גד סובול

גד סובול
	סובול על רקע עץ השקמה העתיק בחורשת הנופלים באשקלון, דצמבר 2024
לידה	העיר התחתית, חיפה
מדינה	ישראל
מקום מגורים	אשקלון
ענף מדעי	היסטוריה, לימודי ארץ ישראל
עיסוק	היסטוריון

גד סובול (נולד ב-8 באפריל 1939) הוא היסטוריון והנדסאי חשמל ישראלי, העוסק בחקר ארץ ישראל ובשימור אתרי מורשת, בפרט בעיר מגוריו, אשקלון.^[1]^[2]^[3] סובול הוא יקיר "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל" (2011)^[3] ויקיר העיר אשקלון (2013)^[4].

ראשית חייו

סובול נולד בעיר התחתית שבחיפה ב-1939, ולמד בבח"א 21. הוא התגייס לצה"ל עם פרוץ מלחמת סיני, ושירת כמדריך בבית הספר בו למד.^[3] ב-1945 עבר עם משפחתו לקריית עמל.^[2] סיים לימודי הנדסאות חשמל ב"טכניון".^[2]

קורות חיים

ב-1968 החל לעבוד במפעל "עשות אשקלון", ולשם כך העתיק את מגוריו מקריית טבעון לאשקלון. בתפקידו הראשון היה מנהל מחלקת החשמל, ובהמשך מנהל האחזקה, וכן היה שותף בפיתוח מערכות חשמליות של טנק ה"מרכבה" הישראלי, ולקח חלק בתכנון ובשיפור ההסבה מסימן 2 לסימן 3 של הטנק.^[2]^[3] במקביל לעבודתו, השלים תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה הפתוחה, אותו סיים בהצטיינות. עם מעברו לעיר, החל להתעניין במיוחד בתולדות העיר.^[3]^[2]

עם פרישתו המוקדמת ב-1996^[2] מעבודתו כאחראי פיתוח ב"עשות אשקלון", הצטרף למערכת הכתיבה של ספר אודות הקהילה היהודית בריינלנד-פפאלץ שבגרמניה, בהוצאת "יד ושם".^[3] ב-1999 החל בלימודי תואר שני באותו תחום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שגם אותו סיים בהצטיינות, כאשר התזה שלו עסקה בתנועות הנוער היהודיות בגרמניה בין שתי מלחמות העולם.^[5]. בהמשך החל לימודי תואר שלישי^[3] בנושא גרמנים נוצרים בישראל.

ב-2007 וב-2011 פרסם יחד עם חוקר ארץ ישראל, אבי ששון, שני ספרים בהוצאת עיריית אשקלון – "אשקלון – שימור אתרים ומורשת" ו"אתרים היסטוריים באשקלון".

מ-2007 ועד 2020 כיהן כנאמן שימור אתרי מורשת באשקלון מטעם "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל".^[2]

ב-2013 נבחר לקבל את אות "יקיר העיר אשקלון".^[4]

בינואר 2015 זכה באות "יקיר הנוער" של אשקלון על רקע פעילותו בתחום שימור אתרי מורשת בעיר, כיזם הפרויקט "אמץ אתר" בבית הספר התיכון מקיף ה', במסגרתו תלמידים מאמצים אתר לשימור, מטפחים אותו ולומדים אודותיו.^[6]^[7]

במרץ 2025 הזניק יחד עם ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, את מרוץ אשקלון ע"ש נתנאל מושיאשווילי, שם קראו לשחרורם של החטופים במלחמת חרבות ברזל.^[8]

מכתביו

גד סובול, תנועות הנוער היהודיות בגרמניה בין שתי מלחמות העולם : קאמרדן ועזרא – "גרמניות" מול "יהודיות" לאומיות וציונות, באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2004
אבי ששון, גד סובול, אשקלון – שימור אתרים ומורשת, אשקלון: עיריית אשקלון, 2007
אבי ששון, גד סובול, אתרים היסטוריים באשקלון, אשקלון: עיריית אשקלון, 2011
אבי ששון, גד סובול, זיכרון בנוף: השתקפותו של מיתוס שמשון באשקלון, מורשת ישראל, 2 19, אריאל: אוניברסיטת אריאל בשומרון, 2021, עמ' 205–232 doi: https://doi.org/10.26351/MI/19-2/1 (מידע בקטלוג רמב"י)
אבי ששון, גד סובול, נוף מולדתם: שיחזור נוף היסטורי על-ידי בני נוער בגן לאומי אשקלון, אדריכלות נוף 87, ישראל: נובל גרין, 2023, עמ' 43–46 (אורכב 27.01.2024 בארכיון Wayback Machine)
אבי ששון, גד סובול, יהודייה "מסקובייה" בלב מג'דל־אסקלאן הערבית, עת-מול 287, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2024, עמ' 9–11

חיים אישיים

סובול מתגורר באשקלון מאז 1968, הוא נשוי ליעל^[9], אב ל-3 ילדים וסב ל-10 נכדים^[3], ביניהם גלי וזיו ברמן, שנחטפו על ידי מחבלים פלסטיניים בטבח שבעה באוקטובר^[9] והושבו לישראל כעבור שנתיים במסגרת תוכנית 21 הנקודות.^[10]^[11]