סדנת שקוף
| פעילות | הפצת תורת ברסלב, טיפול פסיכולוגיה. |
|---|---|
| מייסדים | הרב ארז משה דורון וגידי דבוש |
| תקופת הפעילות | 2008–2020 (כ־12 שנים) |
סדנת שקוף היא סדנת תמורה נפשית, שפועלת בשיטה שפיתחו הרב ארז משה דורון וגידי דבוש, שני חוזרים בתשובה חסידי ברסלב. הסדנאות החלו במסגרת ארגון "לב הדברים" בראשות הרב ארז משה דורון ונחלו הצלחה גדולה. ב2013 פרש דורון מהארגון לאחר שלדבריו נפגע באופן אישי מהשיטה. יש מאשימים את דבוש בכך שסדנאותיו יצרו מעין כת, ורבנים רבים יצאו כנגד הסדנאות. בדו"ח של מכון ון ליר בירושלים, השיטה מתוארת כתנועה דתית חדשה.
גידי דבוש
גידי דבוש נולד בקיבוץ גונן, חזר בתשובה, והפך לחסיד ברסלב. מלבד הסדנאות הוא גם זמר, והוציא דיסק עם יצירותיו.
ארגון לב הדברים
ארגון לב הדברים הוקם בשנות התש"ס בראשות הרב ארז משה דורון, בשיתוף עם הרב ישראל אסולין, ערן רז, צבי יחזקאלי ועוד. מטרת הארגון המקורית הייתה להפיץ את תורת ברסלב, ובמסגרת הארגון הפיץ דורון את ספריו ושיעוריו. מאוחר יותר הצטרף גידי דבוש והוא פיתח יחד עם הרב דורון את שיטת שקוף. בתחילה נערכו הסדנאות בקבוצות מצומצמות של כ20 משתתפים, כשהם מונחים על ידי דורון ודבוש לסירוגין, ומאוחר יותר הפך דבוש למנחה הבלעדי של הסדנאות. בתחילה ניצל הרב דורון את הפופולאריות שלו כדי להביא משתפים לסדנאות של דבוש, ובשנת 2013 פרש הרב דורון מהארגון, והחל להפיץ את ספריו באופן עצמאי[1].
סדנת שקוף
הסדנה הוקמה ב2008, והתנהלה בהתחלה כחוג בית אך הפכה תוך זמן קצר לפפולארית, ולאחר כחצי שנה החלו להתקיים גם סדנאות לנשים.
עקרונות הסדנה
הסדנה מבוססת על העיקרון של חשיפת משקעי עבר, והתנקות מהם. מפעילי הסדנא מציגים את השיטה כלקוחה מתורתו של רבי נחמן מברסלב, אך יש טוענים שהשיטה לקוחה מתורת הפילוסוף ההודי אושו[2]. הסדנה הבסיסית כוללת 10 מפגשים שבועיים, ולאחר מכן רבים ממשיכים לסדנת המשך בה הם מוכשרים להיות "תומכים". עלות הסדנה היא אלפי שקלים.
מבנה והירארכיה
ראשי הארגון הם גידי דאבוש מנחה הסדנה, ערן רז אחראי על יחסי ציבור, והרב ישראל אסולין שמשמש כסמכות הלכתית. חברי הנהגה נוספים הם, צבי יחזקאלי ורן ובר.
על פי מכון ון ליר בירושלים, קיים בארגון הירארכיה ברורה, בה יש לותיקים עדיפות על פני החדשים, ויש הירארכיה שבראשה עומדים מנהיגי הארגון, ומתחתם מנהיגי קבוצות, תומכים, ומשתתפים חדשים. נכון לנובמבר 2014 כלל הארגון כ300 חברים, כמחציתם גברים ומחציתם נשים. מנהיגי הארגון שומרים על דיסטאנס ברור ממשתתפי הסדנאות כדי ליצור תדמית עוצמתית, והקשר בין משתתפי הסדנאות למנהיגי הארגון נעשה בעיקר דרך המדיה.
ביקורת
זמן קצר לאחר פרישתו של דורון, פרסמה העיתונאית יפעת ארליך כתבת תחקיר במקור ראשון ב 22/11/2013, בו היא ראיינה בוגרים רבים של הסדנה שהעבירו ביקורת חריפה על השיטה ועל העומד בראשה. המרואיינים טוענים כי דאבוש משפיל משתתפים בסדנאות, גורם להם לבעיות נפשיות ופוגע בזוגיות של חסידיו. בכתבה הובאו גם מרואיינים ששיבחו את הסדנאות, והפריכו את העדויות של המתנגדים.
מאוחר יותר כתב הרב דורון מכתב בו הוא מתאר איך נפל קרבן להתעללות נפשית של גידי דבוש, ולדבריו הוא פגש אנשים רבים שעברו התעללות דומה[3].
הסופר חיים ולדר כתב סיפור שמבוסס על סיפורו של דורון בו הוא מתאר אדם שעבר תהליך דומה אך הוא שינה את שמות האנשים ואת פרטי הסיפור. הסיפור פורסם במוסף הסיפורים של יתד נאמן בסוכות תש"פ[4][דרוש מקור: מנין שמדובר על הסדנה?].
ביקורת דתית
בי"ט אייר תשע"ט פורסמו ביתד נאמן מספר מכתבים של רבנים נגד שקוף. הרב שריאל רוזנברג כתב: ”הובא לידיעתנו על מסגרת לגברים ונשים בשם "שקוף"... וכפי ששמענו הרבה דברים נעשים שם שלא על פי דין תורה, הן בתכנים והן בדברים הנוגעים לחיי המשפחה, ועוד דברים שאין כאן המקום לפרט”. הרב יהודה סילמן והרב דוד אריה מורגנשטרן חתמו על נוסח עדין יותר: ”בכל דבר כעי"ז ובנושאים אלו בלא פיקוח יש הרבה תקלות, ולכן דעת תורה שהכרחי פיקוח בי"ד או רבנים מוכרים”. הרב מאיר קסלר כתב: ”חדשים לבקרים קמים אנשים שבעזותם לוקחים על עצמם אחריות על חייהם של אחרים, ומשעבדים אותם אליהם, ועצם התלות בדבר אחר חוץ מהשי"ת הוא דבר פסול ומסוכן מאד, ורבים חללים נופלים בזה.” למכתבים הצטרף גם הרב צבי ברוורמן.
לאחר שמועות רבות על פיקוח של הרב יהושע אייכנשטיין על הנעשה בסדנאות, כתב הרב איייכנשטיין בט"ו סיון תש"פ ”הנני להודיע שאני לא קשור כבר יותר מחצי שנה לארגון שקוף”.
קישורים חיצוניים
- דו"ח של מכון ון ליר בירושלים
- הכתבה של יפעת ארליך
- מכתבי הרבנים נגד שקוף
- אתר שקוף לרפא את החיים??
- סדנת שקוף בפורום לתורה
- לב הדברים באתר גיידסטאר
הערות שוליים
- ^ באתר אומן שלום
- ^ יפעת ארליך מקור ראשון 2013, ראה קישור
- ^ המכתב של הרב דורון באתר המרכז הישראלי לנפגעי כתות
- ^ סיפורו של חיים ולדר