גרייס או'מלי

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. גרייס או'מלי (באנגלית:Grace O'Malley ידועה גם בשם קרברניטה), "מלכת הים של קונמארה" ובתו של קפיטן אוון או'מאלי "אלון שחור" (Owen Dubhdarra O'Malley), הייתה דמות ולוחמת בלתי שגרתית באירלנד של המאה ה-16. עקשנותה ומרידותיה באנגלים היו ממושכים ובלתי סופיים עד שהגיעו להסדר בשנות ה-60 המאוחרות לחייה.

ילדותה

גרייס נולדה בקאונטי מָאיו, חוף במערב אירלנד בשנת 1530, כאשר הנסיך הנרי ה-VIII היה על כס השלטון באנגליה. היא הייתה בתו של מנהיג שבט אומלי, ששלט על חצי האי מוריסק (דרום מערב מאיו). עוד בהיותה ילדה, הושפעה גרייס מסיפורי אביה על ארצות רחוקות, מסעות וכיבושים. בהשגחתו של אביה היא למדה את כל מכשולי מפרץ קלו שנחשב לאזור מרוחק ופראי בחוף מערב אירלנד, שעליו משפחתה טענה לבעלות. בנוסף, היא אומנה בלחימה בחרב .

בגיל 12–13 החלו דיבורים על להשיא אותה לבעל העשיר. על פי הפולקלור אביה עמד באותה תקופה להפליג להפלגה וגריס עמדה על כך שהיא מבוגרת דיה להצטרף אליו, אך, הוריה סירבו לבקשתה שוב. גרייס הנסערת עלתה על סיפון כנוסעת סמויה. כשהיא מחופשת למלח צעיר. לאחר שהספינה החלה להתרחק מהחוף, נחשפה גרייס בפני אביה ואחיה למחצה ששהו עליהה. בהביטם בה; ללא שער ובלבוש גבר, החלו השנים לפרוץ בצחוק ואביה כינה אותה ב"גרני מהאלו (Grainne Mhaol)", כלומר גרייס הקרחת, כינוי שהונצח בפרוטוקול האנגלי; כגרנואיל (Granuaile).

גרייס החלה לקחת חלק פעיל בהפלגות הימיות ועל פי האגדה האירלנדית, באחת מהפלגותיה של גרייס מספרד חזרה לביתה שבמיו, הספינה שהייתה עליה הותקפה בידי ספינה אנגלית. גרייס הורחקה על ידי אביה אל החלק האחורי שמתחת לסיפון, אך היא טיפסה על החבל של הספינה ובהביטה למטה ראתה פיראט אנגלי מתגנב מאחורי גבו של אביה ובידו פגיון. גרייס זינקה מהחבל באוויר ישר מאחורי הפיראט בצרחות מבוהלות. הסחת הדעת שיצרה, הספיקה לצוות להשתלט חזרה על האוניה ולחסל את הפיראטים האנגלים.

משפחתה החלה להיות אחת מהמשפחות העיקריות שהתעשרו מדייג ומהעברת סחורות באזור. עם הזמן, הפכה גרייס לפיראטית עקב ההשתלטות על ספינות ספרדיות, טורקיות ואף אנגליות. היא הגדילה את נכסיה שכללו צי ספינות, מספר איים וטירה במערב חוף אירלנד.

חיים אישיים

בגיל 16, גרייס נישאה לבעלה הראשון, דונל או'פלהרסי שהיה יורש העצר של שבט או'פלהרטי האירי. בעלה תואר כאיש חזק וחסון אך "חמום מוח". היא הייתה נשואה לו במשך 8 שנים וילדה לו 2 בנים ובת אחת. נישואים אלה הגיעו לקיצם, כשאו'פלהרסי נהרג בקטטה עם השכנים. לאחר מות בעלה, גרייס לקחה שליטה מלאה על עסקיו וזכתה להצלחה גדולה במסחר ובעסקים. ע"פ רישומים היו בבעלותה כ: 500 ראשי עדר בקר, 1000 סוסים ואין ספור כבשים - אימפריה קטנה במושגים של אותה תקופה.

לאחר מותו גרייס היא הייתה בקשר עם אדם בשם יו דה ליסי שנסחף לחוף בעקבות סערה בה ספינתו שקעה. גרייס ששמעה מאנשיה על הספינה ששקעה, רכבה אל החוף בחיפוש אחר שלל שנסחף לחוף - שם פגשה את יו. היסטוריונים משערים כי יו היה ממשפחת סוחרים אמידה ונלקח על ידי גרייס לאי קלייר. הקשר בין גרייס ליו נמשך מספר חודשיים עד להרצחו של יו על ידי שבט אויבן (שבט מק'מהון) במהלך צייד. גרייס האבלה הפליגה למעוז המק'מהונים "דונה" באזור מפרץ בלקסוד, שם חיסלה את שבט המק'מהונים ואכלסה את המקום באנשיה. כך, קבלה את אחד מכינויה : "הגברת האפלה של דונה".

נישואיה השניים של גרייס, היו נישואים פוליטיים. גרייס הייתה חייבת לאחד כוחות כנגד האנגליים על מנת להבטיח את המשך הקיום שלה ושל ובני שבטה, לכן, הציעה נישואים לריצ'רד "ברזל", מנהיג אחד השבטים האירים (שבט הברוק) ששלט על החלק הצפוני של מפרץ קלו. חוזה הנישואים כלל את התנאי לפיו הנישואים יהיו ניסיוניים למשך שנה אחריהם יחליטו בני הזוג אם להישאר יחד או לא.

ואכן כשנה לאחר הנישואים מצא ריצ'רד עצמו כלא רצוי. על אף זאת, יחסיהם המשיכו להיות טובים וגרייס הביאה לעולם את ילדה מריצ'רד, וונסעה עמו אל העיר גאלווי, לפגישה עם סר הנרי סידני (המושל האנגלי) שם נחתם עימו הסכם שביתת נשק.

מספרים שגרייס ילדה את בנה הרביעי, שכונה "טובי של הספינות" על ספינה בים וכי יום לאחר הלידה הותקפה הספינה על ידי פירטים צפון אפריקנים בעת שהיניקה את בנה. אנשיה עמדו להפסיד בקרב וגרייס, שהייתה עסוקה באותה עת בהנקה, יצאה אל הסיפון וירתה עם הרובה שבידה. מיד עם השמע הירייה הקרב התגבר העוז של אנשיה והם הצליחו לשנות את תוצאות הקרב לטובתם.

ילדיה

בנה הבכור, אוון, שתואר כידידותי וסלחן, נרצח (ע"פ ההערכות בין שנות ה-20 המאוחרות לתחילת שנות ה-30 לחייו) על ידי קצין בריטי בשם ריצר'ד בינגהם. שנשלח על ידי המלכה אליזבת הראשונה לתקוף את בני משפחת גרייס ובני השבט שלה. בינגהם תלה כ-20 מבני השבט ואוון עצמו נקשר, עד שלבסוף החליט בינגהם לרצוח אותו באכזריות. בדווח מאוחר למלכה אליזבת הראשונה טען בינגהם כי אוון מת במהלך ניסיון בריחה.

בתה השנייה, מרגרט (מכונה גם מאווי - Maeve) נישאה וילדה מספר ילדים.

מרו או'מפלהרטי (Murrough), ירש את מעמדו של אביו, כראש שבט או'פלהרטי, אך בגד באימו כשבחר להצטרף לקצין הבריטי, בינגהם, שרצח את אחיו הבכור.

הנקמה על מות בנה

בעקבות רצח בנה, גרייס יצאה למסע נקמות רחב וקשה. לבינגגהם היה יתרון מספרי ברור, ולכן גרייס בחרה לנהל נגדו מלחמת גרילה ביערות האי, אותם הכירה היטב.

כמו כן, גרייס הגיעה לשטח של בנה, שערק והעלתה באש 5 מאנשיו ואת כל הספינות, שהיו בבעלותו וכן תקפה את המצודה שלו, אולם בחרה להשאיר אותו בחיים.

דרכה כשודדת הים

הנרי ה-VIII אפשר אוטונומיה חלקית ומתן יד חופשית לבני האצולה. במהלך השנים השתנו השתנו הדברים והשפיעו על הכיבוש החוזר של בית טיודור באירלנד. האצולה האירית, קיבלה את השלטון של שבט האומלי, אך בעיר הנמל גאלווי שבאירלנד ישבו כוחות אנגלים מוגנים ומבוצרים ודרשו מיסי מעבר גבוהים מאוניות המסחר של גרייס. גרייס ראתה זאת כפגיעה בזכות האבות שלה לתנועה חופשית במפרץ קלו בחוף הצפוני באירלנד, בו משלה והגיבה בפעילות פיראטית, כלפי ספינות בריטיות, או ספינות בחסות אנגליה. אנשיה והיא תקפו את הספינות באמצעות סירות עבודה מהירות, ניידות ומותאמות לאזור, קטנים וטובים למארבים.

האנגלים שראו את האזור כשטח של המלכה אליזבת הראשונה גינו את פעולותיה הפיראטיות וזאת אף על פי שבאותה תקופה חלק נכבד מכוחה הימי של האימפריה הבריטית התבסס על פירטים אמתיים (כמו : פרנסיס דרייק וג'ון הוקינז), שפעלו בעיקר נגד ספרד.

התפנית בחייה

בסמוך ללידת בנה טובי מת אביו ריצ'רד "ברזל" וקלייר אבדה את בן בריתה החשוב ביותר. מכאן ניתן לתאר את חייה של קלייר כקשיים וכואבים.

בשנת 1584 המלכה אליזבת שלחה את הקצין הבריטי, ריצ'רד בינגהם שרצח באכזריות את בנה הבכור, בסמוך התרחשה בגידת בנה השני (כשהצטרף לבינגהם). לאחר שנקטה בפעולות הנקם בשטח בנה, כוחות בינגהם הצליחו לכתר אותה במעוז רוקפליט ופיתו אותה לצאת החוצה במשא ומתן שקרי, ואז שבו אותה ושלחו אותה לכלא הבריטי באשמת בגידה ומרידה ועל גרייס נגזר מוות בתלייה.

מספר שניים קלייר שהתה בכלא, אולם גזר הדין לא בוצע בסוף והיא שוחררה בזכות תומכיה מקרב הממשל הישן של סר סדני, שחתם איתה בשעתו על הסכם הפסקת האש. עם יציאתה גילתה כי בינגהם רצח ותלה מספר רב מאנשיה וכן שרף את אדמתה. גרייס בחרה לפנות אל יריבתה המושבעת - המלכה אליזבת הראשונה לכתוב לה ולתאר את פשעיו של בירנגהם. לעומתה, בירנגהם, ששלט כעת באזור מחייתה של גרייס, הגיב במכתבים מטעמו למלכה. השנים חולפות בין מכתב למכתב, עד אשר, באביב 1595, קיבלה גרייס קיבלה בשנות ה-60 לחייה, אישור להיכנס אל אנגליה כדי להציג את טענותיה בפני המלכה.

בעקבות השיחה, גישתה של אליזבת השתנתה. היא ביטלה את ההאשמות כנגד גרייס ומשפחתה והוציאה מכתב חריף לבירנגהם, שהאשים אותו בשימוש לרעה במעמדו, הורה לו להניח לגרייס ולחזור לאנגליה כדי להשיב על ההאשמות נגדו.

בגיל 67 של גרייס דיווח קברניט אנגלי שראה אותה בפשיטה ימית על סקוטלנד כנגד שבט אויב. קלייר נפטרה מוות טבעי, כשש שנים לאחר מכן באותה שנה שבה המלכה אליזבת נפטרה גם היא (1603).

אגדות, שירים וסיפורים רבים נקשרו בפולקלור האירי בשמה של גרייס אומלי [1].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרייס או'מלי בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32291244גרייס או'מלי