היום (יומון עברי באימפריה הרוסית)
 | |
| שער הגיליון השני של "היום" | |
| תדירות | יומון |
|---|---|
| עורך ראשי | יהודה לייב קנטור עם דוד פרישמן ויהודה לייב קצנלסון (בוקי בן-יגלי) |
| תאריכי הופעה | 12 בפברואר (לפי הלוח היוליאני: 31 בינואר) 1886 – 12 במרץ (לפי הלוח היוליאני: 29 בפברואר) 1888 |
| שפה | עברית |
| מערכת | סנקט פטרבורג, רוסיה |
| מדינה |
 רוסיה |
היום היה יומון עברי שראה אור בסנקט פטרבורג בירת האימפריה הרוסית בשנים 1886–1888. היום היה היומון העברי הראשון. עורכי היומון היו יהודה לייב קנטור, דוד פרישמן ויהודה לייב קצנלסון (הידוע כ"בוקי בן-יגלי").
אופי העיתון ומטרתו
הגיליון הראשון של "היום" ראה אור ב-31 בינואר (12 בפברואר בלוח הגריגוריאני) 1886. במאמר הפתיחה הציג העורך הראשי קנטור את עיתונו כבמה פלורליסטית להשמעת כל הדעות והזרמים בקרב יהודי רוסיה. יחד עם זאת, ביקש שעיתונו לא יתמקד רק בנושאים יהודיים-פנימיים אלא יפתח לקורא העברי צוהר אל הנעשה בעולם בכלל ובאימפריה הרוסית בפרט. קנטור הסכים גם שהוא ניצב מול האתגרים שהציב הפרסום בשפה העברית מול כל מפרסמי החיבורים של תנועת ההשכלה היהודית: האם השפה העברית מתאימה במצבה למסור את כל הנדרש מדיווח עיתונאי מודרני והאם יהיו די קוראים שיקראו את העיתון העברי מדי יום ביומו, כאשר כל קהל היעד שלו יודע רוסית ויכול לקבל את החומר העיתונאי בעיתוני המדינה.
עם הכותבים בעיתון נמנו משה ליב ליליינבלום, יוסף אליהו טריווש, שמעון ברנפלד, יהודה לייב גמזו, שמעון יהודה סטניסלבסקי, מנחם מנדל בראונשטיין, פרץ ויירניק (שהיה כתב העיתון בשיקגו) ואחרים.
נאמן לרעיון הפלורליזם, נקט "היום" עמדה נייטרלית ביחס לתנועת חיבת ציון ולהתיישבות בארץ ישראל, ונתן במה זהה גם לתומכי עמדות אחרות כגון הגירה לארצות הברית. לפיכך הואשם, בעיקר על ידי "המליץ", בעוינות לחיבת ציון.
הופעתו היומית של העיתון השפיעה גם על השבועונים המשכיליים הוותיקים יותר, "המליץ" ו"הצפירה", שהחלו לצאת במתכונת יומיומית, והיריבות הרעיונית והעסקית בין העיתונים גברה. "היום" לא הצליח בתחרות מול שני מתחריו ונסגר לבסוף, סמוך לתחילת שנתו השלישית, ב-29 בפברואר (12 במרץ על פי הלוח הגריגוריאני) 1888. עם זאת, נשמר לו מקום כעיתון יומי עברי חלוצי שיצר לשון דיווח עברית עניינית, תמציתית ומדויקת.
תכנים ומדורים קבועים
בכל יום התפרסם בעמודו הראשי של העיתון מאמר מערכת מאת קנטור. בין המדורים הקבועים היו מדורי חדשות ובהם חדשות מעיר הבירה סנקט פטרבורג; טלגרמות, כלומר חדשות ראשוניות ממקומות שונים בעולם (ובפרט מרחבי האימפריה הרוסית) ומדור החדשות מבית המשפט, המסחר והבורסה.
בנוסף, התפרסמו מאמרים רחבי-יריעה יותר במדורים "מכתבי סופרים" (כלומר מאמרי דעה של כותבי העיתון); מאמרים בענייני מדע (רובם ככולם מאת יהודה לייב קצנלסון), חינוך ורשמי מסעות; סקירת ספרים חדשים; סדרת מאמרים באסתטיקה מאת פרישמן במדור "מכתבים על דבר הספרות" ודיווחים על תערוכות אמנות.
כמעט בכל גיליון התפרסמו גם סיפורים (חלקם סיפורים קלאסיים בספרות העברית כגון "קדיש" מאת י"ל פרץ ו"בסתר רעם" מאת מנדלי מוכר ספרים). דוד פרישמן חיבר פיליטונים הומוריסטיים במסגרת המדור "אותיות פורחות".
"בן עמי"
"בן עמי" היה ירחון ספרותי שצורף ל"היום" ב-1887 וראה אור ארבע פעמים בין ינואר למאי. הירחון כלל סיפורים ורשימות בנושאי ספרות יפה וחכמת ישראל.
לקריאה נוספת
- דוד טל, יהודה-ליב קנטור – חלוץ היומון העברי: ביוגרפיה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד ('ספריית הילל בן חיים'); יד יצחק בן-צבי, תשע"א 2011.[1]
קישורים חיצוניים
- "היום" באתר עיתונות יהודית היסטורית
- "היום" באתר עיתונות יהודית היסטורית (גרסה בת חיפוש בכל טקסט העיתון)
- אברהם גרינבוים, היום (יומון עברי באימפריה הרוסית), באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- רשימת מאמרים על היום באתר רמב"י
- עקיבא צימרמן, שלשום בר' יענטע ייסד עיתון עברי יומי, מקור ראשון, מוסף "שבת", 11 במאי 2012
- רפי מן, לשם מה לו ליהודי עיתון, באתר הארץ, 26 ביוני 2012
הערות שוליים
27858882היום (יומון עברי באימפריה הרוסית)