הוצאת צ'ריקובר
הוצאת ב' צ'ריקובר הייתה הוצאת ספרים ישראלית פרטית, שהוקמה על ידי בצלאל צ'ריקובר,[1] ופעלה מאמצע שנות ה-60 ועד תחילת המאה העשרים ואחת. הוצאת צ'ריקובר גם ירשה את הכותרים שהוצאו לאור בהוצאת מ. ניומן.
על ההוצאה
הוצאת הספרים הוקמה, באמצע שנות ה-60, על ידי בצלאל צ'ריקובר (1989-1927), בנו של ההיסטוריון פרופסור אביגדור צ'ריקובר, מראשוני ההיסטוריונים באוניברסיטה העברית בירושלים. בצלאל צ'ריקובר שירת בפלמ"ח, היה ממקימי קיבוץ משמר הנגב, ובנוסף להקמת הוצאת הספרים הקרויה על שמו, כשהיה בשנות ה-30 לחייו, היה מראשי התאחדות המו"לים בישראל.[2]
הוצאת צ'ריקובר התמקדה בהוצאה לאור של ספרי עיון, חלקם ספרי מקור וחלקם מתורגמים. חלק מספרי המחקר שהוציאה ההוצאה בשנות ה-60 וה-70, יצאו במסגרת הסִדרה "גומא - ספרי מדע ומחקר". כמו כן הוציאה ההוצאה גם ספרי סיפורת, ספרי שירה, וכמה ספרי ילדים. ההוצאה הוציאה לאור, בין היתר, שניים מספריו של אביגדור צ'ריקובר, אביו של בעל ההוצאה.[3][4]
המאייר דני קרמן באחד מזכרונותיו, בבלוג שפרסם, ציין כי מבין הוצאות הספרים עִמן עבד, אהב לעבוד במיוחד עם הוצאה זו.[5]
בצלאל צ'ריקובר התחתן עם עדה לבית ניומן, בתם של רחל לבית ליפסון ומרדכי ניומן, שבבעלותו הייתה הוצאת הספרים מ. ניומן. הוצאת מ. ניומן הייתה פעילה בשנים 1945–1977 (שלוש שנים לפני מותו של ניומן), ויצאו בה לאור כ-440 כותרים, מהם כ-60 ספרי מקור.[6] הוצאת מ. ניומן הוציאה לאור גם אחד ממספריו של אביגדור צ'ריקובר.[7] לאחר מותו של ניומן התמזגה ההוצאה עם הוצאת ב' צ'ריקובר, והוצאת צ'ריקובר ירשה את זכויות הספרים שהוצאו בהוצאת מ. ניומן.[8]
אשתו של בצלאל צ'ריקובר, עדה צ'ריקובר, נפטרה בשנת 1974. לאחר מותה נישא צ'ריקובר בשנית לשרה ברקאי, שהייתה מאיירת וציירת, וגם איירה כמה מהספרים ועטיפות ספרים של הוצאת צ'ריקובר. ב-1989 לאחר מותו של צ'ריקובר עברה הבעלות על הוצאת הספרים לאלמנתו שרה צ'ריקובר. הוצאת צ'ריקובר המשיכה את דרכה כהוצאת ספרים פעילה עד תחילת שנות האלפיים.
ספרים בולטים שיצאו לאור בהוצאה
במשך השנים יצאו לאור בהוצאה כמה מאות כותרים. להלן מבחר מהם:
- אריך פון דניקן (תרגם: עמשי לוין),[9] מרכבות האלים, 1968
- אליזבט קובלר-רוס (תרגמה: כרמית גיא), לחיות עם המוות, 1969
- אלכסנדר פן, היה או לא היה: מבחר כתובים (עורך: יוסי גמזו), 1972
- חבצלת חבשוש: התמסרות: 21 מכתבים לפנחס שדה, 1973
- גלן דומן (תרגמה: אורית אדר), הטיפול בילדים נפגעי מוח, 1974
- אדיר כהן, יאנוש קורצ'אק המחנך: האיש, משנתו ומפעלו החינוכי, 1974
- לאה אדר, יסודות פסיכולוגיים של החינוך לערכים, 1976
- מרדכי הורוביץ, קרקס הפרעושים, 1976
- רפי רוזן, אני ודודי, 1977
- צ'ארלס ברליץ, אטלנטיס: היבשת האבודה - אגדה או מציאות, 1978
- פרנסיס סקוט פיצג'רלד (תרגם: טוביה אורנן), היפה והארור, 1979
- ליאונרד ברום ופיליפ סלזניק (תרגם: עמשי לוין), סוציולוגיה: יסודות, עקרונות, גישות, 1979
- קן קיזי, (סיפור מעשה הספר: דב יזרעאלי), מרשמים לאושר, 1982
- יאיר אהרוני, אסטרטגיה עסקית, 1982
- וולטר (תרגם: אהרן ראובני), קנדיד, 1993
- יצחק אדיג'ס, ניהול לקוי: סיבות וטיפול, 1994
- משה בן-חורין, שוק ההון וניירות ערך, 1996
- חוה עציוני-הלוי, מקום בצמרת: אליטות ואליטיזם בישראל, 1997
- אהרן לירון, הנצרות וארץ הקודש: מידע בסיסי ללומד ולמטייל, 1997
- אורית אבוהב, אסתר הרצוג, הרווי גולדברג, עמנואל מרקס, ישראל: אנתרופולוגיה מקומית, 1998
- אסתר הרצוג, הבירוקרטיה ועולי אתיופיה - יחסי תלות במרכז קליטה, 1998
הערות שוליים
- ↑ באנגלית: Bezalel Tcherikover
- ↑ לזכרו של בצלאל צ'ריקובר, תרפ"ז-תשמ"ט, שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום 6, 1990
- ↑ אביגדור צ'ריקובר, היסטוריה כללית, מהדורה מחודשת ומורחבת, תל אביב: הוצאת ב' צ'ריקובר, תשכ"ה
- ↑ אביגדור צ'ריקובר, תרגום: אוריאל רפפורט, אלף שנות היסטוריה יהודית במצרים: תולדות יהודי מצרים מכיבושה על ידי אלכסנדר מאקדון ועד כיבושה בידי הערבים, תל אביב: הוצאת ב' צ'ריקובר, 1974
- ↑ דני קרמן, להאריך את חיי המדף 4, באתר הבלוג של דני קרמן
- ↑ מוטי נייגר, מוציאים לאור כמתווכי תרבות: היסטוריה תרבותית של מאה שנות מו"לות עברית בישראל, 2010-1910, ירושלים: הוצאת מן, 2017, עמ' 113
- ↑ אביגדור צ'ריקובר, היהודים בעולם היווני והרומי, תל אביב: הוצאת מ. ניומן, תשכ"א
- ↑ מוטי נייגר, מוציאים לאור כמתווכי תרבות: היסטוריה תרבותית של מאה שנות מו"לות עברית בישראל, 2010-1910, ירושלים: הוצאת מן, 2017, עמ' 114
- ↑ עמשי לוין היה מתרגם מרכזי בהוצאת צ'ריקובר, והוא תרגם עבורה כ-50 כותרים.
הוצאת צ'ריקובר43015831Q138667408