דחיסות לקסיקלית
דחיסות לקסיקלית (Lexical Density) היא מונח מתחום הבלשנות המתאר את היחס שבין מילות התוכן (שמות ופעלים) לבין מילות התפקוד (כגון מילות יחס) בטקסט נתון.[1]
המונח "דחיסות לקסיקלית" נטבע בשנת 1979 על ידי הבלשן מיכאל האלידיי (Halliday), שמצא כי אחד ההבדלים הבולטים המבחינים בין שפה דבורה לשפה כתובה הוא הדחיסות הלקסיקלית שבהן.[2] חישוב הדחיסות נעשה בתמניות מספר ההיקרויות של המילה לאורך כל הטקסט, ולא בתמניות מספר המילים המופיעות בטקסט, מכיוון שקבוצת מילות התפקוד היא קבוצה קטנה וסגורה, ולכן מספר התבניות שבה קטן יחסית, לעומת קבוצת מילות התוכן, שהיא קבוצה פתוחה ויצרנית. עובדה זו יכולה להשפיע על תוצאות הבדיקה ולהטות את הכף לטובת מילות התוכן.[3]
במחקרים נמצא[4] כי מידת הדחיסות הלקסיקלית גבוהה בהתאם למידת הרשמיות של הטקסט והמשלב שלו. כלומר, השפה הכתובה דחוסה יותר מזו הדבורה, והיא מתאפיינת בשיעור גבוהה של מילות תוכן לעומת מילות התפקוד. אחד ההסברים לתופעה זו הוא שבשיח הכתוב המבנים התחביריים מורכבים, ארוכים ודחוסים מבחינה רעיונית יותר מאשר בשפה הדבורה, וזאת משום שבניגוד לשיח הדבור, הכותב יוצא מנקודת הנחה שהנמען יכול לחזור ולקרוא בטקסט אם אינו מבין משהו.[5] בניגוד לכך, השפה הדבורה מתאפיינת בהפקה מידית הנעשית באינטראקציה בין הדוברים, ולכן פעמים רבות משתמשים הדוברים במילות תפקוד שונות הקשורות לשמירה על תקשורת רציפה וקשרים בין אישיים.
דוגמה
להלן דוגמה להמחשת הבדלים הדחיסות הלקסיקלית בין אופנויות השפה:[1] שני משפטים בעלי תוכן זהה, הראשון מופיע בצורתו הכתובה, ואילו השני "תורגם" למקבילה הדבורה שלו (כלומר,] השערה לניסוחו אילו היה נאמר בעל-פה בזמן שיחה):
|
לשון כתובה |
לשון דבורה משוערת |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 האלידיי מא"ק, שפה דבורה ושפה כתובה, מדיבור לכתיבה, כרמל, תשנ"ו, עמ' 197-138; Johansson, V, Lexical Diversity and Lexical Density in Speech and Writing: A Developmental Perspective, Working Papers 53, 2008, עמ' 61-79.
- ^ Chafe, W and Tannen, D, The Relation between Written and Spoken Language, Anthropol 16, 1987, עמ' 383-407.
- ^ שלזינג', י', לשונות העיתון: מאפיינים סגנוניים בלשון העיתונות היומית הכתובה, אוניברסיטת בן גוריון, 2000.
- ^ שראל, צ', לקראת מודל חדש למיון רמות פורמאליות בשיח, חלקת לשון 24, תשנ"ח.
- ^ רביד, ד', ניצני ההיצג הדבור בשיח העיוני, בלשנות עברית 50-51, 2002, עמ' 95-120.
