דהריה תחתא
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז הגליל |
| נפה | נפת צפת |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני המאה ה-19 |
| שטח | 6,773 כולל 2 דונם שטחים ציבוריים דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | הקרב על צפת במלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | תחילת מאי 1948 |
| יישובים יורשים | צפת |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 350 (1945) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת צפת רגילה)   דהריה תחתא | |
דהריה תחתא (בערבית: الظاهرية التحته, תעתיק מדויק: אלט'אהריה אלתחתה) היה כפר ערבי קטן דרומית-מערבית לצפת באזור בו נמצאת היום הכניסה המערבית לצפת, ליד שכונות חב"ד וגני הדר ואזור התעשייה המערבי.
מסורת יהודית מימי האר"י מייחסת את קבר עדינו העצני לכפר[1]. בדהריה תחתא התגוררו במחצית השנייה של המאה ה-19 כ-100-140 נפשות, כולם מוסלמים, שהתפרנסו ממטעי זיתים ומגידולים אחרים שהושקו משני מעיינות[2] בתקופת המנדט הבריטי היה הכפר שייך מנהלית לנפת צפת. במפקד של 1922 נמנו 212 תושבים בכפר, כולם מוסלמים[3]. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 53 בתים מיושבים ב-256 נפשות, כולם מוסלמים[4]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל הוערכה אוכלוסיית הכפר ב-350, והוא השתרע על 6,773 דונם[5].
בעקבות הקרב על צפת במלחמת העצמאות ברחו ממנו כל תושביו והוא נותר נטוש. במשך מספר שנים הוחכרו אדמות הכפר לחוכר פרטי ולאחר מכן הועברו לידי חברת מטעי האומה[6]. בשנות ה-60 הוקמו במקום שכונות חדשות של צפת ואזור התעשייה המערבי של העיר[7].
הערות שוליים
- ^ חיים הלוי הורוויץ, חבת ירושלים, ירושלים תשכ"ד, עמ' צו, באתר היברובוקס
- ^ Conder and Kitchener, The survey of western Palestine, page 197
- ^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 327
- ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives
, עמוד 106
- ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 69
- ^ י. עברון, עשרת אלפים יהודים וערבי אחד, חרות, 13 באפריל 1951; ישעיהו עשני, צפת לפני מיפנה, דבר, 12 ביוני 1955; הזיהוי של דהריה כדהריה תחתא נובע מהקרבה לוואדי לימון, ולפי ישעיהו עשני, בנתיב פלאי צפת, דבר, 2 באוגוסט 1951
- ^ מנחם רהט, ישוקם הרובע העתיק בצפת, מעריב, 20 בדצמבר 1964
מנחם רהט, האופוזיציה ברכה ומיד גם התקיפה, מעריב, 2 בדצמבר 1965