דליפת הנפט מטורי קניון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת אזור ההחפה הזיהום והטביעה בדרום אנגליה

דליפת הנפט מהמכלית "טורי קניון" הייתה אחת מדליפות הנפט החמורות בעולם. ה-מכלית SS Tory Canyon עלתה על סלעים מול החוף הדרום-מערבי של בריטניה בשנת 1967, וכ-25–36 מיליון גלונים (94–164 מיליון ליטר) של נפט גולמי נשפכו לים.[1] הניסיונות לצמצם את הנזק כללו הפצצת שברי המכלית ההרוסה על ידי מטוסים מההצי המלכותי ו-חיל האוויר המלכותי. מאות קילומטרים של קו חוף בבריטניה, צרפת, גרנזי, ו-ספרד הושפעו מהנפט ומחומרים אחרים ששימשו במאמץ לצמצם נזקים.[2] הייתה זו דליפת הנפט החמורה ביותר בעולם באותה תקופה והדליפה הגרועה ביותר בהיסטוריה של בריטניה. זה הוביל לשינויים משמעותיים בחוק הימי וחוקים כתגובות לדליפת נפט.

רקע

כאשר נבנתה בארצות הברית ב-1959, היה ל"טורי קניון" קיבולת של 60,000 טון. מאוחר יותר הוגדלה המכלית ביפן ל-120,000 טון.[3] היא נקראה על שם אתר גאוגרפי בקליפורניה.

בזמן התאונה, הייתה "טורי קניון" רשומה בליבריה[4] ובבעלות Barracuda Tanker תאגיד, חברה בת של יוניון אויל מקליפורניה. אך הושכרה לבריטיש פטרולאום. היא הייתה באורך 974.4 רגל (297.0 מטרים), רוחב 125.4 רגל (38.2 מטרים) וגובה 68.7 רגל (20.9 מטרים).

המסע והתאונה

המכלית טורי קניון נשברת על הסלעים ומטען הנפט שלה מתפזר.

במסע האחרון שלה, יצאה "טורי קניון", ב-19 בפברואר 1967, מבית הזיקוק של חברת הנפט הלאומית של כווית באל-אחמדי, עם מטען מלא של נפט גולמי. יעד האונייה היה נמל מילפורד - הבן בויילס. ב-14 במרץ היא הגיעה לאיים הקנריים. בעקבות שגיאת ניווט, פגעה ב-18 במרץ 1967בסלע פולארד בקצה המערבי הקיצוני של שונית שבע האבנים בין קורניש ואיי סקילי.

נתיב המכלית לא היה מתוכנן ולכן חסרה מפה של איי סקילי. כאשר האפשרות להתנגשות עם צי הדייגים באזור הפכה קרובה, היה ויכוח מסוים בין הקברניט להגאי באשר למיקומם המדויק. בעיה נוספת נוצרה עקב אי ודאות אם האונייה נמצאת במצב היגוי ידני או אוטומטי. עד שהבעיה תוקנה, הפגיעה בסלעים הייתה בלתי נמנעת. בימים שלאחר מכן, ניסיונות להרחיק את כלי השיט מהחוף לא צלחו ואף הובילו למותו של ימאי מצוות החילוץ ההולנדי, קפטן הנס בארנד סטאל.

לאחר שהניסיונות להזיז את המכלית כשלו והיא החלה להתפרק, המטרה הפכה לניקוי השטח והכלה של דליפת הנפט שנוצרה. חומרי ניקוי פוזרו בקנה מידה גדול על ידי מכבי האש של קורנוול. ובכך השתתפו גם כלי שיט של הצי המלכותי בניסיון לפזר את הנפט. ראש ממשלת בריטניה הרולד וילסון והקבינט שלו ערכו ישיבת ממשלה קטנה בבסיס חיל האוויר המלכותי בקלדרוז, והחליטו להבעיר את המכלית וכתם הנפט סביבה כדי להגביל את היקף אסון הנפט.

ב-28 במרץ 1967, שלחה הזרוע האווירית של הצי מטוסים שהטילו ארבעים ושתיים פצצות במשקל 1,000 ק"ג כל אחת על המכלית. לאחר מכן, שלח חיל האוויר המלכותי מטוסי הוקר האנטר להטיל פחי דלק תעופה כדי לגרום ללהבה של הנפט. אך גאות גבוהה במיוחד כיבתה את האש. ונדרשו הפצצות נוספות על ידי מטוסי הצי וחיל האוויר עם ג'לי נפט נוזלי כדי להצית את השמן. ההפצצות נמשכו גם למחרת עד ש"טורי קניון" שקעה.[5] בסך הכל כ-161 פצצות של 1,000 פאונד, 11,00 ליטרים של נפט, 3,00000 גלונים של נאפלם ו-16 טילים נוספים כוונו אל הספינה. ניסיונות להשתמש בצינורות צפים מלאי קצף היו לא יעילים, בגלל הים הפתוח.

הנזק הסביבתי

כ-50 מיל ימי של חופי צרפת ו-120 מיל ימי של חוף קורניש בבריטניה זוהמו בנפט. בסביבות 15,000 ציפורי ים נהרגו, יחד עם מספרים עצומים של אורגניזמים ימיים, לפני שהדלק התפזר. נזק רב נגרם מהשימוש הרב בחומרי ניקוי שנשפכו כדי לפרק את הדלק. אלו היו גרסאות דור ראשון של מוצרים שנוצרו במקור לניקוי משטחים בחדרי מכונות של ספינות, ללא חשש מהרעילות של המרכיבים שלהם. משקיפים רבים האמינו שהם כונו באופן רשמי 'דטרגנטים', ולא 'חומרי ניקוי ממיסים' המדויקים יותר, כדי לעודד השוואה עם מוצרי ניקוי ביתיים הרבה יותר שפירים.

כ-42 כלי שיט ריססו למעלה מ-10,000 טון של חומרי פיזור אלו על הנפט הצף והם נפרסו גם נגד נפט שנתקע בחופים. בקורנוול נעשה בהם שימוש לרעה לעיתים קרובות - למשל, על ידי ריקון תופים שלמים בנפח 45 ליטר מעל ראש הצוק כדי 'לטפל' במפרצונים בלתי נגישים או על ידי שפיכת זרם קבוע ממסוק מרחף נמוך. בחוף המלוכלך בדלק, חומר הפיזור שנשפך מתופים נדחף לתוך החול על ידי דחפורים במשך תקופה של מספר ימים. והטמין את השמן בצורה כה יעילה עד שעדיין ניתן היה למצוא אותו, שנה או יותר, מאוחר יותר.

חלק מנפט האונייה הושלך למחצבה על לשון יבשת צ'ואט בגרנזי באיי התעלה, שם הוא נשאר. המאמצים לפטור את האי מהנפט נמשכו, בהצלחה מוגבלת.

אחרי האירוע

ממשלת בריטניה ספגה ביקורת חריפה על טיפולה בתקרית, שהייתה באותה תקופה אסון השילוח היקר ביותר אי פעם. גם חיל האוויר המלכותי והצי המלכותי היו נתונים ללעג כתוצאה מפעולותיהם לסייע בפתרון העניין. בהתחשב בכך שרבע מ-42 הפצצות שהטילו על המכלית החטיאו את המטרה העצומה והנייחת.

ממשלות בריטניה וצרפת הגישו תביעות נגד הבעלים של כלי השיט. ההסדר שנקבע היה הגדול ביותר אי פעם בהיסטוריה הימית עבור תביעת נפט.[6] בחוק הימי המסורתי, אוניות יכולות לתבוע ולהיתבע, אך החבות שלהן היא מוגבל לערך הספינה והמטען שלה. מאחר ש"טורי קניון" נהרסה, ערכה היה כמו של סירת הצלה אחת שנותרה בשווי 50 דולר.[7]

החוק הליברי לא קבע אחריות של בעלי הספינה. ממשלת בריטניה הצליחה להגיש כתב תביעה נגד בעלי הספינה על ידי מעצר הספינה האחות של "טורי קניון", "אגם פאלורד", כשהיא הגיעה לסינגפור, ארבעה חודשים לאחר דליפת הנפט. עורך דין בריטי צעיר, אנתוני אוקונור, ממשרד עורכי דין סינגפורי, Drew & Napier, ניסה לעצור את הספינה בשם ממשלת בריטניה על ידי הצמדת צו משפטי לתורן שלה. אוקונור הצליח לעלות על הספינה ולהדביק את כתב התביעה מכיוון שצוות הספינה חשב שהוא מוכר וויסקי. ממשלת צרפת, שהוזעקה לנוכחות "אגם פאלורד", שלחה רודפים אחריה עם סירות מנוע, אך הצוות לא הצליח לעלות ולהפעיל את כתב התביעה שלהם.[8]

האסון הוביל לשינויים בתקנות הבינלאומיות, כמו "האמנה הבינלאומית בדבר אחריות אזרחית לנזק בזיהום נפט" משנת 1969. אשר הטילה אחריות נזיקין על בעלי האוניה המזהמת ללא הצורך להוכיח רשלנות. והאמנה הבינלאומית למניעת זיהום מאוניות משנת 1973.[9]

בירור בליבריה, שם נרשמה הספינה, מצא כי קברניט הספינה, Pastrengo Rugiati, היה אשם בכך שקיבל החלטה גרועה בהיגוי "טורי קניון" בין הסילי ושבע האבנים. הקצין הראשון ביצע תיקוני קורס לא מוצלחים בזמן שהקברניט ישן. היו חלופות למסלול בטוח יותר אך לא נקטו בהן בגלל הלחץ להגיע לנמל במילפורד הייבן בגאות ב-18 במרץ.[10]

מקרי המוות בעקבות התקררות היפותרמיה בטבילה שהודגשו על ידי האסון הובילו לפיתוח טכניקות חדשות לבטיחות והצלה בים ולשינויים באופן שבו ניצולים מוצאים מהים.[11]

שני פגמים צוינו גם בעיצוב בקרת ההיגוי:

  • ידית ההיגוי נועדה להעביר את ההיגוי ל"מצב שליטה", מצב המיועד לשימוש בתחזוקה בלבד, היות שניתק את גלגל ההיגוי מההגה.
  • העיצוב של יחידת בורר ההיגוי לא סיפק אינדיקציה למצב המוזר בהגה שהוא למעשה ללא שליטה.

שברי האונייה כעת מפורקים ומפוזרים על פני שטח רחב[12]

בתרבות

הבוטנאי דייוויד בלאמי הגיע לפרסום ציבורי כיועץ סביבתי במהלך האסון. הוא הופיע לראשונה בטלוויזיה לאחר שפרסם דיווח על הפרק. הוא המשיך להיות פעיל מוביל בתחום הסביבה והטבע למשך עשרות שנים.[13]

בשנת 1967 כתב הזמר הצרפתי סרז' גינסבורג שיר בשם "טורי קניון" על האסון.

ראו גם

קריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "13 דליפות הנפט הגדולות בהיסטוריה". Mother Nature Network. 16 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "שפיכת נפט: מורשתה של טורי קניון". הגרדיאן. 24 ביוני 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Torrey Canyon: אסון מכליות הנפט הגדול הראשון בעולם". SAFETY4SEA (באנגלית אמריקאית). 2019-10-03. נבדק ב-2022-06-18.
  4. ^ המסע האחרון של "טורי קניון", 21 במאי 2010.
  5. ^ "1967: פצצות יורדות על "טורי קניון"". BBC News. 29 במרץ 1967. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Overview - אמנה והסכמים קשורים". www.un.org. נבדק ב-2022-06-18.
  7. ^ ראה Robert V. Percival et al., "רגולציה סביבתית: משפט, מדע ומדיניות", 1992, עמ'. 135, מצוטט אצל Jeffrey D. Morgan, "The Oil Pollution Act of 1990: A Look at its Impact on the Oil Industry ", Fordham Environmental Law Review 6(1):1-27, 1994.
  8. ^ The Times, 4 באפריל 1968.
  9. ^ "Section 1 Pollution Liabilities – P&I Rules and Exceptions" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-06-18.
  10. ^ טורי קניון התריעה בפני העולם על הסכנות העומדות לפנינו, professionalmariner.com; פורסם ב-2 ביוני 2016.
  11. ^ "Surgeon Rear-Admiral Frank Golden - obituary". The Daily Telegraph. 3 באפריל 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ קרקעית הים באיזור "טורי קניון" חוזרת למצב נורמלי לאחר דליפת נפט BBC News, תאריך=7 במאי 2011
  13. ^ "דיוויד בלמי: התרחקו ממני. הם לא רצו לשמוע". The Independent on Sunday. בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34718856דליפת הנפט מטורי קניון

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דליפת_הנפט_מטורי_קניון&oldid=2126231"