האסטרונום שנפל לבאר
האסטרונום שנפל לבאר הוא משל ממשלי איזופוס, המבוסס על אנקדוטה יוונית העוסקת בפילוסוף הקדם-סוקרטי והאסטרונום תאלס ממילטוס. זו הייתה אחת מכמה בדיחות עתיקות שנכנסו לאוסף משלי איזופוס, ומספרה 40 בסיווג פרי[1]. בזמן התקיפה המדעית כנגד האסטרונומיה במאות ה-16 וה-17, הסיפור הפך לפופולרי שוב.
המשל ופרשנותו
הסיפור על תאלס שנפל לבאר בעודו בוהה בכוכבי השמיים, הופיע לראשונה בדיאלוג "תאיטטוס" של אפלטון (המאה הרביעית לפנה"ס)[2]. גרסאות אחרות לפעמים משנות את זהות האדם הנופל, או את מי שמציל אותו, אך כולם שומרים על ההערה הלעגנית של המציל שעדיף לאדם לשמור את ראשו על האדמה[3]. המשורר הרומאי אניוס סיכם את מוסר ההשכל של הסיפור בשורה: Quod est ante pedes nemo spectat, caeli scrutantur plagas ("אין איש המתבונן באשר נח לרגליו כאשר הוא מחפש את מרחבי השמיים") וצוטט פעמיים על ידי קיקרו לתופעה[4].
תומאס אקווינס מספר את הסיפור בפירושו לאתיקה של אריסטו:
כאשר יצא תאלס מביתו כדי להביט בכוכבים, הוא נפל לתעלה; בעודו מבכה את העובדה, אישה זקנה העירה לו: "אתה, תאלס, לא יכול לראות את מה שלרגליך ואתה מצפה לראות את מה שבשמיים?"[5]
הסיפור חזר על עצמו בתור אנקדוטה משעשעת בספר הבדיחות של שייקספיר (1530). בגרסה זו הפילוסוף:
נפל שמנמן לתעלה מעל האוזניים. לכן צחקה אשה זקנה שטיפל בה בביתו ואמרה לו בלעג: הו תאלס, איך תוכל לדעת בדברים העליונים שלמעלה, ואתה אינך יודע מה כאן מתחת לרגליך?[6]
בינתיים, אנדראה אלקיאטו יצא במתקפה רצינית כנגד האסטרונומיה בספר הסמלים שלו. באותה מהדורה ראשונה היה איור של האסטרונום, ראשו באוויר, עומד למעוד מעל בלוק בניינים על הקרקע[7]. השיר הלטיני הנלווה התייחס לסיפורו של איקרוס ובמהדורות מאוחרות יותר השתמשו במקום זאת באיור של נפילתו מהשמיים. עם זאת, הסמל נקרא "נגד אסטרונומים" והשיר מסתיים באזהרה "תן לאסטרונום להיזהר מלחזות כל דבר. כי המתחזה ייפול בראשו, כל עוד הוא עף מעל הכוכבים."[8] מהדר הסמלים האנגלי ג'פרי ויטני הלך בעקבותיו של אלקיאטו בהכללת הסיפור והתקפה חריפה לא פחות בספרו "בחירת הסמלים" (1586)[9]. באותו זמן, מחזהו של ג'ון לילי, "גלאתיאה" (שהוצג לראשונה ב-1588) מציג עלילת משנה הכוללת אלכימאי מזויף ואסטרונום מזויף, שבהתבוננות בכוכבים נופל לאחור לתוך בריכה.
המשורר גבריאלה פארנו כלל גם הוא את סיפורו של האסטרולוג הנכשל בקובץ Centum Fabulae (1554), אך סיים בנקודה פילוסופית יותר, "איך אתה יכול להבין את העולם מבלי להכיר את עצמך קודם?"[10] גם ז'אן לה פונטיין כלל עלילה זו בין משליו. השיר שלו יוצא דופן בכך שהוא מגביל את הסיפור לרמז בן ארבע שורות בלבד לפני שהוא פותח בגינוי של 45 שורות של אסטרונומיה (עם גינוי צדדי על האלכימיה)[11]. אבל הקרב נגד האמונות הטפלות הוכרע כאשר שארל דני כלל רק תקציר של שירו של לה פונטיין בספרו Select Fables (1754). מסקנתו היא שהספקולציות לגבי העתיד הן סרק; כמה אנשים, הוא שואל,
בואו, לרצון התיקון הישיר,
בית אמיתי נפל,
בכדי לבנות טירה באוויר?
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ The Astronomer and the Tracian Woman, mythfolklore.net.
- ↑ Plato, Theaetetus, section 174a, tufts.edu.
- ↑ Andrados F. R, History of the Graeco-Latin Fable vol. 3, Brill, 2003, עמ' 57-58
- ↑ Cicero: de Re piblica I, thelatinlibrary.com.
- ↑ Aquinas, Thomas, Commentary on Aristotle's Nicomachean Ethics. Translated by Litzinger, C.I. Notre Dame, 1993, עמ' 378
- ↑ Tales/ Shakespear's Jest book, 1831
- ↑ מהדורת אינטרנט של memoriel
- ↑ Page Not Found | We cannot find your page (404 Error) | Memorial University of Newfoundland
- ↑ https://www.mun.ca/alciato/whit/w028.html
- ↑ https://books.google.com/books?id=wlATAAAAQAAJ&q=astrologus&pg=PA168
- ↑ ז'אן לה פונטן, Bastiara Latina: English Aesop
האסטרונום שנפל לבאר41505659Q3202488