דחלקית
| מדינות | אריתריאה |
|---|---|
| אזורים | איי דחלק |
| דוברים | 2,500 (2012)[1] |
| משפחה |
|
| קוד שפה |
ISO 639-3: קוד dlk |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
דַחְלַקית (בדחלקית: ዳሃሊክ בתעתיק [dahālík][2] וקרויה גם דַחָאלִיקית, דַחְלַק, דַחָאלִיק, דַחְלִיק) היא שפה שמית המדוברת רק בארכיפלג דַחְלַק שבאריתריאה. אזור הדיבור שלה נמצא מול חופי מאסאווה, בשלושת האיים דַחְלַק כֵּבִּיר, נוֹרָה ודֵהִיל.
דחלקית משתייכת לקבוצת השפות האתיו-שמיות, בענף השמי הדרומי של המשפחה השמית, במשפחת-העל האפרו-אסיאתית. בתוך הקבוצה האתיו-שמית, במחקר מקובל לסווגהּ כאתיו-שמית צפונית, לצד תיגרֵה ותיגרינית, שאליהן היא קרובה מאוד. יש האומרים שאין מובנות הדדית בין דחלקית ותיגרה, ולפי סימאון-סנל, הן שונות מספיק זו מזו כדי להיחשב שפות נפרדות.[3] חוקרים אחרים חולקים על כך וסוברים כי דחלקית היא ניב של תיגרה.[4]
סטטוס
דחלקית מדוברת באיי דחלק, בים סוף, השייכים לאריתריאה. באיים אלה רוב האנשים דוברי דחלקית, ומקצתם דוברים ילידיים של ערבית ועפרית. המצב שונה בכל כפר: בדוּרּוּבּישֵט ובדַסְקוּ יש שימוש כמעט בלעדי בדחלקית, בעוד שבכפרים אחרים ניתן למצוא יותר שפות. רוב תושבי האי הם רב-לשוניים ומדבירם דחלקית, ערבית ועפרית, ושפת החינוך היא ערבית. לרוב הגברים הדחלקים באים במגע קבוע עם ערבית, תיגרה ועפרית. במקרים של נישואים מעורבים, לרוב הילדים רוכשים שתי שפות אם. דוברי דחלקית רואים בשפתם תערובת של ערבית, תיגרה ומעט תיגרינית. נכון ל-2005, נותרו רק כמה דוברים חד-לשוניים קשישים של דחלקית. עם זאת, דוברי דחלקית מפגינים יחס חיובי כלפי שפתם ורואים בה חלק מהותי בזהותם התרבותית.[5]
פונולוגיה
תנועות
בדחלקית יש 5 תנועות פונמיות ודאיות. בנוסף, התנועה [ɛ] עשויה להיות פונמה נוספת, והתנועה המרכזית [ə] מופיעה רק בהברות לא מוטעמות.[6] לא ברור אם אורך התנועה הוא פונמי.[6]
| קדמיות | מרכזיות | אחוריות | |
|---|---|---|---|
| סגורות | i | u | |
| חצי-סגורות | e | o | |
| אמצעיות | [ə] | ||
| חצי-פתוחות | [ɛ] | ||
| פתוחות | a |
עיצורים
בדחלקית יש 21 עיצורים. בטבלה להלן הם מובאים באלפבית הפונטי הבינלאומי, בסוגריים עגולים צלילים המופיעים במילים שאולות בלבד, ובסוגריים מרובעים אלופונים. במקרה שבמחקר ניתנו סימנים שונים, הם מובאים בין מירכאות.[6]
| דו-שפתיים | מכתשים | בתר-מכתשיים | חִכִּיים | וילוניים | ענבליים | לועיים | סדקיים | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לא מסודקים | מסודקים | לא מסודקים | מסודקים | לא משופתתים | משופתתים | |||||||
| סותמים | אטומים | t | tʼ | k | q | |||||||
| קוליים | b | d | ɟ "g" | |||||||||
| חוככים | אטומים | f | s | (sʼ) | ʃ "š" | (ʃʼ/ʧʼ "č̣") | (x) | [χ] | ħ "ḥ" | h | ||
| קוליים | (z) | ʒ "ž" | ʝ "y" | (ɣ "ġ") | [ʁ] | ʕ | ɦ "?" | |||||
| אפִּיִים | m | n | ||||||||||
| מקורבים | l | w | ||||||||||
| רוטטים | r | |||||||||||
- החוכך הענבל הקולי [ʁ] הוא ההגייה השכיחה ביותר של הפונמה /q/ כשהיא מופיעה בין תנועות. בעוד שהחוכך הענבלי האטום [χ] נהגית כש-/q/ מופיעה לאחר עיצור חוכך.
- החוכך הווילוני /x/ והשורק המכתשי הקולי /z/ משמשים רק במילים שאולות מערבית.
- פרט לחוכך/מחוכך האטום המסודק [ʃʼ/ʧʼ], המופיע רק במקרים מעטים, אין בדחלקית עיצורים מסודקים, ומידת הלעלוע/מסודקות ב-/tʼ/ חלשה.[6]
מורפולוגיה
כינויים
כינויי הגוף השני והשלישי קיימים בזכר ובנקבה.[6]
| יחיד | רבים | |||
|---|---|---|---|---|
| זכר | נקבה | זכר | נקבה | |
| גוף 1 | אַנַ [ana] | נֵחְנַ [neħna] | ||
| גוף 2 | אֵנְתַ [enta] | אֵנְתִ [enti] | אִנְתֻם [intum] | אִנְתֻן [intun] |
| גוף 3 | אִתֻ [itu] | אִתַ [ita] | אִתֻן [itun] | אִתַן [itan] |
בדחלקית יש גם כינויי מושא חבורים, המצטרפים בסוף המילה.[6]
| יחיד | רבים | |||
|---|---|---|---|---|
| זכר | נקבה | זכר | נקבה | |
| גוף 1 | -הֵ/ –ֵ, -נִי -(h)e, -ni | -נַ -na | ||
| גוף 2 | - ַכּ -ak | –ִכּ -ik | -כֻּם -kum | -כַּן -kan |
| גוף 3 | -וֹ, -הוּ/-וּ -o, -(h)u | –ַה -a | -הֻם/ –ֻם -(h)um | -הַן/ –ַן -(h)an |
פעלים
סדר המילים במשפט פשוט הוא: נושא–מושא–פועל. בפסוקיות תנאי משועבדות, מילת התנאי/השעבוד (כמו "אם") נמצאת בסוף הפסוקית, או ממש לפני הפועל בפסוקית המשועבדת.[6]
קישורים חיצוניים
- "דחלקית,שפה שמית אפריקאית שהתגלתה לראשונה מדוברת בלעדית באריתריאה" (PDF). Shaebia. 3 ינו' 2005.
{{cite web}}: (עזרה) - כתבה באתר ארגון "שעבייה": דחלקית – הלשון המיסתורית של איי דחלק (17 באפריל 2006)
הערות שוליים
- ^ דחליקית באתר אתנולוג
- ^ Marie-Claude Simeone-Senelle: Dahālík, a newly discovered Afro-Semitic language spoken exclusively in Eritrea (PDF), in: shaebia.org, 2005
- ^ Simeone-Senelle, Marie-Claude. 2000. 'Situation linguistique dans le sud de l'Erythrée', in Wolff/Gensler (eds) Proceedings of the 2nd World Congress of African Linguistics, 1997, Köln: Köppe, p. 261–276.
- ^ Idris, S. M. 2012. Dahalik: An Endangered Language or a Tigre Variety? Journal of Eritrean Studies 6 (1): 51–74.
- ^ Simeone-Senelle, Marie-Claude (2005). "A Survey of the Dahalik language, an Afro Semitic language spoken exclusively in Eritrea" (PDF). Eritrean Studies. HAL.
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 Simeone-Senelle, Marie-Claude. "A Survey of the Dahalik language, an Afro Semitic language spoken exclusively in Eritrea" (PDF). HAL.
32088215דחלקית