גילת רשתות לווין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גילת רשתות לווין בע"מ
Gilat Satellite Networks
בית גילת בקריית אריה בפתח תקווה
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית, נאסד"ק: GILT
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול גילת
מייסדים יואל גת, יהושע לוינברג, עמירם לוינברג, שלמה תירוש, גידי קפלן
משרד ראשי פתח תקווה
שליטה בחברה קרן פימי
ענפי תעשייה תקשורת
מוצרים עיקריים מוצרי תקשורת פס רחב מבוססי לוויין
שווי שוק 1.13 מיליארד ש"ח (27 בנובמבר 2024)
הכנסות 218 מיליון דולר (2021)[1]
רווח תפעולי 2.53 מיליון דולר (2021)[1]
רווח הפסד של 2.68 מיליון דולר (2021)[1]
הון עצמי 232 מיליון דולר (2021)[1]
סך המאזן 352 מיליון דולר (2021)[1]

גילת רשתות לווין (באנגלית: Gilat Satellite Networks) היא חברת טכנולוגיה ישראלית, המתמחה בפיתוח וייצור של מערכות תקשורת באמצעות לוויינים. גילת היא חברה ציבורית ומניותיה נסחרות בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב.

גילת מתכננת ומייצרת מוצרים, ומספקת פתרונות כוללים ושירותים מקצה לקצה לתקשורת לוויינים. היצע המוצרים שלה כולל פלטפורמת רשת תקשורת לוויינית מבוססת ענן, מודמים במהירות גבוהה, אנטנות ניידות בעלות ביצועים גבוהים, ומגברי מצב-מוצק (SSPA) וממירי תדרים (BUC) להספקים גבוהים בעלי יעילות גבוהה. הפתרונות של גילת תומכים ביישומים רבים, אלו כוללים קישוריות פס רחב, תמסורת סלולרית, שירותים לארגונים, אינטרנט מהיר בטיסות (IFC), קישוריות לכלי שיט ולרכבות, וקישוריות לכוחות ביטחון, חירום והצלה.

היסטוריה

גילת רשתות לווין הוקמה בשנת 1987 על ידי יוצאי היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין יואל גת, עמירם לוינברג, שלמה תירוש, גידי קפלן ויהושע לוינברג (אחיו של עמירם). כולם, למעט האחרון, הכירו במהלך השירות הצבאי, שהיו שותפים לפרויקט סודי, שזיכה אותם בפרס ביטחון ישראל. מפקדם בעת השירות היה זהר זיסאפל (שהקים מספר שנים קודם את חברת "רד תקשורת מחשבים"). לאחר שחרורם מהצבא החליטו להקים חברה ביחד, והפרויקט הראשון שבו זכו היה בתחום הטלוויזיה בכבלים, כאשר חברת דנקנר השקעות שכרה את שירותיהם לסייע בתכנון המכרז לטלוויזיה בכבלים ופרישת הרשת של חברת "מת"ב – מערכות תקשורת בכבלים". בהמשך סייעו ליתר חברות הכבלים שהוקמו באותה עת[2].

מטרתם בעת הקמת החברה הייתה לפתח מוצרים לשוק האזרחי וההזדמנות הגיעה כאשר חברת "ספייסנט" מארצות הברית (Spacenet), שהפעילה רשת של לוויינים לתקשורת נתונים, שכרה את שירותיהם לתכנון מערכות Very Small Aperture Terminal או בקיצור VSAT, תחנת בסיס זעירה לתקשורת נתונים חד-כיווניות. באותה עת תחנת VSAT אחת עלתה כ-15 אלף דולר והייתה בגודל של מקרר. "ספייסנט" ביקשה שיפתחו פתרון קטן וזול יחסית. את הפיתוח ביצעו תחילה במרתף ואחר כך בדירת שיכון בשכונת נווה שרת בתל אביב[2]. כאשר הושלם הפיתוח, הם יצאו להדגים אותו לחברה ולמרות שפעל בהצלחה, "ספייסנט" החליטה תחילה לא לקנות את המוצר. בשלב הבא נדרשו לגייס מימון חיצוני להמשך הפעילות. סיוע ראשוני התקבל מקרן בירד ומנהלה אד מלבסקי, שעזר לגילת לחתום על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם "ספייסנט", הכולל ביצוע מחקר ופיתוח משותף. את המימון החיצוני הראשון קיבלה גילת מקרן ההון סיכון היחידה שפעלה אז בישראל, קרן אתנה[3] וחברת השקעות דיסקונט. גילת גייסה 1.5 מיליון דולר, לפי שווי של שלושה מיליון דולר[2].

בשנת 1991, השיקה גילת פתרון VSAT לתקשורת נתונים דו-כיוונית, אך החברה לא הצליחה למכור כמות משמעותית ממנו. פריצת הדרך העסקית הגיעה כאשר גילת מכרה את המוצר לרשת בתי-המרקחת Rite Aid בארצות-הברית, שהיו לה 2,700 סניפים. בעלי הרשת היו משפחה יהודית, שאיתה יצרו קשר דרך שמעון פרס. Rite Aid השתמשה בציוד של גילת לפריסת רשת תקשורת נתונים דו-כיווניות לסניפיה, באמצעות לוויינים. העסקה הייתה להצלחה הגדולה הראשונה של גילת, ובעקבותיה ביצעו הנפקה ראשונה לציבור בנאסד"ק, ב-1993, שבה גויסו כ-28 מיליון דולר לפי שווי של 150 מיליון דולר. קצב ההכנסות של החברה צמח ממיליונים בודדים בתחילת שנות ה-90, ל-54.5 מיליון דולר ב-1995[2].

בשנת 1994 רכש קונצרן ג'נרל אלקטריק את חברת-האם של "ספייסנט", קבוצת שירותי התקשורת GTE. מכיוון ש"ספייסנט" הייתה חטיבה קטנה שלא בעסקי הליבה של התאגיד, הצליחו בשנת 1998 מנהלי גילת לשכנע את ג'נרל אלקטריק למכור להם את "ספייסנט" בתנאים נוחים, תמורת 225 מיליון דולר באמצעות החלפת מניות. בעקבות העסקה החזיקה ג'נרל אלקטריק ב-30% ממניותיה של גילת, והייתה לבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה[4][5]. ג'נרל אלקטריק מכרה את רוב המניות תוך שנים ספורות ברווח גדול[6].

בינואר 1999,הגישה גילת תשקיף לרשות ניירות ערך בארצות הברית להנפקה של מניות שההיקף הכספי שלה היה כ-275 מיליון דולר. גיוס ההון הגדול בכל הזמנים של חברה ישראלית בוול-סטריט עד אז[7]. זה היה הגיוס הרביעי שגילת ביצעה בוול-סטריט עד אז, וסך ההון שגייסה הגיעה באותה עת לכ-400 מיליון דולר[8].

את שנת 1999, שנת הפעילות הראשונה לאחר רכישת "ספייסנט", סיימה גילת עם הכנסות של כ-338 מיליון דולר. בפברואר 2000, בשיא בועת הדוט-קום נסחרה בשווי של קרוב לארבעה מיליארד דולר[9]. את שנת 2000, סיימה עם הכנסות שיא של 504.6 מיליון דולר, גידול של כ-49% מ-1999[10]. אך בשנת 2002, לאחר התפוצצת בועת הדוט-קום, ירידה בהכנסות, וכישלון מיזם StarBand (מיזם ענק להקמת רשת לוויינים לאספקת שירותי אינטרנט מהיר דו-כיווני) נכנסה להליך של הסדר חוב[11][12]. בעקבות חוב של כחצי מיליארד דולר, מתוכם 350 מיליון דולר לבעלי איגרות החוב שלה ועוד 150 מיליון דולר לבנקים, בעיקר לבנק הפועלים[9].

במרץ 2003, לאחר 16 שנה בהן שימש כמנכ"ל ויו"ר החברה פרש יואל גת מהתפקיד, בעקבות המשבר הפיננסי החריף אליה נקלעה החברה והסדר הנושים בעקבותיו. גם עמירם לוינברג, נשיא החברה, פרש מניהול החברה, אך המשיך לכהן כדירקטור. אורן מוסט, לשעבר המשנה למנכ"ל סלקום, מונה למנכ"ל ונשיא גילת, ואילו שלמה רודב מונה ליו"ר[13]. מוסט עזב את תפקידו לאחר כ-15 חודשים[14].

ב-2015 זכתה בחוזה הגדול בתולדותיה, הקמת רשת תקשורת בפרו עבור 285 מיליון דולר[15].

בינואר 2020 הוסכם על מכירת החברה לחברת Comtech Telecommunications האמריקאית, לפי שווי של כ-577 מיליון דולר. לפני עסקה זו היו 34.1% ממניות "גילת" בידי קרן פימי ו-9.7% בידי מבטח שמיר[16].

פעילות

החברה היא ספקית מובילה של פתרונות תקשורת לווינית וטלקומוניקציה היברידית. גילת פועלת תחת שתי יחידות עסקיות, גילת פתרונות רשתות (GNS) וגילת תפעול רשתות (GNO). במשך השנים סיפקה החברה יותר מ-500,000 תחנות לווין זעירות (VSAT-Very Small Aperture Terminal) ביותר מ-80 מדינות על פני 6 יבשות.

מטה החברה של גילת ממוקם בפתח תקווה, מרכז Spacenet נמצא במקלין, וירג'יניה, ומרכזי rural operations נמצאים באמריקה הלטינית. בנוסף, לגילת יש 14 משרדים מקומיים ו- 4 מרכזי שירות ברחבי העולם[17].

רשתות החברה כוללות צלחת לווין קטנה ואלקטרוניקת רשתות ותוכנה, ומשמשות חברות טלפונים, ספקי אינטרנט וממשלות כדי לספק תשתית תקשורת החופשייה מקווים פיזיים. הטכנולוגיה של גילת מספקת קישור לווין - Very Small Aperture Terminal) VSAT end-to-end) אמין, ומאפשרת להתחבר כאשר האלטרנטיבות הן יקרות מדי, מוגבלות, או לא קיימות.

חברות בת

במשך השנים הקימה גילת רשתות לווין מספר חברות בת כספין-אוף או כמיזמים משותפים בתחומים טכנולוגיים המשקים לתחומי פעילותה, בין השאר:

סטארבנד

סטארבנד קומיוניקשן (StarBand Communications) היה מיזם לאספקת אינטרנט מהיר באמצעות לוויין לשוק הצרכני בארצות הברית. המיזם הושק בדצמבר 1999 בשם Gilat2Home. החברה הכריזה שתספק לצרכנים חיבור לאינטרנט באמצעות תקשורת לוויינים, בקצב מהיר פי 400 מקווי טלפון עם חיבור ISDN, שהיה אז הטכנולוגיה הנפוצה לקישור לאינטרנט. שוק המטרה היה בעיקר קהל של 30 מיליון בתי אב שנמצאים רחוק משירותי ה-ADSL והאינטרנט בכבלים מפני שהם ממוקמים בפריפריה ובאזורים הרריים. גילת הודיעה כי היא צופה שלמיזם יהיו 2.7 מיליון מנויים כבר בשנת 2005. על פי התכנון גילת לא השקיע במיזם ישירות, אלא מכרה את ציוד ה-VSAT שלה במחיר נמוך מאוד כדי לאפשר תמחור תחרותי לצרכנים. ובעתיד, תוכל להוזיל את עלויות הייצור עקב היתרון לגודל[18].

בפברואר 2000 הודיע חברת מיקרוסופט כי היא מצטרפת למיזם עם השקעה של 50 מיליון דולר[19]. ובאפריל 2000 חברת אקוסטאר, ספקית שידורי לוויין השנייה בגודלה בארצות הברית, ובנק ההשקעות ING ברינגס הצטרפו למיזם עם השקעות של 50 ו-25 מיליון דולר בהתאמה[20]. באוקטובר 2000 Gilat2Home שינתה את שמה ל"סטארבנד" והגישה טיוטת תשקיף לגיוס של 287.5 מיליון דולר לפי שווי של כ-900 מיליון דולר בנאסד"ק[21]. אך התפוצצות בועת הדוט-קום הביא לעיכוב בביצוע ההנפקה ובמרץ 2001 היא בוטלה. עם זאת המיזם זכה להצלחה יחסית וגייס ל-25,000 לקוחות עד סוף שנת 2000. עם זאת בתחילת 2001 הוא ניזקק לגיוס הון נוסף, אך כאמור הנפקתו בוטלה[10][11].

במאי 2001, הודיעה אקוסטאר על כוונתה להתמזג עם יוז, ספקית שידורי הלוויין הגדולה בארצות הברית והמתחרה הבולטת של גילת. וביולי 2001, אקוסטאר הזרימה לסטארבנד 50 מיליון דולר נוספים תמורת הגדלת החזקותיה ל-34%, ומקבלת, למעשה את השליטה במיזם. בנוסף הודיעה כי היא מתחייבת לשגר תוך שנה לוויין שיקל על שירותי החברה, בעלות של כ-350 מיליון דולר, במקביל להעלאת החזקותיה במיזם ל-60%[22]. באפריל 2002, הודיעה אקוסטאר כי היא נוטשת את המיזם ושלא תבצע בו השקעות נוספות[23]. במאי 2002, גילת מוסרת כי סטארבנד זקוקה להון נוסף של כ-30 מיליון דולר כדי להגיע לאיזון, אך ביוני 2002 הוחלט להגיש למיזם סטארבנד בקשה להגנה מפני נושים (צ'פטר 11). בנובמבר 2003, לאחר ארגון מחדש של חובות המיזם, הוא יצא מהסדר צ׳פטר 11. במסגרת תוכנית הארגון מחדש המירה גילת חוב של 90 מיליון דולר של סטארבנד למניות, בנוסף למימון של 7 מיליון דולר לרכישת חומרה וטכנולוגיה. בתמורה קיבלה גילת 49% מהחברה. הבנקים לאומי, דיסקונט והבינלאומי המירו 113 מיליון דולר של חוב ל-51% ממניות סטארבנד[24]. במרץ 2005, רכשה גילת את יתרת מניות סטארבנד מידי הבנקים ומיזגה אותה עם חברת לוויין השנייה שהחזיקה בארצות הברית, ספייסנס (Spacenet)[25].

גילת תקשורת

גילת תקשורת הוקמה בשנת 1990 על ידי קבוצת המייסדים של חברת גילת רשתות לוויין. שלמה תירוש מונה למנכ"ל עם היווסדה. החברה עסקה במכירת שירותי לוויין והשכרת קווי תקשורת להעברת נתונים באמצעות לוויין, כתחליף לתשתית התקשורת של בזק. אספקת שירותי לוויין דו כיווניים לגורמים המשתמשים בתקשורת נתונים כגון ספקי אינטרנט, או ארגונים שלהם מספר משרדים בפיזור גאוגרפי, שהיו מעוניינים להתחבר למחשב המרכזי של הארגון. חלק מהציוד שבו השתמשה החברה נרכש מהחברה האחות, גילת רשתות לוויין, וחלק נוסף נרכש מספקים אחרים. גילת תקשורת גם החזיקה גם ב-25% ממניות חברת חלל תקשורת, אשר באותן שנים החזיקה בזכויות השיווק לשירותים של לוויין התקשורת הישראלי הראשון "עמוס 1". בנוסף לחמשת המייסדים, החזיקה חברת הביטוח מגדל 17% ממניות החברה ודיסקונט השקעות 10%, ונעם פינק, סמנכ"ל החברה החזיק 6.5%[26].

בדצמבר 1997 גייסה החברה בהנפקת מניות בבורסת נאסד"ק 21.3 מיליון דולר לפי שווי חברה של 77 מיליון דולר[27]. בפברואר 1998, רכשה רכשה הבעלות המלאה בחברת ישראסט, תמורת 5 מיליון דולר בעסקה של החלפת מניות[28].

בהמשך החלה גילת תקשורת לספק שירותי לימוד מרחוק - E-learning - באמצעות לוויין, שירות שכלל גם את תוכנת התקשורת עצמה. תחום זה הפך לתחום הפעילות העיקרי שלה. הפתרון שהציעה כלל שירותי ייעוץ, תכנות ושירותי אחסון שרתים. השירות אפשר לארגונים ממשלתיים ומסחריים לקיים קורסים אקדמיים או סדנאות והשתלמויות לעובדים ממקומות מרוחקים. תוכנות החברה היו בין הראשונות שאפשרו לנהל דיאלוג בזמן אמת (Real-time) בין הצדדים ולעקוב אחר התקדמות התלמידים. החברה הרחיבה את פעילותה בתחום על ידי רכישה של מספר חברות. בינואר 1999 רכשה 30% ממניותיה של חברת RTN) Rehab Training Network) האמריקנית תמורת 4 מיליון דולר במזומן. חברה שעסקה באספקת תכנים ושירותי הדרכה באמצעות לווין למגזר הרפואי[29]. בנובמבר 1999 רכשה את חברת ג'ון ברייס הדרכה מידי חברת ICTS, תמורת 20 מיליון דולר בעסקה של החלפת מניות[30], מיד אחר כך נרכשו החברות האמריקניות אלן קומיוניקיישנס, המפתחת הדרכות לפי דרישת הלקוח, תמורת 23 מיליון דולר[31]; ו-LearnLinc, שפועלת גם היא בתחום ה"כיתות הווירטואליות", תמורת 38 מיליון דולר[32]. כמו כן נרכשו עסקי ההדרכה של חברת אריס בבריטניה ובגרמניה, תמורת 12 מיליון דולר[33].

בשיא של בועת הדוט-קום, במרץ 2000, נסחרה החברה בשווי של כ-540 מיליון דולר. החברה תכננה לבצע הנפקה שנייה בנאסד"ק, ולגייס 100 מיליון דולר שיכסו את החובות שנוצרו בעקבות שורת הרכישות שמימנה באשראי בנקאי (בעיקר מבנק הפועלים ובנק לאומי)[34]. אלא שההנפקה תוכננה להתבצע בחודש אפריל 2000, אך אז החלה הצניחה במניות הטכנולוגיה וההנפקה בוטלה. במהלך שנת 2000 הציגה החברה הספדים ושווי החברה בבורסה צנח תוך חצי שנה ב-90% מהשיא לכ-40 מיליון דולר[35]. בדצמבר 2000, מכרה את החזקותיה בחברת חלל תקשורת לחברת יורוקום תמורת כ-5 מיליון דולר[36]. בתחילת 2001 הוחלט בחברה להחליף את צוות ההנהלה הקודם, ולמנות את ערן לסר וזיו מנדל, שהגיעו מחברת ג'ון ברייס הדרכה, כמנכ"לים משותפים[37]. במאי 2001, הודיעה על שינוי שמה למנטרג'י, כשמה של חברת הבת שלה בצפון אמריקה[38].

ביולי 2001, הגיש בנק הפועלים בקשת פירוק לחברה, אבל חזר בו. זאת עקב חוב של 30 מיליון דולר של החברה כלפי הבנק[39]. באוקטובר 2001, לאחר דיונים של כמעט שנה, הגיעה החברה להסדר פריסת חובות, שכלל המרה של חלק מהחוב למניות[40].

במהלך שנת 2002, המשיכו הקשיים העסקיים של החברה, היא המשיכה להפסיד ולא יכלה להחזיר את חובותיה. בספטמבר 2002 פנתה לבית המשפט בבקשה להגנה מפני נושיה, לצורך גיבוש תוכנית הבראה שבמרכזה מכירת רוב הפעילות, ארגון מחדש וצמצום מספר העובדים[41]. בינואר 2003 הגישו הבנקים הנושים בקשה למינוי כונס נכסים לחברה[42].

גילת די.בי.אס

גילת די.בי.אס (DBS) הייתה חברה בת של גילת תקשורת, שהוקמה לצורך החזקת חלקה של החברה באחת מהקבוצות שהתמודדה וזכתה במכרז שידורי טלוויזיה בלוויין בישראל (תחת המותג YES)[43]. הקבוצה - חברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ - הוקמה בשנת 1998 על ידי איש העסקים עזרא הראל והחברות ישפאר, בזק וגילת תקשורת שהחזיקה 15%[44]. אך בינואר 1999, אסר משרד התקשורת על גילת תקשורת להמשיך ולהחזיק במניות, בגלל חשש לניגוד אינטרסים. החשש נובע מכך שדיסקונט השקעות, שהחזיקה 19% ממניות גילת תקשורת, שלטה גם בחברת הכבלים תבל. בעקבות הוראה זו, הקימה גילת את "גילת די.בי.אס", לה הועברו מניותיה ב-YES בעלי המניות בגילת למעט דיסקונט השקעות קיבלו מניות בחברה החדשה[45]. בספטמבר 2000 חתמה "גילת די.בי.אס", על הסכם עם שאול אלוביץ' לרכישת מניותיה ב-YES, במטרה שיהפוך לבעל השליטה. הקבוצה ביקשה תמורתן לא יותר מסכום ההשקעה בהן, כ-70 מיליון ש"ח. על פי ההסכם הייתה העסקה אמורה להיות מושלמת בתוך 180 יום ממועד החתימה, אך אלוביץ' לא עמד בהתחייבות לבצע את העסקה ולפעול להשלמתה, והחל סכסוך משפטי[46]. במרץ 2010 רכש לבסוף אלוביץ' את השליטה ב-yes מכל בעלי המניות האחרים, למעט בזק שהמשיכה להחזיק 49%[47].

לקריאה נוספת

  • יואל גת, אקדח בקרב סכינים - גילת: סיפורה של חוצפה ישראלית, ספרית מעריב, 2005.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 גילת רשתות לווין בע"מ
    Gilat Satellite Networks: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 מורן בר-כוכבא, ‏מגילת גילת, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2001
  3. ^ "החברות שמעו עלינו מפה לאוזן", באתר גלובס, 17 באפריל 2008
  4. ^ אליאב אללוף ועדי מנדלסון, ‏גילת רוכשת את ג'י.אי ספייסנט האמריקנית תמורת 225 מיליון דולר במניות - "עכשיו לא נצטרך לקום כל בוקר כדי לצוד לקוחות חדשים", באתר גלובס, 1 באוקטובר 1998
  5. ^ אליאב אללוף, ‏גילת לווינים: בינתיים, מסתדרת יפה גם בלי GE, באתר גלובס, 8 בנובמבר 1998
  6. ^ ג'נרל אלקטריק מוכרת גילת; ג'מיני מוכרת קומטאץ', באתר גלובס, 13 במרץ 2000
  7. ^ גילת רשתות לוויין תשבור שיא ישראלי: תגייס 275 מיליון דולר בוול סטריט, באתר גלובס, 24 בינואר 1999
  8. ^ אליאב אללוף, ‏גילת לוויינים מנפיקה פעם נוספת, משפחת רקנאטי מממשת רווח נוסף, באתר גלובס, 24 בינואר 1999
  9. ^ 9.0 9.1 נגעה בשמים, לא יכלה לצאת מזה, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2003
  10. ^ 10.0 10.1 אלי דניאל, נשואה זנקס: מיזם ה-StarBand של גילת לוויינים עשוי להיקלע לקשיי מימון - ללא משאבים נוספים, באתר TheMarker‏, 18 במרץ 2001
  11. ^ 11.0 11.1 מורן בר כוכבא, ‏גילת לוויינים הקריבה את עצמה בשביל סטארבנד, מיזם האינטרנט הלווייני שלה, באתר גלובס, 12 במרץ 2001
  12. ^ ניר גולדברג, ‏גילת תפטר 275 עובדים - 18% מכוח האדם שלה, באתר גלובס, 14 במרץ 2001
  13. ^ גיא הדס, ‏אורן מוסט - מנכ"ל ונשיא גילת במקום יואל גת ועמירם לוינברג, באתר גלובס, 10 במרץ 2003
  14. ^ הארץ, מנכ"ל גילת אורן מוסט עוזב את תפקידו בתום שנה בלבד, באתר TheMarker‏, 4 ביולי 2004
  15. ^ ניר צליק, גילת זכתה בחוזה הגדול בתולדותיה: תקים בפרו רשת תקשורת ב-285 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2015
  16. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏גילת נמכרת ל-Comtech מארה"ב בעסקת מזומן ומניות תמורת כ-577 מיליון דולר, באתר גלובס, 29 בינואר 2020
  17. ^ גילת רשתות לווין בע"מ
  18. ^ קרן צוריאל, ‏גילת מקיימת מגעים להכנסת משקיעים נוספים במיזם האינטרנט הלווייני, באתר גלובס, 20 בפברואר 2000
  19. ^ מאת אליאב אללוף, ‏לא רק מייקרוסופט במיזם האינטרנט של גילת, באתר גלובס, 21 בפברואר 2000
  20. ^ מורן בר כוכבא, ‏אקוסטאר מצטרפת למיקרוסופט בהשקעה במיזם gilat2home, באתר גלובס, 11 באפריל 2000
  21. ^ איי אונליין, סטארבנד, לשעבר גילת טו-הום, הגישה תשקיף לגיוס 287.5 מ' ד' בנאסד""ק, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2000
  22. ^ עמי גינזבורג, אקוסטאר מזרימה לסטארבנד של גילת 50 מיליון דולר, באתר הארץ, 12 ביולי 2001
  23. ^ סוכנויות הידיעות, אקוסטאר נוטשת את סטארבנד של גילת, באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2002
  24. ^ דפנה מאור, חברת האינטרנט הלווייני סטארבנד שבשליטת גילת לוויינים יצאה מפשיטת רגל, באתר TheMarker‏, 23 בנובמבר 2003
  25. ^ אבי אשר, ‏"רה ארגון" בגילת: תרכוש את כל מניות סטארבנד ותמזג אותן לתוך גילת חלל, באתר גלובס, 7 במרץ 2005
  26. ^ עמי גינזבורג, ‏גילת תקשורת תגייס השבוע 30 מיליון דולר לפי שווי חברה של 100 מיליון דולר, באתר גלובס, 3 בדצמבר 1997
  27. ^ עמי גינזבורג, ‏גילת תקשורת נאלצה להפחית את מחיר ההנפקה ב-# ל-8.5 ד', באתר גלובס, 8 בדצמבר 1997
  28. ^ אפי לנדאו, ‏גילת רכשה הבעלות המלאה בישראסט בעיסקת מניות עם רמי אורפז, באתר גלובס, 12 בפברואר 1998
  29. ^ גילת תקשורת - 4 מ' ד' בחברה אמריקנית, באתר גלובס, 5 בינואר 1999
  30. ^ אליאב אללוף, ‏עזרא הראל עשה זאת שוב: מכר את ג'ון ברייס הדרכה לגילת תקשורת ב-20 מיליון דולר, באתר גלובס, 21 בנובמבר 1999
  31. ^ דפנה צוקר, ‏גילת תקשורת רוכשת חברה אמריקנית תמורת 23 מיליון דולר, באתר גלובס, 23 בדצמבר 1999
  32. ^ איי אונליין, גילת תקשורת רוכשת את LearnLinc ב- 38.6 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 16 בפברואר 2000
  33. ^ גילת תקשורת ממשיכה במסע הרכש, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2000
  34. ^ איי אונליין, גילת תקשורת: מסע הרכישות המואץ העביר את החברה להפסד ברבעון הרביעי, באתר TheMarker‏, 29 בפברואר 2000
  35. ^ צביקה פז, ‏שכר הלימוד של גילת תקשורת, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2000
    ירון פרידמן, ‏גילת תקשורת: זינוק בהכנסות אך גם בהפסדים בשנת 2000, באתר גלובס, 1 במרץ 2001
  36. ^ דרור מרום, ‏גילת תקשורת תמכור ליורוקום אחזקותיה בחברת הלוויינים ח.ל.ל, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2000
  37. ^ איי אונליין, ערן לסר וזיו מנדל מונו למנכ""לים משותפים בחברת גילת תקשורת, באתר TheMarker‏, 3 בינואר 2001
  38. ^ TheMarker digital, גילת תקשורת משנה את שמה לשם חברת הבת שלה בצפון אמריקה, מנטרג'י, באתר TheMarker‏, 21 במאי 2001
    יורם גביזון, מלמדת מרחוק ולומדת בדרך הקשה, באתר הארץ, 23 במאי 2001
  39. ^ ניר גולדברג, ‏בנה"פ ומגדל עשויים להזרים הון לחברת מנטרג'י כדי למנוע את קריסתה, באתר גלובס, 2 ביולי 2001
    ניר גולדברג, ‏נגעה בפירוק, באתר גלובס, 2 ביולי 2001
  40. ^ גיא ימין, יום העצמאות של מנטרג'י, באתר TheMarker‏, 12 באוקטובר 2001
    מנטרג'י הגיעה להסדר פריסה מחדש של החובות עם הבנקים, לאחר מו"מ שנמשך מספר חודשים, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2001
  41. ^ אסף ברגרפרוינד, עידו אלון, מנטרג'י פנתה לבית המשפט בבקשה להגנה מפני נושיה, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2002
    איתמר לוין וניר גולדברג, ‏מנטרג'י: החובות - 14.5 מיליון דולר, מתוכם 12.5 מיליון דולר לבנקים, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2002
  42. ^ הארץ, הבנקים הנושים של חברת מנטרג'י הגישו בקשה למינוי כונס נכסים לחברה, באתר TheMarker‏, 31 בינואר 2003אסף ברגרפרוינד, נאמן מנטרג'י: אין אפשרות לגבש הסדר נושים לחברה לאור תביעת החוב של מס הכנסה, באתר TheMarker‏, 27 בינואר 2003
  43. ^ גילת תקשורת - מניות ה-DBS יחולקו כדיבידנד, באתר גלובס, 4 בינואר 1999
  44. ^ אפי לנדאו, ‏עזרא הראל - השותף הרביעי בקבוצת בזק לקבלת רישיון לשידורי לוויין, באתר גלובס, 3 באוגוסט 1998
  45. ^ מורן בר-כוכבא, ‏גילת מציעה לציבור מניות בחברת YES על פי שווי של 480 מיליון דולר, באתר גלובס, 14 במאי 2000
  46. ^ הדר חורש, גילת די.בי.אס תפנה היום למחוזי בבקשה לחייב את יורוקום לרכוש את מניותיה בחברת הלוויין, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2001
  47. ^ ג'ון בן-זקן, שאול אלוביץ' רכש את השליטה בחברת יס, אנשים ומחשבים, 21 במרץ 2010


מניות מדד תל אביב 125
מדד תל אביב 35 או.פי.סי אנרגיה • אורמת טכנולוגיות • איי סי אל • איירפורט סיטי • אלביט מערכות • אלוני חץ • אלקטרה • אמות השקעות • אנלייט אנרגיה • אנרג'יאן • אנרג'יקס • אשטרום • בזק • ביג מרכזי קניות • בינלאומי • בנק דיסקונט • קבוצת דלק • הראל השקעות • החברה לישראל • טאואר • טבע • לאומי • מבנה נדל"ן • מזרחי • מליסרון • נובה • ניו-מד אנרג'י • נייס • עזריאלי • בנק הפועלים • הפניקס אחזקות • קנון • שטראוס • שיכון ובינוי • שפיר הנדסה
מדד תל אביב 90 אאורה • אודיוקודס • אופקו הלת' • אורמד פארמסוטיקלס • אזורים • איי.אי.אס החזקות • איי.די.איי. חברה לביטוח • אינרום • איסתא • אלטשולר שחם • אלקו • אלקטרה מוצרי צריכה • אלקטרה נדל"ן • אפולו פאוור • אפריקה מגורים • אקויטל • אקרו • ארגו פרופרטיז אן.וי. • הבורסה לניירות ערך בתל אביב • בזן • ג'י סיטי • ג'נריישן קפיטל • גילת רשתות לווין • דוניץ • דוראל אנרגיה • דיפלומט • דלק רכב • דלתא גליל • דמרי • דנאל • דניה סיבוס • הכשרת הישוב • וואן טכנולוגיות • ורידיס • זפירוס • קבוצת חג'ג' • חילן • יוחננוף • ישראכרט • ישראל קנדה • ישראמקו • ישרס • כלל החזקות • לוינשטין נכסים • לייבפרסון • לפידות קפיטל • מג'יק • מגדל • מגדלי הים התיכון • מגה אור • מטריקס • מיטרוניקס • מימון ישיר • מנורה • מניבים • משק אנרגיה • נאוויטס פטרוליום • נאייקס • נובולוג • נופר אנרגיה • נטו • נכסים ובניין • נפטא • סאמיט • סאפיינס • סלע קפיטל • סלקום • סקופ • ערד • פוקס • פורמולה מערכות • פז • פיבי • פלסאון תעשיות • פרטנר • פריון נטוורק • פרשקובסקי • מלונות פתאל • קמטק • קרסו מוטורס • קרסו נדל"ן • רבוע כחול נדל"ן • ריט 1 • ריטיילורס • רמי לוי • רציו • שופרסל • שיכון ובינוי אנרגיה • תדיראן • תורפז תעשיות
מניות מדד תל אביב טק-עילית
(נכון ל-7 בפברואר 2018)
אבוג'ן • או.אר.טי.טכנולוגיות • אודיוקודס • אופקו הלת' • אורביט • אורמד • אורמת טכנולוגיות • אינטק פארמה • אירונאוטיקס • אלביט מערכות • אלוט • אלומיי • אלרון • א.מ.ת. מיחשוב • אנלייט • אנרג'יקס • אקסלנז • ארד • ארית תעשיות • בונוס ביוגרופ • ביוטיים • ביוליין • בריינסוויי • ברנמילר • גילת רשתות לווין • קבוצת דוראל אנרגיה • וואן טכנולוגיות • חילן • טאואר סמיקונדקטור • טלדור • טלרד • יוניטרוניקס • כלל ביוטכנולוגיה • לייבפרסון • מג'יק תעשיות תוכנה • מזור רובוטיקה • מטומי • מטריקס • מיטרוניקס • מלם תים • נובה • נייס • ננו דיימנשן • סאנפלאואר • סאפיינס • סומוטו • סיירן • סינאל • פוינטר • פורמולה מערכות • פורסייט • פלורי • פרוטליקס • פריון נטוורק • פריורטק • קומפיוג'ן • קמהדע • קמטק • רדהיל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35178014גילת רשתות לווין

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גילת_רשתות_לווין&oldid=2186224"