דקסטרואמפטמין
 |
דקסטרואמפטמין (באנגלית: Dextroamphetamine) הוא ממריץ של מערכת העצבים המרכזית, ואננטיומר של אמפטמין, המשמש לטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) ובנרקולופסיה.[1][2] הממריץ משמש כמשפר קוגניציה וכמשפר ביצועים ונעשה בו שימוש פנאי כמאיץ אופוריה.
דקסטרואמפטמין מגיע לרוב תחת שמות המותג אטנט (Attent)[3] או דקסדרין (Dexedrine).[4] הוא אננטיומר של אמפטמין בנוסף ללבואמפטמין (אנ'), אך בניגוד ללבואמפטמין, הדקסטרואמפטמין בעל עוצמה חזקה יותר על מערכת העצבים המרכזית. דקסטרואמפטמין סולפט (dextroamphetamine sulfate) זמין בתור תרופה גנרית במינונים של 10, 20 ו-30 מ"ג.[5] לעיתים קרובות, דקסטרואמפטמין משווק כקדם-תרופה (ליסדקסאמפטמין), תחת השם המסחרי ויואנס.
ההשפעות של דקסטרואמפטמין במינון רגיל כוללות מצב רוח מורם, ירידה בתיאבון, פה יבש, חריקת שיניים, כאב ראש, טכיקרדיה, ערנות (אנ') מוגברת, נדודי שינה, חרדה, רגזנות (אנ') ועוד.[6] ההשפעות של דקסטרואמפטמין במנת יתר כוללות פסיכוזה (הזיות ומחשבות שווא), התמכרות ותמס שריר. אצל אנשים עם הפרעות פסיכוטיות וסכיזופרניפורמיות קיימות, הסיכון לפסיכוזה גבוה יותר גם במינונים רגילים.[7]
הדקסטרואמפטמין, בדומה לאמפטמינים אחרים, מביא להעלאה במוליכים עצביים מונואמינים כגון דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין (בעיקר באזור קליפת המוח הקדם-מצחית) דרך השלפוחית הסינפטית.[8] לדקסטרואמפטמין מבנה כימי דומה לזה של האלקלואיד פנתילאמין.
שימוש
הדקסטרואמפטמין משמש לטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) ובנרקולופסיה, ולעיתים קרובות הוא ניתן במרשם כתרופה מחוץ להתוויות לטיפול בדיכאון ובהשמנת יתר.[2]
הפרעות קשב ופעלתנות יתר
אצל בעלי חיים, שימוש תדיר בדקסטרואמפטמין עלול להוביל לשינויים אבנורמליים בסרוטונין ולניוון עצבי המוח.[9] עם זאת, הוא יעיל בקרב אנשים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר, ואף עלול לשפר את התפתחות המוח.[10][11] מחקרי דימות תהודה מגנטית (MRI) מצאו כי האמפטמין משפר את תפקוד הגרעין הזנבי, ואת תפקוד גרעיני הבסיס אצל אנשים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר.[10][11]
ניסוי מבוקר הקצאה אקראית אצל אנשים עם הפרעות קשב ופעלתנות יתר מצא כי הדקסטרואמפטמין יעיל ובטוח. שני מחקרים הראו על שיפור ברמת החיים בהיבטים של פעלתנות יתר, אי-ריכוז ואימפולסיביות. טיפול בדקסטרואמפטמין אצל אנשים בעלי הפרעות קשב ופעלתנות יתר מפחית את הסיכון להפרעת שימוש בסמים.
נרקולפסיה
נרקולפסיה היא הפרעה נוירולוגית כרונית, שמקורה אינו במחלות נפש או בעיות פסיכולוגיות, הנגרמת בדרך כלל בשל חוסר יכולת של המוח לווסת את מחזורי השינה והעירות. שימוש בדקסטרואמפטמין נמצא כיעיל לטיפול בנרקולפסיה, מכיוון שהוא מאיץ את התצורה הרשתית, אזור במוח המעורר את קליפת המוח להיות קשוב לגרייה חדשה ושומר על ערנות המוח.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ David J. Heal, Sharon L. Smith, Jane Gosden, David J. Nutt, Amphetamine, past and present--a pharmacological and clinical perspective, Journal of Psychopharmacology (Oxford, England) 27, 2013-06, עמ' 479–496 doi: 10.1177/0269881113482532
- ^ 2.0 2.1 DailyMed - DEXEDRINE SPANSULE- dextroamphetamine sulfate capsule, extended release, DailyMed
- ↑ אטנט - על תופעות הלוואי ודרכי השימוש, באתר Infomed
- ↑ Dextroamphetamine (Dexedrine): Uses, Alternatives, Side Effects & More - GoodRx, GoodRx (באנגלית אמריקאית)
- ↑ משרד הבריאות, דקסטמין 10, 20, 30 מ"ג, טבליות עלון לצרכן לפי תקנות הרוקחים (תכשירים) התשמ"ו–1986, עמ' 5
- ↑ Dextroamphetamine Monograph for Professionals, Drugs.com (באנגלית)
- ↑ DailyMed - ADDERALL XR- dextroamphetamine sulfate, dextroamphetamine saccharate, amphetamine sulfate and amphetamine aspartate capsule, extended release, DailyMed (באנגלית)
- ↑ Lee E. Eiden, Eberhard Weihe, VMAT2: a dynamic regulator of brain monoaminergic neuronal function interacting with drugs of abuse, Annals of the New York Academy of Sciences 1216, 2011-01, עמ' 86–98 doi: 10.1111/j.1749-6632.2010.05906.x
- ↑ Steven Berman, Joseph O'Neill, Scott Fears, George Bartzokis, Edythe D. London, Abuse of amphetamines and structural abnormalities in the brain, Annals of the New York Academy of Sciences 1141, 2008-10, עמ' 195–220 doi: 10.1196/annals.1441.031
- ^ 10.0 10.1 Thomas J. Spencer, Ariel Brown, Larry J. Seidman, Eve M. Valera, Nikos Makris, Alexandra Lomedico, Stephen V. Faraone, Joseph Biederman, Effect of psychostimulants on brain structure and function in ADHD: a qualitative literature review of magnetic resonance imaging-based neuroimaging studies, The Journal of Clinical Psychiatry 74, 2013-09, עמ' 902–917 doi: 10.4088/JCP.12r08287
- ^ 11.0 11.1 T. Frodl, N. Skokauskas, Meta-analysis of structural MRI studies in children and adults with attention deficit hyperactivity disorder indicates treatment effects, Acta Psychiatrica Scandinavica 125, 2012, עמ' 114–126 doi: 10.1111/j.1600-0447.2011.01786.x
דקסטרואמפטמין42945422Q1706418