דוד מוס

דוד מוס
	אין תמונה חופשית
לידה	1946 (גיל: 79 בערך)

דוד מוס (נולד ב-1946) הוא אמן מגזרות נייר ישראלי. יוצר עבודות קליגרפיה ומיקרוגרפיה מעוטרות בציור. יוצר כתובות, לוחות מזרח, שויתי, לוחות לבר מצווה, מזוזות ושעונים עבריים. יצירתו המפורסמת "הגדת המעלות".^[1]

ביוגרפיה

נולד בדייטון, אוהיו, ארצות הברית. למד מדעי היהדות. עלה לישראל בשנת 1983.

בין השנים 1980–1984 יצר את "הגדת המעלות" (בשמה המלא: "הגדת שיר המעלות לדוד").^[2] זו הגדה אישית, עבור המיליונר הקנדי ריצ'רד לוי ואשתו ביאטריס.^[3] בשנת 1986 הודפסה ההגדה, במהדורת פקסימיליה בוורונה שבאיטליה ב-550 עותקים ממוספרים, 500 שנים לאחר הדפסת ההגדה הראשונה, בוורונה (מאוד סימבולי) ומגזרות הנייר נעשו בעזרת קרני לייזר, בקליפורניה. בשנת 1987 ניתנה במתנה מנשיא ארצות הברית, רונלד רייגן לנשיא מדינת ישראל, חיים הרצוג. ההגדה נמכרה ב-18 אלף ש"ח.^[4]

בשנת 1985 הקים את הוצאת הספרים "בית אלפא" ביחד עם שרון וניל נורי בניו יורק.^[5]

מוס מתגורר בירושלים.

הגדת המעלות

מספר דוגמאות

דף הפתיחה של ההגדה - פריחה בשל האביב, עץ מלבלב עם שבעה ענפים היוצאים מהגזע המרכזי ושלושה שורשים כמו מנורת שבעת הקנים.
דף קידוש - "הנשר והארנבת" זכה לביקורת רבה בשל הסמלים, המטבעות, של הממלכות הזרות שרדפו את היהודים, כולן עם נשר האוחז בטפריו ארנבת ובעיגול התחתון משמאל הארנבת מצליח לברוח ושורדת ומגיעה לברכה "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"
"עבדים היינו" - מוס צייר דמויות יהודיות מ"הגדת ראשי הציפורים" מסוף המאה ה-13. הדמויות מצוירות בלבוש יהודי-גרמני מסורתי של ימי הביניים, כולל כובע היהודים המחודד והבזוי. פרצופי היהודים מצוירים כראשי ציפורים. ייתכן כי הסיבה לכך טמונה בדיבר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". הדמויות נראות כאילו הן חופשיות בגרמניה של ימי הביניים, אבל רק לשבריר שנייה, כי כאשר הופכים את מגזרת הדף הבא מעל התמונה, מתברר שהציפורים כלואות בתוך כלוב, ושהכלוב עצמו הוא השער הנודע של מחנות הריכוז - "Arbeit macht Frie".
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" - מוס צייר דמויות של נשים וגברים מכל הדורות של ישראל, על תלבושותיהן המיוחדות, מהזמן העתיק עד ימינו, כל דמות בתוך אליפסה. בין דמות לדמות הציב מראה. כאשר סוגרים את הספר, רואות כל הדמויות את הדמויות כולן, אולם כאשר הספר פתוח רואה כל מתבונן את עצמו בין כל הדורות.
"בצאת ישראל ממצרים" הניגון מוצייר על ידי ציור 600 אנשים כמספר 600 אלף בני ישראל שיצאו ממצרים, אנשים כתווים של ניגון. כל תו - גוף וראש.^[1]^[6]