הסיוע הצבאי האמריקאי
ממשלת ארצות הברית הכירה לראשונה בתועלת של סיוע חוץ ככלי דיפלומטי במלחמת העולם השנייה. במטרה לקדם מודלים קפיטליסטיים-ליברליים של פיתוח במדינות אחרות מתוך אמונה שהדבר ישפר את הביטחון הלאומי שלה.
ארצות הברית היא התורמת הגדולה ביותר של סיוע צבאי למדינות זרות בעולם, כאשר משרד ההגנה שלה מספק מימון או ציוד צבאי אמריקאי ליותר מ-70 מדינות מדי שנה למטרות הגנה. ב-25 בינואר 2025 הקפיא הנשיא דונלד טראמפ את הסיוע האמריקאי לכל מדינות העולם, למעט לישראל ומצרים[1].
תוכניות מימון צבאיות
ישנן שלוש תוכניות עיקריות שבהן מוקצה מימון צבאי אמריקאי:
- מימון צבאי זר (Foreign Military Financing) מספק מענקים לרכישת ציוד, שירותים והדרכה ביטחונית אמריקאית. מענקים אלו מאפשרים למדינות בנות ברית לשפר את יכולות ההגנה שלהם. החוק מסמיך את הנשיא לממן רכש של ציוד ושירותים ביטחוניים עבור מדינות זרות וארגונים בינלאומיים. המטרות של FMF הן:
- קידום הביטחון הלאומי על ידי תרומה ליציבות אזורית וגלובלית
- חיזוק התמיכה הצבאית בממשלות שנבחרו בצורה דמוקרטית והכלת איומים טרנס-לאומיים, כולל טרור וסחר בסמים, נשק ואנשים,
- טיפוח יחסים צבאיים הדוקים יותר בין ארצות הברית למדינות המקבלות
- פעולות שמירת השלום (Peacekeeping Operations) מספקות תמיכה לפעילויות שמירת שלום בינלאומיות. קרנות התומכות בפעולות והדרכה בתגובה למשברים בי=ן-לאומיים.
- התוכנית הבינלאומית לחינוך והכשרה צבאית (International Military Education and Training) המציעה הכשרה צבאית על בסיס מענק לאנשי צבא זרים. המטרות של התוכנית הן:
- עידוד יחסי הגנה יעילים
- קידום יכולת פעולה הדדית עם כוחות ארצות הברית וכוחות הקואליציה
- חשיפת גורמים אזרחיים וצבאיים זרים לערכים דמוקרטיים, מקצועיות צבאית ונורמות בינלאומיות של זכויות אדם
כמה דוגמאות לכך יכללו את המאמצים של ארצות הברית בקולומביה ובדרום קוריאה. הסיוע הצבאי הצליח להפסיק את ההתקוממות, לספק יציבות ולסיים סכסוכים באזור. בדרום קוריאה, הסיוע הצבאי של ארצות הברית היה מועיל לשמירה על הביטחון הלאומי, פיתוח כלכלי וחברתי של המדינה[2].
הסיוע לפי מדינה
מדינת ישראל מקבלת מארצות הברית בקביעות את הסיוע הצבאי הגדול ביותר מכל מדינות העולם[3]. כך לדוגמה ב-2014 ארצות הברית העניקה כ-35 מיליארד דולר בסיוע חוץ ל-142 מדינות, מתוכו 6 מיליארד דולר היה סיוע צבאי. שמתוכו 3.1 מיליארד דולר קיבלה ישראל ושנייה הייתה מצרים שקיבלה ב-1.3 מיליארד[4].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רויטרס, בית הנבחרים אישר את חבילת הסיוע הצבאי לישראל, אוקראינה וטייוואן, באתר הארץ, 20 באפריל 2024
הערות שוליים
- ↑ דין שמואל אלמס, חוץ מישראל ומצרים: טראמפ מפסיק את הסיוע הזר, כולל לאוקראינה, באתר גלובס, 25 בינואר 2025
ynet והסוכנויות, טראמפ הקפיא זמנית את הסיוע לכל מדינות העולם, "פטור" לישראל ומצרים, באתר ynet, 25 בינואר 2025 - ↑ שלום בקוריאה או עימות צבאי? שלושה תרחישים לפסגת קים-טראמפ, באתר הארץ, 11 ביוני 2018
- ↑ מוטי בסוק, הסיוע הביטחוני מארה"ב: יותר מ-100 מיליארד שקל בעשור, באתר TheMarker, 17 באוגוסט 2014
- ↑ מערכת mako כסף, סיוע החוץ של ארה"ב: ישראל בראש הרשימה, באתר מאקו, 9 בנובמבר 2015
הסיוע הצבאי האמריקאי40809740Q7892566