גרימסווטן
 | |
| אפר מהר הגעש גרימסווטן מעל לכיפת הקרח של קרחון ואטניוקול, 7 בנובמבר 2004 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | קלדרה פעילה |
| גובה | 1,725 מטר |
| מדינה |
 איסלנד |
| מיקום | כיפת הקרח ואטנאיוקוטל |
| מספר הר געש | =1703-01[1] |
| התפרצות אחרונה | 21 במאי 2011 |
| קואורדינטות | 64°25′00″N 17°20′00″W / 64.416667°N 17.33333°W |
|
(למפת איסלנד רגילה) | |
גרימסווטן (באיסלנדית: Grímsvötn – תעתיק מדויק יותר גרימסוואך,[2] משמעות השם: "המים של גרימס") הוא הר געש תת-קרחוני פעיל מסוג קלדרה השוכן בצדו הצפון-מערבי של קרחון ואטניוקול (Vatnajökull) בדרום-מזרח איסלנד מתחת לכיפת הקרח ואטנאיוקוטל. בשם גרימסווטן קרויים גם אגמי לוע תת-קרחונים המצויים מעל תא המאגמה של הר הגעש. גובהו 1,725 מטרים מעל פני הים.
גרימסווטן הוא הר געש בזלתי המתפרץ בתדירות הגבוהה ביותר מבין כל הרי הגעש של איסלנד. ההר הוא חלק ממערכת סדקים שכיוונה צפון-מזרח – דרום-מערב. מערכת הסדקים של לאקי – שהתפרצותה העזה בשנים 1784-1783 גרמה לשינוי אקלים באירופה – היא חלק מאותה מערכת סדקים. גרימסווטן התפרץ גם הוא באותה עת, אך התפרצותו נמשכה זמן רב יותר, עד 1785. כיוון שרוב שטחו של הר הגעש שוכן מתחת לוואטניוקול, מרבית התפרצויותיו היו תת-קרחוניות, ופעולת הגומלין שבין המאגמה למי הפשרת הקרחון גורמת להתפרצות פריאטו-מגמטית עזה.
ב-21 במאי 2011 החל ההר להתפרץ. עמוד ההתפרצות הגיע לגובה של 12 קילומטרים כשהוא מלווה ברעידות אדמה, והשבית באופן חלקי טיסות באיסלנד, גרינלנד, סקוטלנד, נורווגיה, אירלנד ואנגליה ב-22 עד 24 במאי. עד ל-25 במאי היה מדד התפרצות הגעשית של התפרצות זו גבוה ממדד ההתפרצות של אייאפיאטלאייקוטל ב-2010. ההתפרצות נפסקה ב-25 במאי 2011, בשעה 02:40 (זמן מקומי).[3]
התפרצות תת-קרחונית
האגם שבקלדרה של גרימסווטן, שממדיה 6x8 קילומטרים, מכוסה על ידי כיפת הקרח של קרחון ואטניוקול שעוביה כ-200 מטרים, כאשר רק החלק הדרומי של הקלדרה גלוי. פעילות גאותרמית והתפרצויות תת-קרחוניות בקלדרה המתרחשות באופן סדיר גורמות לתופעת מרוצת קרחון, השיטפון של מי הפשרת הקרחון המכונה באיסלנדית jökulhlaup.[4] ההתפרצות עשויות להמיס מספיק קרח על מנת למלא את הקלדרה של גרימסווטן במים, והלחץ המופעל על כיפת הקרח עשוי להיות כה חזק עד שהכיפה מתרוממת, ומאפשרת בכך לכמויות גדולות של מים להשתחרר ולזרום במהירות. עקב כך מתבצע ניטור קפדני על הקלדרה של גרימסווטן.
כשהתרחשה התפרצות גדלה ב-1996 ידעו הגאולוגים זמן רב מראש ששיטפון עלול להתחרש בכל רגע. השיטפון התרחש כמה שבועות אחרי שההתפרצות הסתיימה, אך הניטור דאג לסגור את כביש הטבעת של איסלנד (Hringvegur) ברגע שמי הפשרת הקרחונים פרצו את הקלדרה. קטע מהכביש נסחף בשיטפון שהתחולל, אך לא היו נפגעים בנפש.
היסטוריה של התפרצויות
כאמור, גרימסווטן הוא הר הגעש הפעיל ביותר באיסלנד ובמאה ה-20 לבדה התרחשו בו 18 התפרצויות. מלבד ההתפרצויות שהוזכרו: ההתפרצות הגדולה של שנת 1783 וההתפרצות של שנת 1996 שגרמה לנזקים בשל השיטפון, ראויות לציון ההתפרצויות של 1902 (מדד התפרצות געשית 4), ההתפרצות שאירעה ב-28 בדצמבר 1998 ונמשכה כשבוע בלא נזקים, וההתפרצות שאירעה בנובמבר 2004 שאף היא נמשכה שבוע והאפר הגעשי שנפלט ממנה הרחיק עד יבשת אירופה וגרם לשיבוש בתנועה האווירית לאיסלנד (שני האחרונים מדד התפרצות 3)
ההתפרצות של מאי 2011
ב-21 במאי 2011 בשעה 19:25 לפי שעון UTC החל ההר להתפרץ. עמוד ההתפרצות הגיע לגובה של 12 קילומטרים כשהוא מלווה ברעידות אדמה. ענן האפר מההתפרצות הגיע לגובה של שבין 15 ל-18 קילומטרים. התפרצות זו חזקה פי עשרה מההתפרצות של גרימסווטן ב-2004, והיא ההתפרצות החזקה ביותר של גרימסווטן במאה השנים האחרונות.[5] עד ל-25 במאי היה מדד התפרצות הגעשית של התפרצות זו גדול ממדד ההתפרצות של אייאפיאטלאייקוטל ב-2010. ההתפרצות נפסקה בשעה 02:40 (זמן מקומי) ב-25 במאי 2011.[3]
במהלך ה-22 במאי קטן עמוד ההתפרצות וגובהו היה סביב 10 קילומטרים, כשמדי פעם הוא עולה לגובה של 15 קילומטרים.[6] ב-23 במאי פלט גרימסווטן כ-2,000 טון אפר כל שנייה, ובסך הכול כ-120 מיליון טון אפר ב-48 השעות הראשונות להתפרצותו,[7] השקולים למדד התפרצות געשית 4. ב-24 השעות הראשונות פלט גרימסווטן יותר אפר מאשר פלט אייאפיאטלאייקוטל במהלך כל ההתפרצות של 2010. מזג אוויר גרוע מנע ב-24 במאי תצפיות על ההר, אך ההערכות היו שגובה עמוד התפרצות קטן ל-5 קילומטרים, מה שהעיד שההתפרצות נחלשה באופן משמעותי בהשוואה להתפרצויות של הימים הקודמים.[8]
ב-25 במאי אישר משרד המטאורולוגיה האיסלנדי כי ההתפרצות פסקה באותו יום לאחר שהגיעה לשיאה בשעה 02:10 על פי שעון מקומי.[9]
שיבושים בתנועה אווירית
ב-21 במאי החלו שיבושים בתנועה האווירית באיסלנד, ובימים שאחר כך בגרינלנד, בסקוטלנד, בסבאלברד, ובחלק קטן מדנמרק. ב-24 במאי התפשטו השיבושים לצפון אירלנד ולשדות תעופה בצפון אנגליה. ב-25 במאי הושבתו שדות תעופה בהמבורג ובברמן שבצפון גרמניה למשך כמה שעות כתוצאה מהאפר.
לשם השוואה, השיבושים שחלו בתעבורה האווירית לאחר ההתפרצות של אייאפיאטלאייקוטל בשנת 2010 היו בקנה מידה גדול הרבה יותר.
חיידקים באגמים התת-קרחוניים
בקיץ 2004 נתגלו מושבות של חיידקים במימי אגמי הלוע התת-קרחונים של גרימסווטן, הפעם הראשונה שנתגלו חיידקים באגם תת-קרחוני. האגמים אינם קופאים בשל החום שמפיק הר הגעש. החיידקים יכולים לשרוד בריכוזים נמוכים של חמצן. יש דמיון בין תנאי סביבה אלו לתנאי הסביבה בכוכב הלכת מאדים, משום שיש עקבות של געשיות וקרחונים על מאדים ולכן הממצאים יכולים לעזור באיתור חיים על פני מאדים.[10]
קישורים חיצוניים
- Grímsvötn תמונות והסברים מאתר Global Volcanism Program
הערות שוליים
- ^ אתר Global Volcanism Program
- ^ How to pronounce Grimsvotn
- ^ 3.0 3.1 Iceland volcano ash: German air traffic resuming
- ^ Volcanotectonic Evolution and Characteristic Volcanism of the Neovolcanic Zone of Iceland ראו תמונה 8.1
- ^ Largest Volcanic Eruption in Grímsvötn in 100 Years
- ^ Ash plume and lightning
- ^ Ekkert ákveðið um fólksflutninga
- ^ General overview of Grímsvötn eruption on 23. May 2011 at 20:33 UTC
- ^ Update on volcanic activity in Grímsvötn
- ^ A viable microbial community in a subglacial volcanic crater lake, Iceland.
34008146גרימסווטן