-ישראליות המקוונות המצליחות ביותר".[52]

עורכי דין בבריטניה למען ישראל

ארגון עורכי דין בריטיים למען ישראל (UKLFI) הוקם בשנת 2011 על ידי ג'ונתן טרנר.[53] נטען כי הארגון היה "חיוני במספר ניצחונות משמעותיים לקמפיינים פרו-ישראליים ונגד אנטישמיות בבריטניה". מאז 2016, הוא מיוצג בוועד שליחי הקהילות. קרוליין קנדל, מנהלת התפעול בארגון, אמרה ב-2016 "מה שאנחנו עוסקים בו הוא למעשה לעמוד לצד ישראל, ולעשות זאת בצורה היעילה ביותר שאנחנו יכולים". באותה שנה היו בארגון כ-1,400 חברים ועמיתים, כמחציתם עורכי דין. חלק ניכר מפעילותו קשור לאוניברסיטאות, והוא מילא תפקיד מפתח במניעת המשט השני לעזה שיצא מיוון ב-2011, תוך שימוש בחוק הימי הבינלאומי.[54]

התאחדות הסטודנטים היהודים

איגוד הסטודנטים היהודים (אנ') תומך באגודות יהודיות ב-60 קמפוסים ברחבי בריטניה. ערכי הליבה שלו כוללים "מעורבות עם ישראל ...להציע הזדמנויות לחיזוק, ולחקור קשר אישי עם ישראל כחלק מביטוי מתפתח של זהות יהודית".[55] בשנים 2018-19, UJS תמכה ביותר מ-11,000 סטודנטים ב'תוכניות ישראל'. UJS הצהיר כי "רצינו להציג את ישראל בצורה חיובית בקמפוס באמצעות התרבות, החברה והפוליטיקה הישראלית".[56] באביב 2020, ה-UJS השיק את אביב לישראל, "קמפיין כדי להבטיח שיהיו לנו כמה שיותר אירועים הקשורים לישראל בקמפוס במהלך החודש הזה".[57]

אנחנו מאמינים בישראל

הארגון נוסד בשנת 2011, והוא תומך ברשת עממית של תומכי ישראל בבריטניה. השקתו באה לאחר שני כנסים פרו-ישראליים שנערכו בבריטניה ב-2011 וב-2015. המנהל והמייסד שלו היה פעיל מפלגת הלייבור לוק אקהרסט (אנ'), שנבחר כחבר פרלמנט ב-2024. במאי 2019 הודיע הארגון על גיוסו של הפעיל ה-20,000 שלו.[58]

StandWithUs

StandWithUs האמריקאית פועלת גם בבריטניה. היא מתארת את עצמה כמכשירה את התלמידים להיות מחנכים יעילים בעד ישראל.[59] בספטמבר 2019 היא ארגנה כנס בן שלושה ימים והכריזה על מספר שיא של סטודנטים בתוכניות שלה.[60]

אמונה

קבוצות נוצריות ציוניות בבריטניה (אנ') ממשיכות את מסורת התמיכה בישראל כעניין רוחני-דתי. קבוצות אחרות כוללות את החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים, גשרים לשלום, נוצרים ציונים למען ישראל בריטניה והשגרירות הנוצרית הבין-לאומית ירושלים.

קהילה

מספר קבוצות מבקשות לחזק את הקשרים והאמפתיה בין יהודים בבריטניה, במיוחד צעירים, לבין ישראל. פעילותם יכולה ללבוש מגוון צורות, כולל אלה הנוגעות לתרבות, חינוך, אמונה, פנאי ופילנתרופיה.

הבונים דרור

הבונים דרור היא תנועת נוער תרבותית יהודית סוציאליסטית-ציונית. משימתה היא "לבנות עתיד סוציאליסטי ותרבותי יהודי במדינת ישראל".[61] לבונים דרור בריטניה (HDUK) יש שישה סניפים (המכונים קנים). כשהחניכים מגיעים לגיל 16, הם יוצאים לטיול של חודש ברחבי ישראל, בו הם נחשפים לתרבות ולהיסטוריה של ישראל. מדי שנה חניכים שזה עתה סיימו תיכון נוסעים לישראל לשנת ההכשרה, שם הם עוברים תהליך חוויתי וחינוכי נרחב ומבטאים מעורבות בחברה הישראלית.[62]

הקרן הקיימת לישראל

קרן קיימת לישראל סניף בריטניה המוכר כ-JNF UK, ותומך במדינת ישראל.[63]

UJIA

ה-UJIA (אנ') (המגבית היהודית הבינלאומית המאוחדת) מבקשת לחזק את תחושת הזהות היהודית של יהודים בריטים צעירים ואת הקשר שלהם לישראל.[64] תפקידיה כוללים פיקוח ומימון של סיורים קבוצתיים בישראל, המאורגנים על ידי ארגונים דתיים ואידאולוגיים יהודיים עבור צעירים בקהילה היהודית.[65] בשנת 2017 השיקה UJIA קרן של 300,000 ליש"ט להשקעה בחברות סטארט-אפ ישראליות העוסקות בשיפור החינוך, התעסוקה ופיתוח הקהילה.[66] ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, הייתה הדוברת האורחת בארוחת ערב של UJIA ב-17 בספטמבר 2018, לציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל.[67][68]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ↑ Donald Wagner, Short Fuse to Apocalypse?, Sojourners, ‏2003-07-01 (באנגלית)
  2. ↑ פרק עשירי נוצרים מילניאליסטים, יהודים משיחיים ולורד פלמרסטון, באתר kotar.cet.ac.il
  3. ↑ Zionism & Israel, zionism-israel.com
  4. ↑ The Balfour Declaration - 1917, zionism-israel.com
  5. ↑ חיים ויצמן - מסה ומעש: זכרונות חייו של נשיא ישראל / חיים ויצמן / אשר ברש - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
  6. ↑ "So, just how powerful is the Israel lobby in the US?". The Independent (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-07-19.
  7. ↑ Miriam Shaviv, Left-wing Zionist group’s rejection ignites UK debate, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  8. ↑ Israel and The Middle East, Board of Deputies of British Jews (באנגלית בריטית)
  9. ↑ About, The Jewish Leadership Council (באנגלית בריטית)
  10. ↑ The UK’s pro-Israel lobby in context, openDemocracy (באנגלית)
  11. ↑ "Zionist Federation". The Jewish Leadership Council (באנגלית). נבדק ב-2025-07-19.
  12. ↑ "Dalyell's 'Jewish cabal' remarks denied" (באנגלית בריטית). 2003-05-04. נבדק ב-2025-07-19.
  13. ↑ Watt, Nicholas; correspondent, political (2003-05-05). "Dalyell may face race hatred inquiry". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-07-19.
  14. ↑ White, Michael; editor, political (2003-05-06). "Dalyell steps up attack on Levy". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-07-19. {{cite news}}: |last2= has generic name (עזרה)
  15. ↑ Dave Rich : 'Israel Lobby' Book May Have Sinister Impact in U.K., SPME, ‏2007-11-15 (באנגלית אמריקאית)
  16. ↑ UK politician: Pro-Israel lobby controls West, Ynetnews, ‏2006-09-21 (באנגלית)
  17. ↑ "Rebuke for peer's Israel remarks" (באנגלית בריטית). 2006-10-13. נבדק ב-2025-07-19.
  18. ↑ Totally Plc, TotallyJewish.com | News | National, www.totallyjewish.com (באנגלית)
  19. ↑ Hirsh, David (2006-05-05). "Revenge of the Jewish lobby?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-07-19.
  20. ↑ Dailymotion, www.dailymotion.com (באנגלית אמריקאית)
  21. ↑ Black, Ian; editor, Middle East (2009-11-16). "Pro-Israel lobby group bankrolling Tories, film claims". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-07-19. {{cite news}}: |last2= has generic name (עזרה)
  22. ↑ Ofcom's ruling on Channel 4's "UK Israel Lobby" program: Not in Breach, openDemocracy (באנגלית)
  23. ^ 23.0 23.1 Jeremy Havardi, Refuting the Anti-Israel Narrative: A Case for the Historical, Legal and Moral Legitimacy of the Jewish State, McFarland, 2016-04-05, מסת"ב 978-1-4766-2297-2. (באנגלית)
  24. ↑ Martin Bright, MP: Israel's tentacles will steal the election, The Jewish Chronicle, ‏2010-03-29 (באנגלית)
  25. ↑ הלייבור החדש: אנטישמיות ושנאת ישראל, באתר ynet, ‏2016-04-29
  26. ↑ בריטניה: היהודים תחת לחץ, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2025-06-02
  27. ↑ Al Jazeera Investigative Unit, The Lobby Part 1: Young Friends of Israel, Al Jazeera (באנגלית)
  28. ↑ House of Commons - Register Of All-Party Groups as at 30 July 2015 : Israel, publications.parliament.uk
  29. ↑ סרט בבריטניה: כך פועל הלובי היהודי השמרני, באתר YNET, ‏16.11.2009
  30. ↑ Top 100 right wingers: 50-26 - Telegraph, www.telegraph.co.uk (באנגלית)
  31. ↑ LABOUR FRIENDS OF ISRAEL, www.lfi1.dircon.co.uk
  32. ↑ Labour Friends of Israel, Labour Friends of Israel (באנגלית אמריקאית)
  33. ↑ Sandy Rashty, Ed Miliband defends Labour's approach to Israel, The Jewish Chronicle, ‏2015-01-19 (באנגלית)
  34. ↑ Liberal Democrat Friends of Israel, www.ldfi.org.uk (באנגלית)
  35. ↑ Anonymous, Former LFI head to lead new Israel-Britain alliance, The Jewish Chronicle, ‏2016-02-08 (באנגלית)
  36. ↑ New Israel lobby ‘not taking on Bicom’, www.inminds.co.uk
  37. ↑ Alyza Lewin, Introducing BICOM and Fathom: working to provide a more supportive environment for Israel in Britain - Brandeis Center, Brandeis Center - Advance the civil and human rights of the Jewish people and promote justice for all, ‏2014-02-09 (באנגלית)
  38. ↑ Syal, Rajeev (2009-01-04). "How the pro-Israel lobby in Britain benefits from a generous London tycoon". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-07-19.
  39. ↑ Beaumont, Peter; McCarthy, Rory; McVeigh, Tracy; Harris, Paul (2008-06-28). "Shadow of war looms as Israel flexes its muscle". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-07-19.
  40. ↑ Bates, Stephen; correspondent, religious affairs (2002-10-12). "Israel lobby calls in US advisers to boost image". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-07-19.
  41. ↑ FBI Affair Costs Lobby Dynamic Director Rosen, The Forward, ‏2005-04-29 (באנגלית)
  42. ↑ Anshel Pfeffer, Red faces over squabbling Israel lobbies, The Jewish Chronicle, ‏2008-09-12 (באנגלית)
  43. ↑ "We will not be silenced". The Guardian (באנגלית בריטית). 2007-10-02. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-07-20.
  44. ↑ Lee Harpin, Trades Union Congress votes overwhelmingly in favour of 'Israel boycott', The Jewish Chronicle, ‏2019-09-12 (באנגלית)
  45. ↑ Sandy Rashty, How Sussex Friends of Israel are fighting back against the boycotters, The Jewish Chronicle, ‏2014-01-02 (באנגלית)
  46. ↑ Josh Jackman, Three pro-Israel groups rising - and one treading water, The Jewish Chronicle, ‏2015-07-09 (באנגלית)
  47. ↑ Lee Harpin, ‘Young unapologetic Zionists’ release pro-annexation video, The Jewish Chronicle, ‏2020-06-02 (באנגלית)
  48. ↑ Or Nehushtan | Leeds | Shaliach | Community | JLife, www.jlifemagazine.co.uk (באנגלית אמריקאית)
  49. ↑ Jack Mendel, Glasgow anti-racism rally descends into pro-Palestine demonstration - Jewish News, www.jewishnews.co.uk (באנגלית אמריקאית)
  50. ↑ Jack Mendel, 150 march in Belfast to remember Shoah - Jewish News, www.jewishnews.co.uk (באנגלית אמריקאית)
  51. ↑ About – Israel Advocacy Movement (באנגלית בריטית)
  52. ↑ J. C. Reporter, Online pro-Israel advocacy groups unite to form single coalition, The Jewish Chronicle, ‏2020-07-12 (באנגלית)
  53. ↑ Simon Rocker, Call to prosecute anti-Israel Proms protesters, The Jewish Chronicle, ‏2012-01-12 (באנגלית)
  54. ↑ Daniel Sugarman, Taking the lead, the legal experts who are showing the way to defend against antisemitism, The Jewish Chronicle, ‏2016-12-01 (באנגלית)
  55. ↑ A little bit about UJS, UJS (באנגלית)
  56. ↑ UJS 1919-2019
  57. ↑ "Be Prepared - Israel Portal". UJS (באנגלית). נבדק ב-2025-07-20.
  58. ↑ Jenni Frazer, Grassroots pro-Israel group celebrates 20,000th activist sign up - Jewish News, www.jewishnews.co.uk (באנגלית אמריקאית)
  59. ↑ United Kingdom, StandWithUs (באנגלית)
  60. ↑ David Legmann, The Blogs: A new approach to supporting Israel’s legitimacy, blogs.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  61. ↑ Habonim Dror UK | About Habodror, Habonim Dror (באנגלית בריטית)
  62. ↑ Habonim Dror UK | shnat | 9 month gap year programme, Habonim Dror (באנגלית בריטית)
  63. ↑ "About Us — JNF UK". JNF UK (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-07-20.
  64. ↑ "UJIA". The Jewish Leadership Council (באנגלית). נבדק ב-2025-07-20.
  65. ↑ Jack Mendel, Israel tour leader keeps job after apologising for calling Hamas deaths 'murder' - Jewish News, www.jewishnews.co.uk (באנגלית אמריקאית)
  66. ↑ Rosa Doherty, UJIA funds will help new firms get ahead, The Jewish Chronicle, ‏2017-04-07 (באנגלית)
  67. ↑ Sabbagh, Dan (2018-09-17). "Theresa May: I do not underestimate antisemitism threat". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-07-20.
  68. ↑ Lee Harpin, Theresa May: It 'sickens' me that nearly 40 per cent of Jews would consider emigrating if Corbyn got in, The Jewish Chronicle, ‏2018-09-17 (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הלובי הישראלי בבריטניה41492578Q16987609

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הלובי_הישראלי_בבריטניה&oldid=3373645"