אלופון
אָלוֹפוֹן הוא מונח בפונטיקה או בפונולוגיה שמשמעותו: אחד הביצועים הפונטיים (אופני ההגייה) לפונמה בשפה מסוימת, המותנים בסביבה.
לדוגמה, בעברית הפונמה ב יכולה להתבצע כב' רפה, כאשר היא מופיעה בין תנועות ומקרים נוספים, או כבּ' דגושה בשאר המקרים, כלומר בתחילה מילה, או לאחר שווא נח. בשפות אחרות (לדוגמה, צרפתית) שני ביצועים אלו (b ו-v) הם פונמות נפרדות.
יש לשים לב שמושג ההתניה הוא הכרחי להגדרת האלופון - האלופון הוא ביצוע של הפונמה המותנה בסביבתו. מכאן, שני אלופונים של אותה הפונמה נמצאים בהכרח בתפוצה משלימה. במלים אחרות, בסביבה פונטית נתונה (לדוגמה, תחילת מילה) לא נמצא שני אלופונים של אותה פונמה. לעומת זאת, ביצועים שונים של אותה פונמה שאינם מותנים בסביבה הפונטית (אלא, לדוגמה, במבטאו של הדובר) נקראים "וריאנטים חופשיים" (לדוגמה, יש המבטאים את הר' העברית כעיצור מכתשי, מקיש, כדוגמת הר' הערבית, ויש המבטאים אותה כעיצור ענבלי, חוכך, קולי, כדוגמת הר' הצרפתית).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: רכז |
| צלילי שפות העולם | |
|---|---|
| עיצורים | |
| בסיסי החיתוך | אופני החיתוך |
| דו־שפתיים - שפתיים־שיניים - שיניים־שפתיים - לשוניים־שפתיים שיניים - מכתשיים - בתר־מכתשיים - מכתשיים־חיכיים - כפופים חיכיים - וילוניים - ענבליים - סדקיים - כיסוי־גרוניים - לועיים בסיס חיתוך משני: מלועלעים - מוולנים - מחונככים - משופתתים |
ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים מקישים - רוטטים - צידיים - מחוככים לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים |
| תנועות | |
| מיקום התנועות | גובה התנועות |
| אחוריות - כמעט־אחוריות - מרכזיות - כמעט־קדמיות - קדמיות | סגורות - כמעט־סגורות - חצי־סגורות - אמצעיות חצי־פתוחות - כמעט־פתוחות - פתוחות |
| ראו גם: אלפבית פונטי בין־לאומי - פורמנט | |
