הבחירות ללוק סבהה (1951–1952)
| |||||||||||
| הבחירות ללוק סבהה | |||||||||||
| 25 באוקטובר 1951 – 21 בפברואר 1962 | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 44.87% | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||||
| מועמד | ג'ווהרלל נהרו | אג'וי גהוש | |||||||||
| מפלגה | הקונגרס הלאומי ההודי | המפלגה הקומוניסטית של הודו | |||||||||
| מספר הקולות | 47,665,951 | 3,487,401 | |||||||||
| מספר המושבים | 364 | 16 | |||||||||
| אחוזים | 44.99% | 3.29% | |||||||||
 | |||||||||||
| הזוכה: ג'ווהרלל נהרו | |||||||||||
הבחירות הראשונות ללוק סבהה התקיימו מ־25 באוקטובר 1951 עד 21 בפברואר 1952.[1] היו אלו הבחירות הראשונות שנערכו לאחר עצמאות הודו ב־1947 וכניסת חוקת הודו לתוקף בינואר 1950, והבחירות הכלליות הראשונות להיערך בהודו. בבחירות ניצחה מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי שאחזה בשלטון קודם הבחירות ומנהיגה ג'ווהרלל נהרו המשיך לכהן כראש ממשלת הודו.
רקע
המבנה הבסיסי של הפרלמנט ההודי, כבית מחוקקים דו-ביתי, נלקח בהשראה מהמערכת שנהגה בהודו הבריטית, בה הוקם ב־1920 המועצה המחוקקת האימפריאלית כבית מחוקקים דו-ביתי, מועצת המדינה והאספה המחוקקת המרכזית. שני גופים אלו פעלו עד ל־14 באוגוסט 1947 ופוזרו תחת חוק עצמאות הודו, כאשר האספה החוקתית של הודו תופסת את מקומם כגוף המחוקק הזמני של המדינה החדשה. האספה אימצה ב־26 בנובמבר 1949 את חוקת הודו, שנכנסה לתוקף ברובה לאחר חודשיים ב־26 בינואר 1950. האספה המשיכה לכהן כבית המחוקקים הזמני של הודו למשך כשנתיים נוספות.
במרץ 1950 מונה קצין הבחירות הראשי של הודו הראשון, סוקומאר סאן.[2]
בחירות
מספרם הכולל של בעלי זכות הצבעה היה 173,212,343.[3] בסך הכל התמודדו בבחירות מועמדים מטעם 53 מפלגות,[4] כשמספר המועמדים הגבוה ביותר ממפלגה אחת היה מטעם הקונגרס הלאומי ההודי, ש־479 מועמדים התמודדו מטעמה. 254 מועמדים התמודדו מטעם המפלגה הסוציאליסטית, 145 מטעם קיסאן מזדור פרג'ה, 94 מטעם בהרטיה ג'אנה סנג, 61 מטעם אקאלי בהרטיה ראם רג'יה פרישד, 49 מטעם המפלגה הקומוניסטית של הודו, 35 מטעם פדרציית הקאסטות הנספחות, 29 מטעם מפלגת קרישקאר לוק ו־22 מטעם גוש הקדמה (מרקסיסטי), ו־38 מפלגות נוספות העמידו פחות מעשרים מועמדים בפני עצמם. 533 התמודדו כעצמאים, וסך הכל התמודדו 1,874 מועמדים בבחירות.[5]
במקביל לבחירות הארציות התקיימו בחירות לבתי המחוקקים המדינתיים במדינות הודו השונות, פרט להאספה המחוקקת של ג'אמו וקשמיר, שלא השתתפה בבחירות.
| מספר נציגים לפי מדינה | ||
|---|---|---|
| מדינה | נציגים | מצביעים |
| מדינות חלק א' | ||
| אוריסה | 20 | 7708,161 |
| אוטר פרדש | 86 | 31,770,309 |
| אסאם | 12 | 4,141,720 |
| ביהר | 55 | 18,080,181 |
| בומביי | 45 | 16,789,609 |
| מאדהיה פרדש | 29 | 11,075,140 |
| מדראס | 75 | 26,980,961 |
| מערב בנגל | 34 | 12,500,475 |
| פנג'אב | 18 | 6,718,345 |
| סה"כ מדינות חלק א' | 374 | |
| מדינות חלק ב' | ||
| ג'אמו וקשמיר | 6 | |
| הידראבאד | 25 | 9032229 |
| טרוונקור-קוצ'ין | 12 | 4210244 |
| מאדהיה בהרט | 11 | 4,090,857 |
| מייסור | 11 | 3,969,735 |
| סאורסטרה | 6 | 1,838,880 |
| פטיאלה ואיחוד המדינות המזרחיות | 5 | 1,763,531 |
| ראג'סטאן | 20 | 7,676,419 |
| סה"כ מדינות חלק ב' | 96 | |
| מדינות חלק ג' | ||
| אג'מר | 2 | 329,484 |
| בופאל | 2 | 419,970 |
| בילספור | 1 | 68,130 |
| דלהי | 4 | 744,668 |
| הימאצ'ל פרדש | 3 | 531,018 |
| וינדהיה בהרט | 6 | 1760926 |
| טריפורה | 2 | 298,552 |
| מניפור | 2 | 298,552 |
| קוץ' | 2 | 288,400 |
| קורג | 1 | 94,593 |
| סה"כ חלק ג' | 25 | |
| אזורים נוספים | ||
| איי אנדמן וניקובר | 1 | |
| שטחים שבטיים באסאם | 1 | |
| סה"כ | 497 | 173,212,343 |
| מקור | [6] | [3] |
תוצאות הבחירות
- ^ הממונים כללו שישה נציגי מג'אמו וקשמיר שנבחרו על ידי נשיא הודו בעצת האספה המחוקקת של ג'אמו וקשמיר, שני נציגי הקהילה האנגלו-הודית, ונציג אחד לאיי אנדמן וניקובר, וסוכנות הגבול הצפון–מזרחית כולם נבחרים על ידי נשיא הודו
לאחר הבחירות
לאחר הבחירות מונה ג'ווהרלל נהרו פעם נוספת לראש ממשלת הודו. הלוק סבהה התכנס לראשונה ב־17 באפריל 1952, והישיבה הראשונה שלו התקיימה ב־13 במאי 1952.[7]
קישורים חיצוניים
- Statistcal Report on General Electios, 1951 to the Second Lok Sabha (Vol I, II), New Delhi: Election Commission of India
- Report on the First General Elections in India, 1951-52, New Dlehi: Election Commussuon of India, Febuary 1955
- 1952 Lok Sabha / Parliamentary Election Results, India Votes
הערות שוליים
- ^ 17 elections & counting: Making of Indian democracy, Eonomic Times, 16 באוגוסט 2023
- ^ Ramachandra Guha, Democracy’s Biggest Gamble: India’s First Free Elections in 1952, World Policy Journal vol. 19, no. 1, 2002, עמ' 95–103, JSTOR 40209795
- ^ 3.0 3.1 כרך I, Statistcal Report on General Electios, 1951 to the First Lok Sabha, New Delhi: Election Commission of India, עמ' 4
- ^ כרך I, Statistcal Report on General Electios, 1951 to the First Lok Sabha, New Delhi: Election Commission of India, עמ' 1–2
- ^ כרך I, Statistcal Report on General Electios, 1951 to the First Lok Sabha, New Delhi: Election Commission of India, עמ' 41
- ^ Chapter III: Compostion of the Legislative Bodies, Report on the First General Elections in India, 1951-52, New Dlehi: Election Commussuon of India, Febuary 1955, עמ' 14–15
- ^ Central Legislature since 1921: Sessions and Presiding Officers 1921-2014, New Delhi: Lok Sabha Secretariat, 2016, עמ' 39
| בחירות בהודו | |
|---|---|
|
39713338הבחירות ללוק סבהה (1951–1952)