האספה הלאומית (סלובניה)
| מדינה | סלובניה |
|---|---|
| סוג | בית תחתון |
| היסטוריה | |
| תקופת הפעילות | 8 באפריל 1990 – הווה (36 שנים) |
| הרכב | |
| מספר מושבים | 90 |
| בחירות | |
| שיטת בחירות | ייצוג יחסי ברשימות מפלגתיות |
| בחירות קודמות | 24 באפריל 2022 |
| בחירות הבאות | 22 במרץ 2026 |
| משכן | |
| בניין האספה הלאומית, לובליאנה | |
האספה הלאומית של סלובניה (בסלובנית: Državni zbor Republike Slovenije, בקיצור: državni zbor) הוא הגוף הדמוקרטי הייצוגי של סלובניה. לפי חוקת סלובניה ובית המשפט החוקתי של סלובניה, האספה מהווה את החלק המרכזי של הפרלמנט הסלובני הדו-ביתי הייחודי, הרשות המחוקקת של סלובניה.[1] יש באספה 90 חברים, הנבחרים לתקופת כהונה של ארבע שנים. 88 חברים נבחרים באמצעות שיטת הייצוג היחסי ברשימות מפלגתיות, והשניים הנותרים, באמצעות שיטת בורדה, על ידי המיעוטים האתניים דוברי הונגרית ואיטלקית, ויש להם זכות וטו מוחלטת בעניינים הנוגעים לקבוצותיהם האתניות.
חקיקה
הצעת חוק יכולה להיות מוגשת לאספה הלאומית על ידי:
- הממשלה
- חבר פרלמנט
- המועצה הלאומית
- 5,000 מצביעים
ההליך החקיקתי מתחיל כאשר יושב הראש מעביר את החוק לחברי הפרלמנט.
ישנם שלושה הליכים חקיקתיים אפשריים:
- הליך חקיקה רגיל
- הליך חקיקה מקוצר
- הליך חקיקה דחוף
הצעות חוק בדרך כלל מאושרות ברוב של חברי הפרלמנט הנוכחים. אם החוקה דורשת רוב של שני שלישים (למשל בחוקים המסדירים מערכות בחירות, משאלי עם וחוקים חוקתיים שמשנים את החוקה), לפחות 60 מתוך 90 חברי הפרלמנט נדרשים להצביע בעד החוק כדי לאשר אותו.
מערכת הבחירות
90 חברי האספה נבחרים בשתי שיטות. 88 נבחרים בייצוג יחסי ברשימה פתוחה בשמונה מחוזות בחירה בני 11 מושבים, והמושבים מוקצים למפלגות ברמת המחוז באמצעות מכסת דרופ. הצירים נבחרים על ידי דירוג כל מועמדי המפלגה לפי אחוז הקולות שקיבלו במחוזות שלהם. המושבים שנותרו לא מחולקים, מוקצים למפלגות ברמה הלאומית בשיטת ג'פרסון עם אחוז חסימה של 4%.[2] אף על פי שהמדינה מחולקת ל-88 מחוזות בחירה, הצירים אינם נבחרים מכל 88 המחוזות. בחלק מהמחוזות נבחר יותר מחבר פרלמנט אחד, מה שגורם לכך שבמחוזות אחרים אין נציג נבחר. מפלגות חייבות לשבץ לפחות 35% מכל מגדר ברשימה, למעט במקרים שבהם יש רק שלושה מועמדים. ברשימות כאלו, חייב להיות לפחות מועמד אחד מכל מגדר.[3]
שני צירים נוספים נבחרים על ידי המיעוטים האיטלקים וההונגריים. הבוחרים מדרגים את כל המועמדים על פתק ההצבעה באמצעות מספרים (1 הוא העדיפות הגבוהה ביותר). מועמד מקבל את מירב הנקודות (השווה למספר המועמדים על פתק ההצבעה) כאשר הבוחר מדרג אותו ראשון. המועמד עם הכי הרבה נקודות מנצח.[2][4]
היסטוריה
הרשות המחוקקת של הרפובליקה הסוציאליסטית של סלובניה לפני 1992 הייתה בעלת מבנה תלת-ביתי, שכלל אספה חברתית-פוליטית, אספת רשויות מקומיות ואספה של העבודה המאוחדת. האספה הלאומית היא היורשת של האספה החברתית-פוליטית שפעלה בשנים 1974–1990.
בין 1947 ל-1974, לסלובניה (כחלק מיוגוסלביה) הייתה אספה עם זכות בחירה כללית שנשלטה על ידי ליגת הקומוניסטים של סלובניה. זה היה בתחילה בית מחוקקים חד-ביתי, אך בשנת 1953 הפך לדו-ביתי. מבין שני הבתים, הבית המייצג הכללי היה אספת הרפובליקה (republiški zbor).
חוקת יוגוסלביה מ-1974 ביטלה לחלוטין את אספת הרפובליקה. סמכויותיה הועברו לאספה החברתית-פוליטית – גוף קטן יחסית, עם 50 נציגים בלבד. בניגוד לאספת הרפובליקה, שנבחרה באופן נומינלי בזכות בחירה כללית, האספה החברתית-פוליטית הייתה גוף מפלגתי מובהק: מושביה הוקצו רשמית לליגת הקומוניסטים של סלובניה (אנ') (ZKS) וארבעה מארגוני המשנה שלה: ליגת הנוער הסוציאליסטי של סלובניה (ZSMS), הליגה הסוציאליסטית של העם הפועל של סלובניה (SZDLS), ליגת איגודי העובדים, ואיגוד ותיקי מלחמת השחרור הלאומית של סלובניה. נציגי האספה החברתית-פוליטית נבחרו בעקיפין, בהצבעות אישור בהן הוצע מועמד אחד בסגנון סובייטי, במסגרת אספות חברתיות-פוליטיות נמוכות יותר שנערכו ברשויות המקומיות.
הערות שוליים
- ↑ sistem nepopolne dvodomnosti slovenskem parlamentu
- ^ 2.0 2.1 National Assembly of the Republic of Slovenia | State election commission, State election commission
- ↑ IPU PARLINE database: SLOVENIA (Drzavni Zbor), Electoral system, archive.ipu.org
- ↑ NAVODILA IN ROKOVNIK - DZ 2018 | Državna volilna komisija, Državna volilna komisija
האספה הלאומית (סלובניה)42686455Q1568676