דוד אבודרם
| לידה |
בסביבות 1947 איסטנבול טורקיה |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| שירות צבאי | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה | סרן |
|
1966–1972 (כ־6 שנים) | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים  מלחמת ההתשה  מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
דוד אבודרם הוא קצין צנחנים ישראלי, בעל עיטור העוז ממלחמת יום הכיפורים.
ביוגרפיה וסיפור המעשה
דוד אבודרם נולד באיסטנבול שבטורקיה בבית ציוני ולמד בילדותו עברית.[1] ב-1962 ביקר בישראל והחליט להישאר בה. הוא למד בכפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי,[2] ובכפר סילבר.[1]התגייס לצה"ל ושירת תחילה בנח"ל ולאחר מכן בצנחנים: בגדוד 50 בסיירת צנחנים ובגדוד 202.[3] במלחמת ששת הימים הוא נלחם בקרבות ברצועת עזה ובסיני. לאחר ששירת שלוש שנים בצבא הקבע, בין היתר בתפקיד מפקד פלוגה,[3] הוא השתחרר ב-1972 והחל בלימודי ביוכימיה באוניברסיטת בר אילן. נישא לדבורה לבית קוזלובסקי והם התגוררו בחולון.[4] לאחר שנת לימודים אחת, עבר ללמוד באוניברסיטת תל אביב.[2]
כשבועיים לפני מלחמת יום הכיפורים נקרא סגן אבודרם לשירות מילואים וסופח לגדוד 68 של חטיבת ירושלים שאייש את המעוזים בקו בר-לב. הוא הוצב במעוז "אורקל" שבגזרה הצפונית של תעלת סואץ, כמפקד אורקל ב', אחד משלושת מוצבי המשנה שכלל המוצב הפלוגתי. אבודרם הכיר היטב את הגזרה מתקופת שירותו במלחמת ההתשה. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים תקפו המצרים את המוצב בארטילריה ולאחר מכן נפתחה התקפת טנקים משולבת בחי"ר מ"מוצב ה-900" - מוצב מצרי שהיה ממוקם 900 מטר מצפון למוצב הישראלי. ההתקפה המצרית נהדפה על ידי אורקל א' - המוצב המרכזי ועל ידי אורקל ב', כשלטענת אבודרם, הוא והסמל שלו מייצרים את רוב האש מול ההתקפה. כתוצאה מההפגזה המצרית נהרגו מפקד המעוז, סרן גד שומך וסגנו, סגן עזרא קצב, שהיו באורקל א'. אבודרם הצטווה על ידי מפקד הגדוד, שהיה בבלוזה, לעבור עם חייליו (חמישה במספר) מאורקל ב' לאורקל א', לתפוס פיקוד על המעוז ולארגן מחדש את הכוח להגנה. בסביבות השעה 18:00 הוא עבר לבדו לאורקל א', כיוון שסבר שמצב אורקל ב' תקין והוא יכול להמשיך להגן על גזרתו בפיקוד הסמל.
בינתיים תקפו המצרים את המעוז על ידי חי"ר וקומנדו ממערב וכיתרו את אורקל ג', ששכן מדרום לאורקל א' וב'. במקביל נמשכו כל העת ניסיונות המצרים לתקוף את אורקל א' בארטילריה ורגלים, התקפות שנהדפו. מחלקת הטנקים ששהתה במעוז איבדה טנק אחד שפרץ את דרכו החוצה מן המעוז ונותרה עם שני טנקים, כשסמל המחלקה, שלמה ערמן, החליף את מפקד המחלקה שנהרג. שני הטנקים סייעו להדיפת המצרים, אך היו נתונים כל העת לאש מצרית ועסקו חלק גדול מהזמן בהתחמקות מירי נ"ט מצרי.
למחרת, בעת שהיה ברור שאורקל ג' עומד ליפול בידי המצרים, קיבל אבודרם פקודה להתארגן לפינוי המעוז. הוא ארגן את הכוח ובו שני טנקים וזחל"מ והכוח הצליח לפרוץ את המצור המצרי על המעוז ונע דרומה, תוך שהוא נתקל במארבים מצרים נוספים. כ-7 ק"מ מדרום ל"אורקל" נתקל הכוח הישראלי במארב שפגע בזחל"מ ובטנק האחורי (הטנק הקדמי המשיך בנסיעה). אבודרם ניסה לארגן את החיילים להסתערות על המארב, אך התברר לו כי הסתער לבד ותוך הסתערותו ספג פצצת RPG בכתפו,[5] הוא נפצע ונשבה על ידי המצרים.
בשבי במצרים הוא ספג עינויים והשפלות ועבר חקירות קשות רבות. הוא שוחרר עם ראשוני השבויים ששוחררו ב-16 בנובמבר 1973. לאחר שובו לישראל, אושפז במשך תשעה חודשים ועבר שלושה ניתוחים. בזמן אשפוזו המשיך בלימודי התואר באוניברסיטת תל אביב והשלימם בינואר 1975. באותה שנה הוא שב לשירות קבע בצה"ל והדריך בבה"ד 1.[1]
במאי 1975 הוענק לו על ידי הרמטכ"ל מוטה גור עיטור העוז:
”גילה גבורה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש
תיאור המעשה: עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הותקף מתחם ה"אורקלים" בגזרה הצפונית של תעלת סואץ על ידי גדוד מצרי, בסיוע טנקים וארטילריה. מוצב "אורקל ג'" (הדרומי שבשלושת ה"אורקלים") נכבש, ובמוצב "אורקל א'" נהרגו כל המפקדים, ונראה היה שהמוצב עומד ליפול בידי המצרים. סגן דוד אבודרם, שפיקד על המוצב הקטן "אורקל ב'", נע בעצמו ל"אורקל א'", ארגן את הכוח שבמתחם ללחימה מחדש, והדף מספר רב של התקפות מצריות במשך עשרים וארבע שעות נוספות. כשקיבל, בי"א בתשרי התשל"ד (7 באוקטובר 1973) פקודה לפינוי, ארגן את האנשים, הוציא את הפצועים בזחל"ם, ופרץ עם הכוח המשוריין את טבעת המצור המצרית. בהמשך הפינוי עלה הכוח על מארב מצרי, ולאחר קרב נוסף שבו נפגעו לוחמים, נפל בשבי עם לוחמים נוספים. בזכות תושייתו, מנהיגותו ואומץ לבו של סרן דוד אבודרם, החזיק מעמד מתחם ה"אורקלים" מעל עשרים וארבע שעות, ודחה בכך את חדירת המצרים.
על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז”
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עיטור העוז שהוענק לסגן דוד אבודרם, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
- טוביה פרשל, אורחים בניו־יורק - סרן דוד אבודרם בעל "עיטור העוז", בעיתון "הדואר" 30 במאי 1975
- רם אורן, ציונות באיסטנבול, במחנה, 9 במאי 1975
- תיק מעוז אורקל 1 בארכיון מלחמת יום הכיפורים (חלק נכבד מוקדש לעדויות של דוד אבודרם)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 רם אורן, ציונות באיסטנבול, במחנה, 9 במאי 1975
- ^ 2.0 2.1 טוביה פרשל, אורחים בניו־יורק - סרן דוד אבודרם בעל "עיטור העוז", בעיתון "הדואר" 30 במאי 1975
- ^ 3.0 3.1 מריאנה בננסון, ירד עלינו גשם אדיר של הפגזה נוראית, "במחנה", 28 באפריל 2006, עמ' 55-54
- ↑ סבא דוד נפל בשבי המצרי במלחמת יום כיפור, באתר "הקשר הרב דורי", 10 באוגוסט 2022
- ↑ מנגנון הפצצה לא נדרך בשל הטווח הקצר והיא פגעה בו כמו קליע.
| מעוטרי עיטור העוז במלחמת יום הכיפורים
| ||
|---|---|---|
| חזית הדרום | אבודרם • אברמוביץ' • אדדי (נ) • אהרון (נ) • אוקו • אל־טורשאן • אלמוג • אפרתי (נ) • אקסלרוד (נ) • בלבן (נ) • בן ארי (נ) • בן-עיון • ברוידה • ברום (נ) • בריק • גולדבלט • גולדמן (נ) • גליק • גלר • גנון • גרשטין • דבורצקי (נ) • הכהן • הללי (נ) • ורדי (נ) • זיוביש (נ) • זקן • חודדה (נ) • חודק • יפה • כהן • כהן (נ) • כנען • כספי (נ) • כץ (נ) • להב • לוין (נ) • לצטר (נ) • מרדכי • נעמן (נ) • סקל • עברי-סוקניק • פז • פרדקין • צבר • צור • קליין • קמחי (נ) • קרול • רז • רטר (נ) • רשלבך (נ) • שובל • שורק • שפס (נ) • שקדי • שרון (נ) • ששון (נ) | 
|
| חזית הצפון | אבי-טל • אסקרוב • בלומן (נ) • בן-דוד (נ) • בן-חנן • בן-שהם (נ) • בשארי (נ) • גולדפרב (נ) • גונין (נ) • גור • גיסין (נ) • גל (נ) • דגני (נ) • דפנא (נ) • וספי (נ) • זמיר • חנני (נ) • חנקין (נ) • טל (נ) • ירון (נ) • ישראלי (נ) • לב • ליטן (נ) • לוי (נ) • לניר (נ) • מבורך (נ) • משולם (נ) • נפשי • פלטי (נ) • פלנט • קוטף • רוזנצוויג (נ) • רטס (נ) • שחר • שניאור (נ) | |
| מעוטרי עיטור הגבורה • מעוטרי עיטור המופת • מעוטרי צל"ש הרמטכ"ל | ||
דוד אבודרם42515866