ההפגנות בבחריין (2011)
 | |
| חלק מהאביב הערבי | |
|---|---|
| תאריכי המאבק | ? – 18 במרץ 2011 |
ההפגנות בבחריין (2011) היו סדרה של מחאות עממיות בבחריין. המחאות החלו על רקע "האביב הערבי" ובעקבות המהפכות בתוניסיה ובמצרים.
רקע
דרישותיהם הראשונות של המפגינים התמקדו בחופש פוליטי ושוויון בעבור האוכלוסייה השיעית שבממלכה, ולאחר מכן לסיום השלטון המונרכי. מוקד המחאות היה כיכר הפנינה שבמנאמה, בירת הממלכה. משפחת אל-חליפה הסונית שולטת בבחריין, אך הרוב השיעי התלונן זה זמן רב על מה שנראה לו כאפליה לרעה בקבלת משרות מדינה, דיור ובריאות.[1] בניסיון לבלום את תסכולם הגובר של השיעים לנוכח הטלטלה שעוברת על העולם הערבי, הבטיח המלך חמד בן-עיסא אאל-ח'ליפה כי יעניק 1,000 דינר (כ-2,625 דולר) לכל משפחה, ואף רמז כי ישחרר 25 אזרחים שנעצרו בעקבות ניסיון ההפיכה בשנה שעברה. הוא גם הורה על הקצאת 417 מיליון דולר לטיפול בבעיות כלכליות וחברתיות, ובראשן סבסוד מוצרי מזון בסיסיים.[2][3]
מהלך האירועים
פברואר 2011
4 בפברואר
ב-4 בפברואר התייצבו לראשונה מאות מול שגרירות מצרים במנאמה בכדי להביע סולידריות עם המפגינים נגד שלטון מובארק במצרים.[4]
14 בפברואר - "יום הזעם"
ב-14 בפברואר כבערך 6000 מפגינים הפגינו בהפגנות ועצרות פוליטיות רבות בכל רחבי בחריין. המשטרה פיזרה הפגנות עם גז מדמיע, כדורי גומי ושוטגאנים בכל רחבי המדינה, פיזורים שהובילו לפצועים רבים ולאשפוזם של רבים מהמפגינים. בערך באותו היום נהרג עלי מושהימה משוטגאן משטרתי שירה לגבו מטווח קצר. הממשלה אמרה תחילה כי עלי היה חלק מקבוצה של 500 מפגינים שתקפה 6 שוטרים עם אבנים ומוטות ברזל. בנוסף טענה כי מלאי הגז המדמיע וכדורי הגומי של המשטרה באירוע אזל, מה שהוביל לשימוש בשוטגאנים בכדי לפזר את ההפגנה. עדי ראייה שנכחו באירוע מסרו כי באותה שעה בה עלי נהרג, כלל לא התקיימה הפגנה במקום. הם מסרו כי ראו את עלי הולך עם קבוצת שוטרים שכיוונו את נשקם אליו. כאשר עלי התרחק מהם הוא נורה בגבו על ידי אחד השוטרים. מאוחר יותר המתינו מאות לבואו של עלי בכניסה לבית החולים אליו הובהל. משרד הפנים של בחריין הביע את צערו על המקרה והבטיח לחקור אותו.[5][6]
15-16 בפברואר
ב-15 בפברואר אלפי אנשים השתתפו בהלוויתו של עלי מושהימה. במהלך ההלוויה, פדהל אל מטרוק, נורה על ידי המשטרה בגבו מטווח קצר ומת מפצעיו שעות לאחר מכן. הממשלה אמרה כי פדהל היה חלק מקבוצה של כ-400 ממשתתפי ההלוויה שתקפו באבנים ובמוטות ברזל שוטרים. על פי עדי ראייה שנכחו בהלוויה, פדהל נורה כאשר התכופף לעזור למשתתף אחר בהלוויה שהתמוטט משאיפת גז מדמיע שנורה על ידי המשטרה. מפגינים, כועסים על המוות השני של מפגין חף מפשע, צעדו לכיכר הפנינה והחלו להקים במקום מאהל מחאה.[7] עד הלילה התמלאה הכיכר בעשרת אלפים מפגינים.[8] המשטרה לא ניסתה לפזר את ההתקהלויות בכיכר, בשל הוראה של המלך חמד בן עיסא אאל-ח'ליפה לאפשר למפגינים להביע את צערם על ידי נוכחות מוגברת בכיכר.
כתגובה למותם של שני המפגינים הכריזה פדרציית איגוד המסחר הראשי של בחריין על שביתה, שעתידה להתחיל ב-17 לפברואר. מפלגת אל-וויפק, המפלגה בעלת מספר המושבים הגדול ביותר בפרלמנט של בחריין בזמנו, הודיע על השהיית השתתפותה בפרלמנט. בהודעה שמסר המלך חמד לרגל החג המוסלמי מוולד א-נבי, הביע המלך את תנחומיו בפני העם הבחרייני על מותם של שני המפגינים והורה על הקמת ועדת חקירה שתחקור את אירועי היומיים שקדמו להודעה זו. במהלך יום זה נפצעו 25 אנשים, כולל 7 שנזקקו לטיפול רפואי בבית החולים.[9]
ב-16 בפברואר, אלפי מפגינים המשיכו לפקוד את כיכר הפנינה.[10] עדי ראייה תיארו הלך רוח חגיגי בקרב המפגינים, שכלל מפגינים המחלקים תה, קפה ומזון תוך כדי שיחות ודיונים על המצב בבחריין. בהמשך היום התקיימה הלוויתו של פדהל אל מטרוק שלוותה על ידי שיירה של כ-100 מכוניות של תומכי המלך חמד. המשטרה נמנעה מלהתערב בשני האירועים. באותו היום נפצעו רק 2 מפגינים.
מרוץ ה-GP2 Asia Series שאמור היה להתקיים בבחריין באותה שנה בוטל, כמו גם הגראנד פרי של בחריין במסגרת עונת 2011 של פורמולה 1.[11]
17 בפברואר - "יום חמישי העקוב מדם"
בסביבות 3 בבוקר 17 בפברואר ,כ-10,00 שוטרים נשלחו לפזר את מאהל המחאה בכיכר הפנינה, שכלל בערך 1,500 מפגינים. כוחות המשטרה היו חמושים באלות, מגינים, רימוני הלם, גז מדמיע ורובי שוטגאן. כ-231 מפגינים נפצעו במהלך הפשיטה של כוחות המשטרה על המאהל, כ-70 הוגדרו נעדרים ושלושה אנשים נהרגו על ידי המשטרה. שניים מהמפגינים שנהרגו, נורו בגבם מטווח קצר על ידי רובה שוטגאן משטרתי והאחד בירכו. הממשלה טענה כי הירי במפגינים התרחש בעת שתקפו את השוטרים בחרבות, פגיונות וכלי נשק אחרים. ועדת החקירה העצמאית של בחריין, שבאה לבדוק אירועים אלו, לא מצאה שום תימוכין לטענה זו של הממשלה ושום עדות לכך שהמפגינים היו חמושים. יום זה כונה "יום חמישי העקוב מדם".[12][13]
הפשיטה הובילה להרס המאהל. לאחר הפשיטה, הכריזו כוחות הביטחון שהקמת מאהל המחאה הוא פעולה בלתי חוקית ומיקמו גדרות תיל סביב הכיכר. כשעה לאחר הפשיטה על הכיכר קבוצה של מפגינים החלה להתקדם בחזרה לעבר הכיכר.[14] המשטרה ירתה בראשו של אחד המפגינים והרגה אותו. המשטרה טענה כי קבוצת מפגינים זו תקפה את השוטרים במוטות מתכת, חרבות, בקבוקי תבערה, אבנים וכלי נשק אחרים.
הממשלה הודיעה כי מצאה אקדחים, קליעים, כמות גדולה של סכינים, פגיונות, חרבות ודגלי חזבאללה בכיכר.[15] במסיבת עיתונאים שערך שר החוץ של בחריין חאליד איבן אחמד אאל ח'ליפה, האשים השר את המפגינים בתקיפת השוטרים והביע את תדהמתו ממעשים אלו לכאורה. אל-וויפק, מפלגת הפעולה החברתית הדמוקרטית הלאומית ועוד 5 מפלגות אופוזיציה אחרות מסרו הצהרה משותפת בה שללו את טענת הממשלה כי המפגינים היו חמושים וגינו את "הטבח הנתעב" לדבריהם שבוצע על ידי המשטרה. כל 18 חברי מפלגת אל-וויפק, מפלגת האופוזיציה היחידה שמיוצגת בפרלמנט, הגישו את התפטרותם.[16]
עימותים רבים פרצו בכל רחבי המדינה שעות אחרי הפשיטה המשטרתית. אחרי הצהריים צבא ההגנה של בחריין שלח טנקים ולפחות 50 נגמ"שים חמושים במכונות ירייה לבירת בחריין, מנאמה. מחסומים צבאיים נפרסו ברחובות העיר וסיורים צבאיים סיירו ברחבי הבירה.[15] משרד הפנים של בחריין פרסם אזהרת שהייה ברחובות והצבא הזהיר כי הוא מוכן לנקוט בצעדי ענישה בכדי להחזיר את הסדר.[17]
לפי כתב של רשת אל ג'זירה באנגלית, בתי החולים היו מלאים בפצועים מהפשיטה המשטרתית, כולל צוות רפואי שהותקף על ידי המשטרה בעת שניסה להגיש עזרה רפואית לפצועים. עד הערב, אלפי מפגינים התאספו בבית החולים המרכזי שבו שהו 41 מאושפזים כתוצאה מההפגנות באותו היום. משרד הבריאות של בחריין טען בטלוויזיה הממלכתית כי המצב בבית החולים רגוע ומאושפזים בו רק 7 אנשים עם פציעות קלות ביותר.
18-28 בפברואר
ב-18 בפברואר כוחות המשטרה החלו להשתמש באש חיה כנגד מפגינים, מתאבלים וכתבי חדשות, ירי שלפי הדיווחים גרם למספר רב של נפגעים. כוחות הביטחון ירו על פרמדיקים בזמן שפינו פצועים באמבולנסים ובתקרית אחת נהרג מפגין ועוד שניים נפצעו מאש חיה.[4][18]
ב-19 בפברואר עזבו כוחות הצבא והמשטרה את הבירה מאנמה וממשלת בחריין מסרה שהיא פתחה בדו-שיח עם קבוצות אופוזיציה שתובעות רפורמות, וכי נסיך הכתר סלמאן מונה על ידי המלך להוביל את הדיאלוג עם האופוזיציה ולבנות אמון מצד כל הצדדים. בנוסף קרא סלמאן קרא ליום אבל לאומי על ששת ההרוגים במחאות של השבוע שעבר.[1] בעקבות עזיבת כוחות הצבא והמשטרה החלו לזרום מפגינים לכיכר הפנינה.[19][20]
באחר הצהריים של ה-22 בפברואר יצאו עשרות אלפי אזרחי בחריין לרחובות הבירה מאנמה למה שכונה "מצעד הנאמנות לקדושים המעונים". המצעד נערך לזכרם של המפגינים והאזרחים שנהרגו בהפגנות כנגד המשטר. המפגינים נשאו דגלי בחריין וצעקו מספר סיסמאות כגון:" העם רוצה להפיל את השלטון", "מצרים, תוניסיה, האם אנו שונים?" ו"לא שיעים, לא סונים, בחריינים!". העיתונים וסוכנויות הידיעות הפינגטון פוסט, הניו-יורק טיימס וקול אמריקה העריכו כי בהפגנה זו השתתפו מעל ל-100,000 איש (17% מאוכלוסיית בחריין כולה, נכון ל-2011).[21][22][23] בעקבות ההפגנה חסרת התקדים הזו, הורה המלך חמד על שחרורם של 308 אסירים פוליטיים.[24]
ב-26 בפברואר פיטר המלך חמד מספר שרים בכדי לפייס את האופוזיציה.[25]
ב-28 בפברואר הקיפו המפגינים את בניין האספה הלאומית של בחריין וחסמו את הגישה אליו למשך מספר שעות.[26]
מרץ 2011
1-5 במרץ
ב-1 במרץ קראו שבע מפלגות האופוזיציה לקיום הפגנה. ההפגנה שזכתה לשם "עצרת האחדות הלאומית" התקיימה בהשתתפות של אלפי מפגינים.[27]
ב-2 במרץ המפגינים המשיכו לפקוד את כיכר הפנינה, זאת בזמן שבמקביל התכנסו תומכים בממשלה במרכז אל-פתאח במאנמה, במפגן שיש הרואים בו הגדול בתולדותיה של בחריין.
ב-3 במרץ המשטרה השתמשה בגז מדמיע לפיזור התעמתות בין צעירים סונים (במקורם סורים, אוכלוסיית בחריין מורכבת נכון ל-2010 מ-54% תושבים זרים) לצעירים שיעים בחריינים בעיר חמד. הייתה זו התקרית הראשונה של עימות בין שיעים לסונים מתחילת ההפגנות בפברואר כנגד המלך.[28] בהמשך היום הצהיר עבדול ג'ליל ח'ליל, מנהיג סוני בולט כי הם מוכנים לקבל את הצעתו של הנסיך סלמאן וממשלת בחריין לקיים דיאלוג אודות הנושאים החשובים להם.
ב-4 במרץ עשרות אלפי מפגינים התגודדו מחוץ למטה הטלוויזיה הממלכתית של בחריין, תוך קריאת קריאות כנגד שושלת אאל ח'ליפה והמלך חמד.[29]
6-15 במרץ
ב-6 במרץ התכנסו אלפי מפגינים מחוץ למשרד ראש ממשלה של בחריין בעת שמתקיימת בבניין ישיבת ממשלה. המפגינים דרשו מראש הממשלה לפרוש מתפקידו. במקביל מאות מפגינים נותרו במאות האוהלים שנפרסו בכיכר הפנינה של מנאמה.[30]
ב-8 במרץ ייסדו שלוש קבוצות שיעיות (תנועות "חאק", "וופק" ותנועת החירות של בחריין) את "הקואליציה למען רפובליקה בחריינית" וקראו לבטל את המלוכה במדינה ולהקים רפובליקה דמוקרטית במקום.[31]
ב-9 במרץ, במחאה שהחלה במסגד ראס רומן, אלפי שיעים בחריינים צעדו לכיוון משרד ההגירה הבחרייני בבירה מנאמה והביעו את התנגדותם למתן אזרחות לסונים ממדינות אחרות המשרתים בצבא הבחרייני. עם זאת בכדי להדגיש כי המחאה הייתה נגד מדיניות ההתאזרחות של הממשלה, ולא נגד האוכלוסייה הסונית של בחריין, צעקו המשתתפים גם סיסמאות על אחדות סונית-שיעית.[32]
ב-10 במרץ, התפתחו עימותים בין הורים סונים מתאזרחים (בעיקר מסוריה ופקיסטן) להורים שיעים בבית ספר בעיר סער, לאחר שכמה מהתלמידים השיעים ערכו הפגנות נגד הממשלה. באירוע נפרד, השתתפו מורים, תלמידים והוריהם במחאה מול משרד החינוך בעיר עיסא, בדרישה להתפטרו של ד"ר מג'יד בן עלי א-נעימי, שר החינוך.[33]
ב-13 במרץ, השוטרים השתמשו בגז מדמיע וכדורי גומי בניסיון למנוע מקבוצה של מאות מפגינים נגד הממשלה לחסום את מחוז המסחר של הבירה מאנמה, שם חנו המפגינים כבר יותר משבוע. המשטרה הקיפה את המפגינים גם בכיכר הפנינה, מוקד ההפגנות בבחריין במשך קרוב לחודש, תוך שהם יורים פצצות גז מדמיע. במקביל מפגינים אחרים החלו במספר צעדות לעבר יעדים בבירה וביניהם משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ובניין הטלוויזיה הממלכתית. על פי עדויות שנאספו על ידי ארגון רופאים לזכויות אדם, השוטרים בבירה ירו לעבר המפגינים ירי חי והכו אותם באלות וקתות רובים.[34] ממשרד הפנים של בחריין נמסר כי שמונה שוטרים נפצעו במהלך המבצע לפיזור המפגינים והסרת האוהלים.[35] עובד בניין פקיסטני בשם אירפאן מוחמד, סבל מפגיעות מוחיות קשות ולשונו נקטעה לאחר שלכאורה הותקף באכזריות על ידי המפגינים נגד הממשלה.[36] אחות במתחם הרופאי סלמניה דיווחה כי טיפלה בחמישה חולים הסבלו משאיפת גז בליל 13 במרץ. היא דיווחה כי הסימפטומים של החולים היו תואמים את הסיפטומים שגורם גז עצבים. רופאה בבית חולים אחר דיווחה לארגון רופאים לזכויות אדם כי המרכז הרפואי בו עבדה טיפל ב-26 חולים שסבלו מפציעות ירי של רובה שוטגאן ושאיפת גז באותו היום.[34]
ב-14 במרץ הודיע סלמאן, נסיך הכתר של בחריין, כי יפתח בדיאלוג עם המפגינים לגבי רפורמות בשיטת הממשל ובשחיתות השלטונית.[37] חודש מתחילת ההפגנות, הממשל העביר בקשה למועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ המורכבת מחמש מדינות מלבד בחריין (ערב הסעודית, כווית, קטר, עומאן ואיחוד האמירויות הערביות) לשלוח חיילים ושוטרים מכוח המגן של חצי האי ערב, אשר נחתו בבחריין באותו היום (14 במרץ 2011), בעיקר מסעודיה בכדי להגן על מתקני מפתח במדינה, למשל מתקני הנפט והגז של המדינה. כ-5,000 חיילים סעודים ו-500 שוטרים מאיחוד האמירויות בליווי 150 כלי רכב משוריינים סעודים ועוד 50 כלי רכב קלים משוריינים.[38][39] יום לאחר מכן, הכריז מלך בחריין על שלושה חודשיי מצב חירום שפירושו החלת חוקי חירום מיוחדים במדינה.[40]
16-18 במרץ
ב-16 במרץ חלה הסלמה בעימותים שבמהלכם נורו שלושה מפגינים ונדרסו שלושה שוטרים. המפגינים הקימו מאהל מחאה ענק ממדים בכיכר הפנינה במנאמה, והחלו ליידות אבנים ובקבוקי תבערה על השוטרים שהשיבו בגז מדמיע והחלו לפנותם בכוח ובאלימות מהמקום. בתוך כמה שעות הסתיים הפינוי, ובסיומו פורסמה בטלוויזיה הודעה מטעם השלטונות הקוראת לאזרחים להימנע מהתקהלות, "למען ביטחונם". למרות זאת, זמן קצר לאחר מכן פרסמה תנועת הנוער של בחריין, שמילאה תפקיד מרכזי בארגון ההפגנות, קריאה לכל חבריה לצאת ולהפגין שוב באותו היום אחר הצהריים. השלטונות הגיבו בהכרזה על עוצר באזורים מסוימים במדינה, מ-16:00 ועד 4:00 למחרת בבוקר.[41]
הבורסה בבחריין לא נפתחה ב-16 במרץ בעקבות הכרזת מצב החירום, יום לאחר מכן היא נפתחה מחדש.[42][43] מאות עד כמה אלפי[44] מפגינים סעודים בעיר קטיף ובעיירות הסמוכות הלה צעדו בין התאריכים 14 ל-18 במרץ[45][46] תוך הפגנת סולידריות עם המפגינים הבחריינים שקראו להסגת כוח המגן של חצי האי ערב מבחריין.[47][48] ההפגנות נערכו חרף האיסור הגורף שהטיל הממשל בריאד על הפגנות ומדיניות "אפס הסובלנות" שעליה הכריזה.[49]
ב-17 במרץ הפגינו 100 אלף מפגינים במנאמה נגד המלך ובעד בחירות במדינה לציון שנה מתחילת הפגנות, כאשר עד אז נהרגו לפחות 91 אנשים, 5,400 נוספים נפצעו ולמעלה מ-3,000 נעצרו, כולל רבים שעונו בידי המשטר.[50]
ב-18 במרץ הרסה הממשלה את הפסל בכיכר הפנינה שהיוותה את מוקד המחאות בבחריין ושימשה סמל לתנועת המחאה.[51] שר החוץ הבחרייני, חאלד בין אחמד אאל-חליפה, אמר במסיבת עיתונאים כי הפסל, שגובהו כ-90 מטרים ונבנה כסמל להיותה של בחריין מרכז לשליית פנינים, נהרס על ידי הצבא עקב "הזיכרון הרע" שהוא מעורר. כך למעשה נסתיים גל המחאות המרכזי במדינה.
אחרית דבר
ב-21 במרץ הודיע מלך בחריין כי שירותי הביטחון במדינה טרפדו ניסיון הפיכה של מדינה זרה בארצו. בפגישה עם חיילים, הודה אל-חליפה לכוחות זרים שהגיעו לבחריין כדי לסייע לשלטונות להתמודד עם ההתקוממות העממית. "המזימה החיצונית נגדנו תומרצה במשך 20–30 שנה, עד שהקרקע הייתה בשלה לפעולה חתרנית נגד ביטחונה ויציבותה של בחריין. המזימה הזו נכשלה. אם המזימה הייתה מצליחה - היא הייתה גולשת בקלות גם למדינות אחרות במפרץ הפרסי", אמר מלך בחריין. בהתייחסותו לניסיון הפיכה של מדינה זרה התייחס למעשה לאיראן שעמה היחסים המתוחים ממילא, הידרדרו לשפל חדש בימים שקדמו להצהרה זו וכללו גירוש הדדי של דיפלומטים המוצבים בטהרן ובמנאמה. בבחריין, כמו גם בבתי המלוכה הסונים האחרים במפרץ הפרסי, חשדו כי איראן מנסה לרכוב על גל המהומות בעולם הערבי ולנצל את התקוממות השיעים בנסיכות הנפט כדי לבצע בה הפיכה. על-רקע זה נעצרו בימים האחרונים 6 גורמי אופוזיציה בבחריין בחשד לקשרים עם מדינות זרות. בין העצורים: בהם ראש התנועה השיעית וופק, חסן מושיימה, וכן מנהיג מפלגה חילונית.[50]
ב-11 ביוני יותר מ-10,000 בני אדם השתתפו בהפגנת מחאה נגד המשטר בבחריין, סמוך לבירה מנאמה. מסוקי המשטרה חגו מעל ההפגנה במטרה להשגיח על המשתתפים. זוהי הפעם הראשונה בכמה חודשים בה נערכת הפגנה המונית נגד השלטון בבחריין. ההפגנה נערכת באישור המנהיגים הסונים במדינה.[52]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ההפגנות בבחריין (2011) |
- ג'קי חוגי, נמשכת הסערה בעולם הערבי, והפעם: בחריין, באתר גלי צה"ל, 15 במרץ 2011
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 המהומות לא דועכות: עשרות הרוגים בלוב; אי-שקט בבחריין, תימן, עומאן, כווית ובג'יבוטי, באתר גלובס, 2011-02-20
- ^ עימותים בבחריין: המשטרה פיזרה הפגנות שיעים, באתר ynet, 2011-02-14
- ^ מלך בחריין: ניסיון ההפיכה השיעי - "סוג של טרור", באתר ynet, 2010-09-06
- ^ 4.0 4.1 Malas, Nour; Hafidh, Hassan; Millman, Joel (5 בפברואר 2011). "Protests Emerge in Jordan, Bahrain". The Wall Street Journal. ארכיון מ-7 בפברואר 2011. נבדק ב-6 בפברואר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bahrain activists in 'Day of Rage' - Middle East - Al Jazeera English, web.archive.org, 2011-04-10
- ^ WebCite query result, www.webcitation.org
- ^ Murphy, Brian (15 פברואר 2011). "Bahrain Square Becomes New Center for Arab Anger". Associated Press (via ABC News). ארכיון מ-28 יוני 2011. נבדק ב-15 אפריל 2011.
- ^ Slackman, Michael (15 פברואר 2011). "Bahrain Takes the Stage with a Raucous Protest". The New York Times. ארכיון מ-15 נובמבר 2012. נבדק ב-25 פברואר 2017.
- ^ Randeree, Bilal (15 פברואר 2011). "Deaths Heighten Bahrain Tension – Offering Apology, King Hamad Vows To Investigate Incidents But Opposition Group Suspends Parliamentary Participation". Al Jazeera English. ארכיון מ-5 אפריל 2011. נבדק ב-14 אפריל 2011.
- ^ Staff (16 בפברואר 2011). "Bahrain Protesters Hold Ground – Anti-Government Protests Continue in Tiny Kingdom, Despite Apology by King for the Deaths of Two Demonstrators". Al Jazeera English. ארכיון מ-16 בפברואר 2011. נבדק ב-15 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Staff (17 פברואר 2011). "Bahrain GP Could Be Cancelled – Bernie Ecclestone". BBC Sport. ארכיון מ-18 פברואר 2011. נבדק ב-15 אפריל 2011.
- ^ צבא בחריין השתלט על המפגינים; כ-60 איש עדיין נעדרים, באתר גלובס, 2011-02-17
- ^ N12 - מהומות בעולם הערבי: הלוויות בבחריין, הרוגים בתימן, באתר N12, 2011-02-18
- ^ Staff (17 February 2011). "Riot Police Storm Bahrain Camp; 4 Reported Dead – Dozens of Anti-Government Protestors Injured as Authorities Shift Tactics, Raid Encampment – 'They Attacked Our Tents, Beating Us with Batons' Says One Protestor While Another Adds 'There Were Women and Children with Us'". Associated Press (via ynetnews). Retrieved 19 April 2011.
- ^ 15.0 15.1 Staff (18 פברואר 2011). "After Crackdown, Army Makes Show of Force in Bahrain's Capital". CNN. ארכיון מ-28 יוני 2011. נבדק ב-15 אפריל 2011.
- ^ סוכנויות הידיעות, צבא בחריין: השגנו שליטה על עיר הבירה, באתר www.makorrishon.co.il, 17 בפברואר 2011
- ^ Staff (17 בפברואר 2011). "Clashes Rock Bahraini Capital – Armoured Vehicles Seen on the Streets of Manama after Police Storm Protest Site in Roundabout, Killing at Least Six". Al Jazeera English. ארכיון מ-17 בפברואר 2011. נבדק ב-15 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Slackman, Michael (18 פברואר 2011). "Security Forces in Bahrain Fire on Mourners and Journalists". The New York Times. ארכיון מ-22 יולי 2018. נבדק ב-25 פברואר 2017.
- ^ Staff (20 פברואר 2011). "Protesters Back in Bahrain Centre – Anti-Government Protesters Reoccupy Pearl Roundabout after Troops and Police Withdraw from Protest Site in Capital". Al Jazeera English. ארכיון מ-5 אפריל 2011. נבדק ב-15 אפריל 2011.
- ^ Staff (19 פברואר 2011). "Day of Transformation in Bahrain's 'Sacred Square'". BBC News. ארכיון מ-5 אפריל 2011. נבדק ב-15 אפריל 2011.
- ^ Slackman, Michael (22 פברואר 2011). "Bahraini Protesters' Calls for Unity Belie Divisions". The New York Times. ארכיון מ-30 מאי 2013. נבדק ב-22 פברואר 2011.
- ^ Staff (22 פברואר 2011). "Bahrain King Orders Release of Political Prisoners". The Independent. UK. Associated Press. ארכיון מ-27 פברואר 2011. נבדק ב-15 אפריל 2011.
- ^ Bahrain's population is 568,399
- ^ "Shiite Protesters in Bahrain Besiege PM Office". ABC News. Manama. Associated Press. 6 מרץ 2011. ארכיון מ-12 אוקטובר 2017. נבדק ב-21 ינואר 2012.
- ^ Richter, Frederick (26 פברואר 2011). "Shi'ite Dissident Returns to Bahrain from Exile". Reuters. ארכיון מ-1 מרץ 2011. נבדק ב-15 אפריל 2011.
- ^ Omidyar Network (28 פברואר 2011). "Bahrain: Protests Block National Assembly Building". globalvoices.org. ארכיון מ-12 אוקטובר 2015. נבדק ב-16 מרץ 2011.
- ^ PDF in Arabic. Alwasat.
- ^ "New Sectarian Violence Erupts in Bahrain Protests". Voice of America News. 4 מרץ 2011. ארכיון מ-7 מרץ 2011. נבדק ב-4 מרץ 2011.
- ^ "Anti-Government Protest in Bahrain". Al Jazeera English. 4 מרץ 2011. ארכיון מ-5 מרץ 2011. נבדק ב-4 מרץ 2011.
- ^ Staff (6 במרץ 2011). "Thousands Protest in Bahrain – Demonstrators Gather Outside PM's Office in Capital, Manama, Demanding Premier Step Down and Monarchy Be Overthrown". Al Jazeera English. אורכב מ-המקור ב-12 באפריל 2011. נבדק ב-15 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Noueihed, Lin (8 במרץ 2011). "Hardline Shiite Groups Demand Republic in Bahrain". Reuters (via The Gazette). אורכב מ-המקור ב-11 באוקטובר 2012. נבדק ב-15 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Staff (9 במרץ 2011). "Thousands Stage Rally in Bahrain – Mostly Shia Protesters Demand Changes to Naturalisation Policy, Which They Say Favours Foreigners at Their Expense". Al Jazeera English. אורכב מ-המקור ב-5 במאי 2011. נבדק ב-15 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Staff (10 במרץ 2011). "Sectarian Clashes at Bahrain School – Violence Between Shia and Sunni Parents at School as Gulf Nation Braces Itself for Friday's March on the Royal Court". Al Jazeera English. אורכב מ-המקור ב-5 במאי 2011. נבדק ב-15 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 34.0 34.1 Physicians for Human Rights, Do No Harm: A Call for Bahrain to End Systematic Attacks on Doctors and Patients, (April 2011) https://s3.amazonaws.com/PHR_Reports/bahrain-do-no-harm-2011.pdf
- ^ Staff (13 במרץ 2011). "Footage Shows Crackdown in Bahrain – YouTube Clip Appears To Show Man Shot in Chest with Tear Gas Canister as Police Also Use Rubber Bullets on Protesters". Al-Jazeera English. אורכב מ-המקור ב-15 באפריל 2011. נבדק ב-15 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Haider, Aniqa (18 במאי 2011). "Emotional Reunion". Gulf Daily News. אורכב מ-המקור ב-20 ביוני 2013. נבדק ב-23 באוקטובר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ בחריין: תומכי משטר התעמתו עם מפגינים, באתר ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
- ^ Staff (15 במרץ 2011). "Saudi Soldiers Sent into Bahrain – Saudi Troops and Police from UAE Deployed to Gulf Neighbour To Help Protect Government Facilities After Weeks of Unrest". Al Jazeera English. אורכב מ-המקור ב-15 באפריל 2011. נבדק ב-15 באפריל 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bronner, Ethan; Slackman, Michael (14 במרץ 2011). "Saudi Troops Enter Bahrain to Help Put Down Unrest". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-17 במרץ 2011. נבדק ב-14 במרץ 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Staff (15 במרץ 2011). "Bahrain King Declares State of Emergency after Protests". BBC News. אורכב מ-המקור ב-5 באפריל 2011. נבדק ב-15 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ בחריין: הסלמה בעימותים, לפחות שישה הרוגים, באתר וואלה! חדשות, 2011-03-16
- ^ Halime, Farah (16 March 2011). "Bahrain Stock Exchange Shut Amid State of Emergency". The National. Retrieved 16 April 2011.
- ^ al Sayegh, Hadeel (17 March 2011). "UAE Traders Remain Cautious as Bahrain's Exchange Reopens". The National. Retrieved 16 April 2011.
- ^ Staff (17 במרץ 2011). "Several Injured in Saudi Arabia Protest". Press TV. אורכב מ-המקור ב-18 במרץ 2011. נבדק ב-21 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Abu Nasr, Donna (16 במרץ 2011). "Saudi Arabia Demonstrators Hold Rallies in al-Qatif, Awwamiya". Bloomberg. אורכב מ-המקור ב-18 במרץ 2011. נבדק ב-21 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Staff (18 במרץ 2011). "Shi'ites Protest Peacefully in Eastern Saudi Arabia". Reuters (via The Jerusalem Post). אורכב מ-המקור ב-18 במרץ 2011. נבדק ב-21 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Staff (16 במרץ 2011). "Saudi Shi'ites Protest, Support Bahrain Brethren". Reuters. אורכב מ-המקור ב-17 במרץ 2011. נבדק ב-21 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Benham, Jason (17 במרץ 2011). "Saudi Shi'ites Call for Bahrain Troop Withdrawal". Reuters. אורכב מ-המקור ב-17 במרץ 2011. נבדק ב-21 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ סעודיה שלחה כוחות לבחריין, "הכרזת מלחמה", באתר ynet, 2011-03-14
- ^ 50.0 50.1 מלך בחריין: טרפדנו ניסיון הפיכה, תודה לסעודיה, באתר ynet, 2011-03-21
- ^ Staff (19 במרץ 2011). "U.S. Condemns Arrest of Opposition Figures in Bahrain". CNN. אורכב מ-המקור ב-29 באפריל 2011. נבדק ב-16 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ בחריין: 10,000 מפגינים נגד המשטר סמוך לבירה מנמה, באתר ynet, 2011-06-11
| האביב הערבי | ||
|---|---|---|
|
29316044ההפגנות בבחריין (2011)