הבחירות הפרלמנטריות בליטא (2024)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבחירות לפרלמנט בליטא נערכו ב-13 וב-27 באוקטובר 2024 לבחירת 141 חברי הסיימאס. 71 חברים נבחרו במחוזות בחירה של חבר יחיד בשיטה של הצבעה בשני סיבובים, ו-70 הנותרים במחוז בחירה ארצי אחד באמצעות ייצוג יחסי. הסיבוב הראשון נערך ב-13 באוקטובר והסיבוב השני ב-27 באוקטובר.[1][2][3]

בבחירות ניצחה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (LSDP) שהשיגה 19.32% מהקולות ו-52 מושבים,[4] עלייה מ-9.58% ו-13 מושבים בבחירות הקודמות ב-2020. איחוד המולדת (TS-LKD), המפלגה הגדולה ביותר בקואליציית המרכז-ימין השלטת בסיימאס הקודם, סיימה במקום השני בהפרש ניכר, עם 28 מושבים, ירידה מ-50 המושבים שהיו לה.

לאחר הסיבוב הראשון של הבחירות, הסוציאל-דמוקרטים נכנסו לשיחות קואליציוניות עם איגוד החקלאים והירוקים הליטאים (אנ') (LVŽS) ועם איחוד הדמוקרטים למען ליטא (אנ') (DSVL). לאחר הסיבוב השני, הורחבו השיחות וכללו את התנועה הליברלית (ליטא) (אנ') (LS), שהייתה חלק מהקואליציה היוצאת בהנהגת השמרנים, ואת PPNA (אנ'), מפלגה לאומנית חדשה שסיימה במקום השלישי הכללי.[5] ה-LSDP הגיעה בסופו של דבר להסכם עם DSVL ו-PPNA להקמת ממשלת קואליציה.[6] החלטת הסוציאל-דמוקרטים לכלול את מפלגת PPNA (אנ'), שהמייסד שלה ידוע בהצהרות שנויות במחלוקת, עוררה תגובות חריפות מבית ומחוץ,[7] כולל מכיוונה של מדינת ישראל.[8]

רקע

בבחירות 2020 ניצחה מפלגת איחוד המולדת, שהקימה קואליציה עם התנועה הליברלית ומפלגת החירות. ממשלת שימוניטה (אנ') מונתה על ידי הנשיא גיטנאס נאוסדה ב-7 בדצמבר 2020, לאחר שהסיימאס אישר את מינויה של אינגרידה שימוניטה לראשות הממשלה.[9] ב-11 בדצמבר אושרה התוכנית הממשלתית, וכך נכנסה הממשלה רשמית לתפקידה.[10] אירועים פנימיים וחיצוניים מרכזיים במהלך הקדנציה היו מגפת הקורונה בליטא, ההפגנות בבלארוס (2020–2021), המשבר בגבול בלארוס–האיחוד האירופי ומלחמת אוקראינה–רוסיה.

במערכת הבחירות המוניציפאליות בליטא 2023 (אנ') זכתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, כאשר איחוד המולדת הגיעה למקום השני. במהלך הבחירות לנשיאות ליטא 2024 (אנ') מועמדת איחוד המולדת אינגרידה שימוניטה הובסה על ידי הנשיא המכהן גיטנאס נאוסדה. עם זאת, איחוד המולדת סיימה במקום הראשון במערכת הבחירות לפרלמנט האירופי בליטא 2024 (אנ'). איגוד החקלאים והירוקים הליטאים, שהיה המפלגה הגדולה ביותר בסיימאס לפני הבחירות לפרלמנט ב-2020, התפצל והעריקים הקימו את איחוד הדמוקרטים למען ליטא.

שינויים בולטים נוספים בנוף הפוליטי מאז 2020 כללו את הקמת PPNA, בהובלת המועמד לנשיאות רמיג'יוס ז'מייטיטיס (אנ') לאחר שסולק ממפלגת איחוד המרכז-ימין (אנ') בשל הצהרותיו האנטישמיות, שגברו לאחר הבחירות לנשיאות ב-2024, כמו גם הביצועים הגרועים של מפלגת העבודה שלא הצליחה לזכות בנציג בפרלמנט האירופי לראשונה מאז הקמתה ב-2003, ואשר ננטשה לאחר מכן על ידי כמה מחברי הפרלמנט של המפלגה, מה שהוביל לקריסת סיעת המפלגה בפרלמנט.[11]

הקצאת מושבים בבחירות

1,740 מועמדים התמודדו על מושבים בפרלמנט, כולל 8 ראשי ערים, 4 חברי פרלמנט ו-128 חברי סיימאס מכהנים. בנוסף, 700 פוליטיקאים התחרו על מושבים ב-71 מחוזות בחירה בעלי מנדט אחד. מחצית מהמושבים בפרלמנט בן 141 המושבים מוקצים לרשימות מפלגתיות גדולות שיעברו את אחוז החסימה.[12]

שינויים בחוקה

לאחר העברת תיקון סעיף 56 בחוקה באפריל 2022, כדי להיות כשירים להיבחר, על המועמדים להיות בני 21 לפחות ביום הבחירות, שאינם בעלי אזרחות או נאמנות זרה ואשר מתגוררים באופן קבוע בליטא,[13] בעוד שבעבר, המועמדים היו צריכים להיות בני 25 לפחות ביום הבחירות. אנשים המרצים או אמורים לרצות עונש שהוטל על ידי בית המשפט 65 יום לפני הבחירות אינם זכאים להתמודד. כמו כן, שופטים, אזרחים המשרתים בצבא ואנשי שירות צבאי מקצועי ופקידי מוסדות סטטוטוריים אינם רשאים להתמודד בבחירות. בנוסף, אדם שהודח מתפקידו יכול להיבחר לאחר תקופה של 10 שנים מההדחה.[14][15]

תקנון הבחירות אומץ ב-23 ביוני 2022. הוא החליף חוקי בחירות שונים והכניס מספר שינויים בבחירות לפרלמנט. בין השאר, התאפשר להקים יותר ממחוז בחירה אחד מחוץ למדינה והוסר האיסור על קמפיין של מפלגות פוליטיות בשבתות (למשל יום אחד לפני הבחירות).[16] התקנון הכניס שינויים לחברים שייבחרו במחוזות בחירה של חבר יחיד. לפני השינוי, מועמדים מובילים היו צריכים להשיג יותר מ-50 אחוז מכלל הקולות (כולל פתקי הצבעה פסולים) כדי להיבחר בסיבוב הראשון. לאחר השינוי, המועמדים המובילים היו צריכים להשיג קצת יותר מ-20 אחוז מהקולות מכל המצביעים הרשומים במחוז בחירה מסוים.[17]

שיטת הבחירות

בסיימאס יש 141 חברים, שנבחרים לכהונה של ארבע שנים בהצבעה מקבילה, כאשר 71 חברים נבחרים במחוזות בחירה של מושב אחד בשיטה של הצבעה בשני סיבובים ו-70 חברים נבחרים על ידי ייצוג יחסי. ההצבעה בבחירות פתוחה לכל אזרחי ליטא שגילם לפחות 18.

חברי הפרלמנט ב-71 מחוזות בחירה חד-מושביים נבחרים ברוב קולות; או על פי תקנה חדשה מ-2022, מועמד מוביל במחוז בחירה נבחר ישירות אם הוא מקבל את תמיכתם של חמישית מהמצביעים הרשומים.[18] במידת בצור, נערך סיבוב שני תוך 15 יום. 70 המושבים הנותרים מוקצים למפלגות הפוליטיות המשתתפות בשיטת מכסה (אנ'). מפלגות צריכות לקבל לפחות 5% (7% לרשימות רב-מפלגתיות) מהקולות כדי לעבור אחוז חסימה. המועמדים משובצים במושבים שהוקצו למפלגותיהם על סמך רשימות שהוגשו לפני הבחירות ומותאמות לפי הצבעות העדפה של הבוחרים.

בבחירות 2024, כ-2.4 מיליון אנשים היו זכאים להצביע.[19]

תוצאות

תוצאות הסבב הראשון אושרו ב-20 באוקטובר 2024.[20]

תוצאות הבחירות הפרלמנטריות בליטא 2024[21]
מפלגה או ברית רשימות ארציות מחוזות (סיבוב ראשון) מחוזות (סיבוב שני) ס"ה +/–
קולות % מושבים קולות % מושבים קולות % מושבים
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית 240,503 19.70 18 225,638 18.84 2 290,419 34.29 32 52 +39
איחוד המולדת 224,026 18.35 17 231,394 19.32 1 210,964 24.91 10 28 –22
PPNA (אנ') 186,305 15.26 14 129,641 10.82 1 77,508 9.15 5 20 חדש
איחוד הדמוקרטים למען ליטא (אנ') 114,792 9.40 8 105,330 8.79 0 64,013 7.56 6 14 חדש
התנועה הליברלית (ליטא) (אנ') 95,868 7.85 7 108,493 9.06 1 56,447 6.67 4 12 –1
איגוד החקלאים והירוקים הליטאים (אנ') 87,374 7.16 6 115,083 9.61 0 53,264 6.29 2 8 –24
מפלגת החירות (ליטא) (אנ') 56,379 4.62 0 54,356 4.54 0 21,539 2.54 0 0 –11
ברית המשפחות הנוצריות (אנ') 48,288 3.96 0 51,057 4.26 2 19,042 2.25 1 3 0
הברית הלאומית (ליטא) (אנ') 35,726 2.93 0 24,080 2.01 0 7,860 0.93 1 1 +1
מפלגת העם הליטאית (אנ') 32,813 2.69 0 5,223 0.44 0 0 0
קואליציית השלום מפלגת העבודה 27,362 2.24 0 16,055 1.34 0 0 –10
המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הליטאית (אנ') 0 7,667 0.64 0 0 חדש
המפלגה הסמוגיטית (אנ') 0 3,080 0.26 0 0 חדש
מפלגת המחוזות הליטאים (אנ') 23,547 1.93 0 40,008 3.34 0 17,253 2.04 0 0 –3
מפלגת הירוקים הליטאית (אנ') 21,002 1.72 0 22,182 1.85 0 0 –1
איחוד האנשים והצדק (אנ') 17,218 1.41 0 21,914 1.83 0 0 0
איחוד המרכז-ימין (אנ') 9,367 0.77 0 10,484 0.88 0 11,531 1.36 1 1 0
עצמאים 26,044 2.17 1 17,025 2.01 1 2 –2
סך הכל 1,220,570 100.00 70 1,197,729 100.00 8 846,865 100.00 63 141 0
הצבעות כשרות 1,220,570 98.07 1,197,729 96.28 846,865 96.39
הצבעות פסולות/ריקות 24,047 1.93 46,321 3.72 31,745 3.61
סה"כ הצבעות 1,244,617 100.00 1,244,050 100.00 878,610 100.00
מצביעים רשומים/אחוזי הצבעה 2,384,368 52.20 2,384,368 52.18 2,121,562 41.41

לאחר הבחירות

הקמת ממשלה

בליל 14 באוקטובר הסכימו וילייה בלינקביצ'יוטה (אנ') וסאוליוס סקוורניאליס, מנהיגי ה-LSDP וה-DSVL בהתאמה, לשתף פעולה בסיבוב השני ולהקים ממשלת קואליציה לאחר מכן.[22] LVŽS הצטרפו להסכם ב-15 באוקטובר.[23] למרות שה-LSDP פסלה קואליציה עם ה-PPNA, האחרונים התחייבו לתמוך בבלינקביצ'יוטה לראשות הממשלה.[24] ב-30 באוקטובר אישרה בלינקביצ'יוטה כי לא תהיה ראש ממשלה ותמשיך לעבוד כחברת הפרלמנט האירופי, בשל גילה ובריאותה. גינטאוטס פאלוצקס הוצב במקומה כמועמד לראשות הממשלה.[25]

ב-7 בנובמבר, ה-LSDP הזמינה את ה-DSVL ואת PPNA להקים קואליציה, שתכלול 86 מתוך 141 המושבים בסיימאס.[26] הצטרפותה של PPNA עוררה מיד תגובות שליליות חזקות הן מבית והן מחוץ. ב-8 בנובמבר, למעלה מ-30 ארגונים לא ממשלתיים שבסיסם בליטא חתמו על מכתב גלוי נגד ההחלטה, מחשש להשפעה שלילית על זכויות אדם, דמוקרטיה וביטחון לאומי,[7] ויו"ר ועדת החוץ של הסנאט של ארצות הברית, בן קרדין, פרסם הצהרה המגנה את המהלך.[27][28] ביקורת הגיעה מחברי הפרלמנט הגרמנים מיכאל רוט (יו"ר ועדת החוץ) ורודריך קיזווטר (נציג האופוזיציה באותה ועדה)[29] הסנאטור הפולני מיכאל קמינסקי[30] ושגרירות ישראל.[31]

ב-9 בנובמבר טען ז'מייטיטיס כי יריביו הפוליטיים גרמו לתגובות הזרות,[32] ופאלוצקס ייחס אותן באופן דומה לקשרים הבינלאומיים של פוליטיקאים יריבים.[33] הוא הצהיר כי לז'מאיטאיטיס עצמו לא יוצע תפקיד בקבינט.[34] ב-19 בנובמבר מינה נשיא ליטא נאוסדה את פאלוצקס לראשות הממשלה.[35] מינויו אושר על ידי הסיימאס ב-21 בנובמבר, לאחר שקיבל 84 קולות מול 36 קולות שליליים ושישה נמנעים.[36]

הערות שוליים

  1. The forthcoming elections - vrk.lt, www.vrk.lt (באנגלית)
  2. BNS, Lithuania starts registering voters abroad for next year’s elections, lrt.lt, ‏2023-11-28 (באנגלית)
  3. BNS, Lithuania’s general elections: 19 parties, 18 unaffiliated politicians register to run, lrt.lt, ‏2024-07-23 (באנגלית)
  4. BNS, Lithuanian Social Democratic leader hails ‘historic’ election victory, lrt.lt, ‏2024-10-28 (באנגלית)
  5. BNS, Lithuanian Social Democratic leader’s refusal to lead government raises trust issues, lrt.lt, ‏2024-10-31 (באנגלית)
  6. Eglė Samoškaitė,Domantė Platūkytė, Lithuania’s social democrats reach coalition deal ‘in principle’, lrt.lt, ‏2024-11-08 (באנגלית)
  7. ^ 7.0 7.1 BNS, Lithuanian civil society calls to exclude ‘anti-Semitic’ party from ruling coalition, lrt.lt, ‏2024-11-08 (באנגלית)
  8. Tarptautinė kritika dėl R.Žemaitaičio stiprėja: pasisakė ir Izraelis, 15min.lt (בליטאית)
  9. Wayback Machine, www.lrp.lt
  10. Modesta Gaučaitė-Znutienė,LRT lt,Jūratė Skėrytė,BNS, Lietuva turi naują Vyriausybę – Seimas pritarė programai, prisiekė ministrai, lrt.lt, ‏2020-12-11 (בליטאית)
  11. BNS, Seimo narys Bukauskas palieka Darbo partiją, rinkimuose dalyvaus savarankiškai, lrt.lt, ‏2024-07-22 (בליטאית)
  12. BNS, Lithuania’s Seimas elections: 15 party lists and 1,740 candidates register to run, lrt.lt, ‏2024-09-06 (באנגלית)
  13. XIV-1030 Lietuvos Respublikos Konstitucijos 56 straipsnio pakeitimo įstatymas, e-seimas.lrs.lt
  14. XIV-1029 Lietuvos Respublikos Konstitucijos 74 straipsnio pakeitimo įstatymas, e-seimas.lrs.lt
  15. Konstitucinis Teismas R. Paksui vilties nesuteikė, Delfi (בליטאית)
  16. Rinkimų kodekso patvirtinimo, įsigaliojimo ir įgyvendinimo konstitucinio įstatymo projektas + Rin..., e-seimas.lrs.lt
  17. Prieš pat rinkimus – sujudimas dėl vienmandačių: konservatorių pusėn skrieja rimtas kaltinimas, Delfi (בליטאית)
  18. Seimo rinkimai 2024. LSDP triumfuoja, antri – TS-LKD, treti – „Nemuno aušra“, Delfi (בליטאית)
  19. Lithuania votes in a weekend general election with many looking for change despite good economy, AP News, ‏2024-10-10 (באנגלית)
  20. Ignas Jačauskas, Oficialu: patvirtinti pirmojo Seimo rinkimų turo rezultatai, vienoje apygardoje lemtingi galėjo būti sugadinti biuleteniai, 15min.lt (בליטאית)
  21. התוצאות הרשמיות של הבחירות (באנגלית)
  22. Socialdemokratai ir S.Skvernelis telkiasi į koaliciją, bet dėl trečiojo brolio lieka intriga, 15min.lt (בליטאית)
  23. Domantė Platūkytė, Karbauskis Blinkevičiūtę jau vadina būsima premjere, abu sako – sukirsta rankomis, lrt.lt, ‏2024-10-15 (בליטאית)
  24. Lithuanians vote in the final round of parliamentary election, AP News, ‏2024-10-27 (באנגלית)
  25. Eglė Samoškaitė, Dramos atomazga: Blinkevičiūtė premjere nebus, socdemai teikia Palucką, lrt.lt, ‏2024-10-30 (בליטאית)
  26. BNS, Social Democrats invite two parties to form Lithuania’s ruling coalition, lrt.lt, ‏2024-11-07 (באנגלית)
  27. Chair Cardin Statement Decrying Lithuania's Governing Coalition with the Nemunas Party | United States Senate Committee on Foreign Relations, www.foreign.senate.gov, ‏2024-11-08 (באנגלית)
  28. BNS, JAV Senato komiteto pirmininkas smerkia Lietuvos koalicijos dėlionę, lrt.lt, ‏2024-11-09 (בליטאית)
  29. LRT.lt, Bundestago narys sako, kad LSDP draugystė su Žemaitaičiu kenksminga: esame susirūpinę, lrt.lt, ‏2024-11-09 (בליטאית)
  30. LRT.lt, Lenkijos Senato vicepirmininkas nerimauja dėl „antisemitinės Vyriausybės“, lrt.lt, ‏2024-11-09 (בליטאית)
  31. LRT.lt, Izraelio ambasada: antisemitai neturėtų priklausyti jokiai svarbiai politinei jėgai, lrt.lt, ‏2024-11-09 (בליטאית)
  32. Žygimantas Šilobritas, Žemaitaitis: užsienio politikų reakcijas sukurstė politiniai oponentai, lrt.lt, ‏2024-11-09 (בליטאית)
  33. Eglė Samoškaitė, Paluckas mano, kad tarptautinė kritika dėl Žemaitaičio – oponentų ryšių pasekmė, lrt.lt, ‏2024-11-09 (בליטאית)
  34. Martyna Pikelytė, Paluckas: ministrų kabinete Žemaitaičio nebus, lrt.lt, ‏2024-11-09 (בליטאית)
  35. Jūratė Skėrytė, Lithuanian president nominates Paluckas for prime minister, lrt.lt, ‏2024-11-19 (באנגלית)
  36. Jūratė Skėrytė, Gintautas Paluckas confirmed as Lithuania’s prime minister, lrt.lt, ‏2024-11-21 (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הבחירות הפרלמנטריות בליטא (2024)41279430Q104902465