דינוקיון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןדינוקיון
תקופה
מיוקן
מיון מדעי
סוג: דינוקיון
מינים
  • Dinocyon aurelianensis
  • Dinocyon sansaniensis
  • Dinocyon thenardi

דינוקיון (שם מדעי: Dinocyon; מילולית: "כלב איום/נורא") הוא סוג קדום של טורף ממשפחת ההמיקיוניים הקרובה לדוביים. הוא התקיים במשך המיוקן של אירופה.

המאובנים שלו התגלו באוסטריה בחבל פויסבורן (Poysbrunn site) והוא תואר למדע ב-1861 בידי החוקר הצרפתי קלוד ז'ורדן (אנ').

בדומה להמיקיון והצפלוגל היה זה טורף קטן יחסית לדובים בעל מבנה דומה לשל זאב או גרגרן עם זנב קצר, גפיים חזקות ולסתות נוקשות בעלות שיניים מותאמות לקריעת בשר ולא לאכילת כל. הוא הגיע לאורך 2.3 מטרים, לגובה של 110 ס"מ ולמשקל של 250 ק"ג ולפי כמה חוקרים עד 410 ק"ג. בניגוד לדובים המודרניים הוא נע על בהונותיו ולא על כפותיו, כך שיכל לרוץ במהירות גבוהה יותר[1].

ככל הנראה עקב גודלו ומבנה לסתותיו היה זה טורף-על מאיים על מרבית החיות בשטחו, אף שאולי היה אוכל נבלות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דינוקיון בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31445255דינוקיון