דלעת
 דלעת
| |
|---|---|
שדה דלועים
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
דְּלַעַת (שם מדעי: Cucurbita כינוי נוסף: קלבסה/קלוסה) היא סוג צמח ממשפחת הדלועיים. משפחה זו כוללת צמחי גן מוכרים כגון קישוא, מלון, מלפפון ואחרים. "דלעת" הוא גם השם העממי של כמה ממיני סוג זה, ביניהם דלעת הגינה, דלעת גדולה ודלעת השדה. הדלעת שכיחה ביותר בצבעי כתום כאשר היא בשלה. הדלעת פופולרית בבישול, ומשמשת לפיסול ג'ק-או-לנטרן (ראו בהמשך) כחלק מחגיגות ליל כל ה"קדושים" בארצות הברית, אירלנד וסקוטלנד.
אודות
צמח הדלעת הוא חד-ביתי (כולל הן פרחים זכריים והן פרחים נקביים, וצבעיהם צהובים). זני הדלעת נפוצים בחצי הכדור המערבי ופרי הדלעת הוא ענבה בשרנית גדולה. הדלעת משתנה בצורותיה: לעיתים כדורית, אך לרוב מלבנית מוארכת או ביצתית. קליפתה חלקה וצבעיה משתנים. צבען של הדלעת הכתומות נגרם מתכולה של כמויות גדולות של הצבען הצהוב לוטאין, אלפא קרוטן ובטא קרוטן.
הזנים הגדולים שוקלים בדרך כלל בין 18 ל-36 ק"ג. שיא העולם לפרי הכבד ביותר, עומד על 1226 ק"ג לדלעת שגידל חקלאי איטלקי מאזור טוסקנה בשנת 2021[1].
בבישול ובתרבות
כאשר היא בשלה, הדלעת יכולה להיות מבושלת, אפויה או קלויה, ולשמש לפשטידות, לבדה או בשילוב ירקות אחרים. כאשר היא קטנה וירוקה ניתן לאוכלה כמו קישוא. מאכלי דלועים פופולריים הם מרק דלעת, פשטידת דלעת (הנאכלת ב"חג ההודיה" האמריקאי), ודלעת מעוכה (פירה).
שמן מגרעיני־דלעת הוא תוצר אופייני של דלועים באוסטריה.
מלבד למאכל, מקובל להשתמש בדלועים בליל כל ה"קדושים". את הדלעת מרוקנים מתוכנה, ובקליפתה חורצים מעין פנים ובהן עיניים ופה מחייך. בתוך הדלעת מציבים נר דולק. המנהג הזה מבוסס על אגדה קלטית עתיקה אשר הובאה לאמריקה בידי מהגרים אירים. ליל כל ה"קדושים" הנערך ב-31 באוקטובר סימן את סופה של השנה הקלטית העתיקה, ובלילה היו מציבים נרות בתוך כרוב מרוקן, סלק או לפת. אותם היו מניחים על אדן החלון או המרפסת כדי לקבל בברכה רוחות של אבות קדמונים וכדי למנוע את כניסתן של רוחות רעות וכן שלנשמה חסרת מנוחה הקרויה "ג'ק הקמצן", ומכאן השם "ג'ק הפָּנָס" (ג'ק-או-לנטרן).
בספרות זכתה הדלעת לככב בספרי ילדים אחדים, כגון "הדלעת המופלאה" מאת לגרט הלסינג השוודי, "מרק דלעת" מאת הלן קופר הבריטית וגם בישראל בספר "החתול דלעת משנה את הדעת" מאת יונתן יבין.
בארמניה מקובל להכין בחג מולד תבשיל ראפאמה שמבוסס על דלעת.
גרעיני דלעת
נהוג לקלות גרעיני דלעת, והם נחשבים לחלק מזרעי ה"פיצוחים". גרעיני דלעת קלויים נקראים בלשון עממית "גרעינים לבנים" על שום מראם. גרעיני דלעת מכילים כ-50 אחוז שמן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: דלעת |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דלעת |
- כיצד להאביק ידנית דלעת
- דלועים גדולים
- מדריך סוגי דלועים ומה אפשר להכין מהן, באתר דברים בעלמה, 11 בנובמבר 2013
- nrg מעריב, לפני שנהפוך לדלעת: מתכונים להאלווין, באתר nrg, 31 באוקטובר 2011
- איל לביא, עושה פרצוף: מתכוני דלעת לליל כל ה"קדושים", באתר ynet, 31 באוקטובר 2012
- דלעת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1226ק"ג 2021 הדלעת הכבדה בעולם באתר שיאי גינס
- דלעת, באתר ITIS (באנגלית)
- דלעת, באתר NCBI (באנגלית)
- דלעת, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דלעת, באתר Tropicos (באנגלית)
- דלעת, באתר GBIF (באנגלית)
- דלעת, באתר IPNI (באנגלית)
35669055דלעת