האוניברסיטה החופשית של בריסל (1834–1969)
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
 |
האוניברסיטה החופשית של בריסל (בצרפתית: Université Libre de Bruxelles) הייתה אוניברסיטה שפעלה בעיר בריסל, בירת בלגיה, בשנים 1834–1969. בשנת 1969 היא התפצלה לשתי אוניברסיטאות: אחת דוברת צרפתית - האוניברסיטה החופשית של בריסל (ULB), והשנייה דוברת הולנדית - האוניברסיטה החופשית של בריסל (VUB). שתי האוניברסיטאות ממשיכות לשתף פעולה זו עם זו וביחד נקראות "האוניברסיטאות החופשיות של בריסל". האוניברסיטה החופשית של בריסל קמה בזמנו - בשנת 1834 - כאוניברסיטה הראשונה של העיר בריסל וכתגובה להגמוניה הקתולית בחינוך הגבוה בבלגיה. שמה מתייחס לחופש המחשבה והמחקר ולחופש ביחס לשלטון ולכנסייה.
היסטוריה
הקמתה
כשקמה בשנת 1830 ממלכת בלגיה על יסודות תשעה מחוזות דרומיים שנפרדו מהולנד, פעלו במדינה החדשה שלוש אוניברסיטאות: בגנט, בלייז' ובלוון. אף על פי שנבחרה לבירת הממלכה, לבריסל לא הייתה עד אז אוניברסיטה. המחנך והעיתונאי אוגוסט פלוראל ברון והאסטרונום והסטטיסטיקאי אדולף קטלה, שני חברים בלשכה המסונית "הידידים הפילאנתרופים" (Amis philanthropes), הגו החל משנת 1831 את רעיון הקמתה של אוניברסיטה "חופשית". הממשלה הבלגית, שבקושי השיגה מימון לשלוש האוניברסיטאות הקיימות, לא גילתה התלהבות רבה כלפי היוזמה הזאת. אולם, כשבשנת 1834, בלחץ הבישופים נוסדה האוניברסיטה הקתולית במכלן, דעת הקהל הליברלית הזדרזה להגיב. המשפטן פייר תאודור ורהאכן (Verhaegen), "המגיסטר המכובד" של לשכת "הידידים הפילאנתרופים", קרא ביוני אותה שנה להתרמה ציבורית בקרב החוגים הליברלים והחברים בסניפים של לשכת ה"גראן אויראן דה בלז'יק" (Grand Orient de Belgique "המזרח הגדול של בלגיה"), הארגון העיקרי של הבונים החופשיים בבלגיה, על מנת להקים אוניברסיטה חופשית שתיאבק ב"אי סובלנות ובדעות הקדומות" תוך הפצת הפילוסופיה של עידן האורות. רבים העירו לוורהאכן על האופי האוטופי כביכול של יוזמתו, כשלא היו בנמצא לא מורים, לא הבניין הזמין, ואף לא המימון הדרוש.
בסופו של דבר, מצא ראש העיר ניקולא-ז'אן רופ (Rouppe), בונה חופשי בעצמו, אכסניה למוסד החדש בארמון הישן של שארל-אלכסנדר של לורנה בככר במוזיאון. ורהאכן גייס לתוכניתו את בית הספר לרפואה ומצא מורים נוספים בסגל המוזיאון למדעים ולספרות. נמצאו מורים מתנדבים גם לסגל הפקולטה למשפטים שעמדה לקום, ביניהם אנרי דה ברוקר, גם הוא חבר בבונים החופשיים.
מיד אחר כך הסכימה העירייה לסבסד את הפרויקט, שנחנך ב-20 בנובמבר 1834. בנאומו החגיגי, הגדיר אוגוסט ברון את האידאולוגיה העשויה להיות נר לרגלי האוניברסיטה:
אנחנו נשבעים להנחיל לתלמידינו, יהיה אובייקט לימודם אשר יהיה, את האהבה הממשית לבני האדם, שהם אחים, ללא הבדל מעמד דעה או לאום; אנחנו נשבעים ללמדם להקדיש את מחשבותיהם, עבודותיהם וכשרונותיהם לאושרם ולטובתם של בני המדינה ושל האנושות כולה
.
במאה ה-19
בשנה הראשונה לקיומה סגל המוסד כלל 38 מורים שלימדו 96 סטודנטים. שם האוניברסיטה היה "האוניברסיטה החופשית של בלגיה" והיא כללה 4 פקולטות: פילוסופיה וספרות, משפטים, מדעים ורפואה. החל משנת 1836 שינתה את שמה ל"האוניברסיטה החופשית של בריסל" - בצרפתית l'Université Libre de Bruxelles.
עד שנת 1847 התקיימה האוניברסיטה מהתרמות יזומות על ידי ה"גראן אוראין" ולשכות בונים חופשיים אחרות, ביניהן "הידידים הפילאנתרופים". פרט לקשיים כספיים, האוניברסיטה הצעירה התמודדה עם לחצים מצד הכנסייה ומצד השלטון. החוק לחינוך הגבוה סגר את האוניברסיטה הממלכתית בלוון, מה שאיפשר לאוניברסיטה הקתולית ממכלן לעבור לאותה עיר באזור ברבנט ולהפוך לאוניברסיטה הקתולית של לוון (1968-1834).
בנסיבות אלה נשארו רק שתי אוניברסיטאות ממלכתיות - בגנט ובלייז'. הן נאבקו באוניברסיטה החופשית על ה"מונופול" של המחשבה חופשית. הבישופים מצדם לא ראו בעין יפה אוניברסיטה אוטונומית, שחמקה לפיקוחם. מורת רוחם באה לידי ביטוי בעיתונות הקתולית. ורהאכן השיב לביקורות בנאום אקדמי מהדהד, בו הצהיר:
יצאנו לדרך באמצעות חופש החינוך ואנו מגשימים את החופש בחינוך
האוניברסיטה התגברה עם הזמן על כל המחלוקות והפכה למוסד מוכר. עם העלייה במספר הסטודנטים היא הוצרכה לעבור לבניין חדש, הארמון גראנוול (Palais Granvelle) ברחובות rue des Sols ו-rue de l'Impératrice.
בשנת 1861 שונתה חוקת האוניברסיטה והסעיף הראשון בה גרס כי "[דרושה הבהרה]
ב-1873 נפתחה הפקולטה למדעיים יישומיים - בית הספר הפוליטכני של האוניברסיטה. ב-1880 הייתה האוניברסיטה החופשית של בריסל הראשונה בבלגיה שפתחה את שעריה בפני נשים - במסגרת המכון לרוקחות. למעשה לא היה בבלגיה שום איסור חוקי על כניסת נשים למוסדות אוניברסיטאיים, אבל לפי המסורת רק הגברים למדו באוניברסיטאות והחינוך התיכון לא הכשיר את הבנות ללימודים גבוהים. ב-7 ביולי 1886 החריבה דליקה את האגף השמאלי של הבניין ב-rue des Sols. נשרפו אולם ההרצאות, הספרייה וחלק מהאוספים המינרלוגיים. שיפוץ הבניין נמשך שש שנים.
החל משנת 1888 חגגו הסטודנטים את 20 בנובמבר - יום הקמת האוניברסיטה (שהיה גם מקודם יום פנוי) - בשם " והראגן ה"קדוש" " (St. Verhagen) או St.V. החגיגה כוללת עד ימינו מצעד מסיכות ברחבי העיר.
בשנת 1893 צייד הכימאי ואיש העסקים ארנסט סולווה את בית הספר לרפואה במכון חדש לפיזיולוגיה שהוקם בפארק לאופולד באטרבק (Etterbeek), (בימינו שוכן בו התיכון היוקרתי "אמיל ז'אקמן"). ראול וארקה תרם להקמת מכון לאנטומיה, אלפרד סולווה ואחרים תרמו לייסוד מכון להיגיינה ולבקטריולוגיה. יוזמות התעשיינים היו לעיתים קשורות ישירות לביקושים שנוצרו בתחום התעשייה. כך בית הספר למסחר שהוקם מיוזמתו של ארנסט סולווה, וכך גם המכון לפיזיולוגיה שהיה, בין השאר עשוי לפתח מדדים לכושרם של הפועלים ולפריונם. ב-1899 קם גם בית ספר למדעי המדינה והחברה.
הבניין בסולבוס
בשנים 1924–1930 נבנו הבניינים החדשים של האוניברסיטה בסולבוס, לפי תוכנית האדריכל אנדרה דימונן (André Dumont). הם נבנו מלבנים, בסגנון המזכיר את האדריכלות ההולנדית מן המאה ה-17. בימי הכיבוש הנאצי בשנת 1941 סגרה האוניברסיטה את שעריה כדי להתחמק משיתוף פעולה עם הכובשים.
הדו-לשוניות והפיצול
עד שנת 1935 שפת ההוראה בה הייתה צרפתית. החל משנת 1935 קורסים מסוימים נלמדו בצרפתית ובפלמית כאחד. אולם רק ב-1963 לכל הפקולטות היו קורסים בשתי השפות. זמן קצר אחרי מלחמת השפות באוניברסיטה הקתולית של לוון, באוקטובר 1969 התפצלה האוניברסיטה של בריסל לשתיים, לפי שפת ההוראה. בהתאם למסמך מ-28 במאי 1969 האוניברסיטה החופשית בצרפתית והאוניברסיטה החופשית בשפה הפלמית הפכו לישויות עצמאיות.
עם זאת הן שומרות על שיתוף פעולה בשם האידאולוגיה המקורית הליברלית והמתקדמת, המבוססת על עקרונות חופש המחשבה וההומניזם. שתי האוניברסיטאות חולקות מרכז מחשוב משותף. בימינו באוניברסיטה החופשית שפה הפלמית VUB לומדים כ-9,000 סטודנטים, בעוד באוניברסיטה החופשית בצרפתית ULB לומדים 18,000. אף על פי שבבלגיה דמי הלימודים הם נמוכים בהרבה לעומת רוב ארצות העולם, האוניברסיטאות החופשיות עשו מאמצים נוספים כדי לשמור על דמי לימודים מינימליים ולספק שרותי רווחה ומימון כדי שבני השכבות החברתיות העניות יוכלו להגיע לתואר אקדמי ללא אפליה.
פרשת דוולסהוברס
אם בהתחלה נבנתה האוניברסיטה על בסיס אנטיקליריקלי, אבל בכל זאת קתולי, או לפחות דאיסטי או פילוסופי ספיריטואליסטי, במהלך העשורים האחרונים של המאר ה-19 התפתחו בתוכה גם זרם אתאיסטי במפורש לצד מגמה מדעית פוזיטיביסטית אליבא דאוגוסט קונט שדגלה בקדימותם של הניסוי ושל השכל. התפתחויות אלו הביאו איתן גם מחלוקות חריפות. כך קרה בשנת 1890 כשעבודה לפילוסופיה של ז'ורז' דוולסבוברס (Dwelshauwers) עוררה פולמוס גדול בגלל הדעות האתאיסטיות של מחברה לעומת מרבית המורים בפקולטה לפילוסופיה ולספרות שהיו תמיד דאיסטים.
פרשת אליזה רקלי
המחלוקות בין השמרנים ובין הפרוגרסיבים, בין הליברלים ובין סוציאליסטים באו לידי ביטוי גם בפרשת רקלי. אליזה רקלי (Élisée Reclus), גאוגרף צרפתי ואנרכיסט, הוזמן בשנת 1892 להרצות באוניברסיטה. ב-1893, בעקבות פיגוע אנרכיסטי, התנגדה מועצת המנהלים של האוניברסיטה לבואו תוך אי התחשבות ברקטור אקטור דני, שהיה הסוציאליסט הראשון שנבחר בתפקיד. הוויכוחים הסוערים גרמו לפילוג בתוך האוניברסיטה ולהקמת "אוניברסיטה חדשה" (Université nouvelle) המכונה גם "בולגרית", שהתקיימה בנפרד בשנים 1914-1894 עד למלחמת העולם הראשונה.
ראשית המאה ה-20
ב-1902 הוקם המכון לסוציולוגיה וכעבור שנה נוסד בית הספר למסחר על שם סולווה. אחרי הפסקת פעילות האוניברסיטה בימי מלחמת העולם הראשונה, שנת 1919 עדה להישג בינלאומי חשוב עם הענקת פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לז'ול בורדה, פרופסור של האוניברסיטה החופשית. באותה תקופה הריסת ה"פאלה גראנוול" בגלל עבודות הבנייה של הצומת צפון-דרום, אוניברסיטה עוברת למקום חדש על רמת סולבוס (Solbosch) קרוב לפרברי העיר. עבודות הבנייה התחילו ב-1921 והבניין החדש U נחנך בשנת 1924. הבניין A נבנה הודות בשנים 1924–1928 במימון אמריקני - של הקרן האמריקנית-בלגית לחינוך, יורשת של "ועדת הסיוע לבלגיה" בראשות הרברט הובר, שהתגייסה לעזור לשיקום החינוך הגבוה בבלגיה אחרי ההרס של המלחמה. קרן זאת מימנה יחד עם משפחת טורנה-סולווה גם את הקריה אז'ה (Heger) שנחנכה בשנת 1933. בשנת 1939 נוסף לנכסי האוניברסיטה המכון לאונקולוגיה על שם בורדה בשדרות וטרלו.
השפה ההולנדית ("פלמית") והקמת האוניברסיטה החופשית - Vrije Universiteit Brussel VUB
החל משנת 1890 הונהגו באוניברסיטה גם קורסים בהולנדית בפקולטה למשפטים. משנת 1963 הפכה הולנדית לשפת הוראה בכל הפקולטות במקביל לצרפתית. באוקטובר 1969 התפצלה האוניברסיטה החופשית לשתי אוניברסיטאות - אחת פרנקופונית, בשם המקורי בצרפתית ULB Université libre de Bruxelles והאוניברסיטה החופשית בשפה ההולנדית VUB Vrije Universiteit Brussel. הפיצול אושר בחוק בשנת 1970.
תלמידים מפורסמים
- אנרי לה פונטן - חתן פרס נובל לשלום ב-1913
- ז'ול בורדה - חתן פרס נובל לרפואה ב-1919
- אלבר קלוד - חתן פרס נובל לרפואה ב-1974
- איליה פריגוז'ין - פיזיקאי וכימאי, חתן פרס נובל לכימיה ב-1977
- פייר דלין - מתמטיקאי, זוכה מדליית פילדס ב-1978
- ז'אק טיץ - מתמטיקאי, חתן פרס וולף (1993) ופרס אבל (2008)
- אמיר עבאס חוביידה - ראש ממשלת איראן (1977-1965)
- אמיל ונדרוולדה - מנהיג סוציאל-דמוקרט, שר החוץ של בלגיה
- פול-אנרי ספאק - שר החוץ של בלגיה
- אמלי נותומב - סופרת
- חיים פרלמן - משפטן, פילוסוף ורטוריקן
מורים מפורסמים
- ז'ול בורדה - רפואה
- פול היימנס - משפטים, שר החוץ של בלגיה, יושב ראש הראשון של חבר הלאומים
- אמיל ונדרוולדה - משפטים
- אוגוסט פיקאר - פיזיקאי וממציא שווייצרי
הישגים בספורט
קבוצת הכדורגל של האוניברסיטה זכתה במדליית הארד באולימיפיאדת הקיץ בפריז בשנת 1900.
קישורים חיצוניים
- על האוניברסיטה - פ. הייליגן באתר "פרינקיפיה קיברנטיקה" 18.2.2000 עריכה אחרונה
- עקרון הבחינה החופשית באתר האוניברסיטה החופשית של בריסל ULB
36171868האוניברסיטה החופשית של בריסל (1834–1969)