דובדבן
 דובדבן
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | ורדיים |
| סוג: | פרונוס |
| תת־סוג: | דובדבן |
| שם מדעי | |
 Prunus subg. Cerasus
| |
דובדבן (שם מדעי: Prunus subgenera Cerasus) הוא תת-סוג של פרונוס, סוג הכולל בין השאר את השקד, את האפרסק ואת המשמש. עונת קטיף הדובדבנים מתחילה בסוף מאי-תחילת יוני ונמשכת כחודשיים.
הדובדבן כפרי למאכל
שני מינים של דובדבן ידועים במיוחד בשל פריים הטוב למאכל אדם: דובדבן מתוק (גודגדן, Prunus avium), ודובדבן חמוץ (Prunus cerasus). מינים אלה הם עצים גדולים וחסונים, העשויים להתנשא לגובה 18 מטר, אך בגידולים מסחריים מגבילים את גובה העץ ל-4 מטר. קיימים עוד כמה עשרות מינים בתת-הסוג דובדבן, חלקם בעלי פרי אכיל, כגון הדובדבן היפני (Prunus serrulata).
עצי הפרי נפוצים באסיה, באירופה ובאמריקה הצפונית, כאשר בראש רשימת הארצות המגדלות פרי זה באופן מסחרי נמצאות איראן, טורקיה וארצות הברית.
לשני המינים הידועים מספר זנים, אך שניהם זקוקים לאקלים קר של בערך 1,000 שעות קור, ושניהם מואבקים על ידי דבורים. עץ הדובדבן זקוק לעץ דובדבן סמוך על מנת להניב פרי.
פירות הדובדבן מהווים מאכל נפוץ. נהוג גם לאכלם כתוספת לעוגות, סלטי פירות ועוד. דובדבנים נמכרים לעיתים קרובות כשהם מגולענים ובתוך סירופ מתוק. בנוסף, נהוג להכין מדובדנים ריבות, מיצים וליקרים כגון שרי הרינג.
הודות לצבעו האדום העז של הפרי משתמשים בו רבות לקישוט מאכלים. מקובל לשים דובדבן על הקצפת המעטרת עוגות, מילקשייקים וכדומה, ומכאן הביטוי "הדובדבן שבקצפת", שפירושו: החלק הטוב ביותר.
גרעין הדובדבן משמש להכנת תבלין שנקרא "מחלב" (בערבית: محلب). יש הנוהגים לטחון את המחלב לתיבול של מאכלים מזרחיים או לבצק.
הדובדבן בישראל
בישראל גדל בר שני מינים של דובדבן: דובדבן שרוע (Cerasus prostrata), שהוא שיח הגדל בחרמון והוכרז ערך טבע מוגן בישראל,[1] ודובדבן קטן פרי (Cerasus microcarpa).
באזורים הגבוהים של הארץ כגון רמת הגולן והגליל העליון וכן בגוש עציון, קיימים מטעים מסחריים של עצי דובדבן.
הדובדבן בתרבות ובאמנות
בתרבות היפנית, מכונים עץ הדובדבן בכלל, ופריחתו בפרט, סאקורה, מונח שלו השפעה רבה על התרבות והאמנות היפנית.
הדובדבן ברפואה העממית
הדובדבן עשוי לסייע לחולי סוכרת, למחלות מפרקים, ולהגנה מפני סרטן.[2]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: דובדבן |
| ערך מילוני בוויקימילון: גדגדן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דובדבן |
- עתליה דלל, העונה האדומה: 9 סיבות בריאות לאכול דובדבנים, באתר וואלה!, 17 במאי 2016
הערות שוליים
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
- ^ nrg מעריב, לחיות עד 120: חמישה סודות לאריכות ימים, באתר nrg, 12 בנובמבר 2009