גדעון רכבי (פיזיקאי)
| |
| לידה |
וינה, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
28 בספטמבר 2018 ירושלים, ישראל  |
| תאריך עלייה | 1934 |
| השכלה | |
| מנחה לדוקטורט | יואל רקח |
| עיסוק | פיזיקאי גרעין, אסטרופיזיקאי |
| מעסיק | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תרומות עיקריות | |
| חקר תהליכים גרעיניים המתרחשים בכוכבים בשלבי התפתחותם האחרונים, בדגש על ננסים לבנים וסופרנובות | |
גדעון רכבי (10 בספטמבר 1928 – 26 בספטמבר 2018) היה פיזיקאי גרעין ואסטרופיזיקאי ישראלי שכיהן כפרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, תלמידו המובהק של יואל רקח. בצעירותו היה איש הפלמ"ח ונמנה עם מייסדי קיבוץ יפתח. במקביל לפועלו המחקרי השתתף במחקר ביטחוני.
ביוגרפיה
ילדותו ונעוריו
גדעון רכבי נולד בווינה בשם גדעון רקוביצקי, בנם של רחל (לבית שוורץ) ויוסף רקוביצקי.[1] אמו, בת למשפחת סוחרי עצים עשירה, נולדה במוסקבה בתקופה שבה ליהודים הותר להתגורר רק בתחום המושב. אביו, שנולד בקרבת וילנה, היה הראשון במשפחתו שרכש השכלה תיכונית ואקדמית והוכשר כמהנדס. בבעלותה של משפחת האב היה בית חרושת למכונות ייצור סיגריות, עם סניפים בווילנה ובווינה, שעשה שימוש במכונות מתקדמות מבחינה טכנולוגית, יחסית לעת ההיא. רחל ויוסף נפגשו במוסקבה, ובתחילה התגוררן בסנקט פטרבורג. לאחר המהפכה הבולשביקית עקרו לאוריול, שם עבד יוסף כעוזר קומיסר למשפטים, ובתחילת שנות ה-20 התאחדו בווינה עם קרובי משפחתם.[1] לגדעון הייתה אחות בכורה בשם חוה (לימים חוה בריט).[1][2]
גדעון נולד בבית המשפחה בפבוריטנשטראסה (Favoritenstraße) והתחנך בגן ילדים כללי.[1] עם עליית היטלר לשלטון, החליט אביו, שהיה ציוני מובהק, לעלות לארץ ישראל באופן בלתי-לגאלי. האב עבד בפרדסים ובבית חרושת ובסופו של דבר קיבל משרה בבית ספר מקצועי ליד הטכניון. כמו כן, היה בעליו של מפעל בחיפה למכניקה עדינה שהפך לימים לחברת ארד בע"מ. ב-1934 הצטרפו אליו גדעון יחד עם אמו ואחותו, אשר הגיעו מאוסטריה לחופי חיפה דרך איטליה. המשפחה התגוררה בשכונת הדר הכרמל, וגדעון הצעיר היה חבר בתנועת השומר הצעיר.[1] בנערותו למד בבית הספר הריאלי ונמנה עם בוגרי מחזור כ"ז שלו.[3]
שירותו בפלמ"ח
לקראת סיום לימודיו התיכוניים חבר לגרעין בעל גוון סוציאליסטי שיועד להתיישבות חקלאית קיבוצית במסגרת הפלמ"ח. יחד עם חבריו לספסל הלימודים, גדעון אילון (רוזנהק), דוד חסין וחיים דומי (דומשביצקי) הוא יצא להכשרה בקיבוץ אשדות יעקב.[1] במהלך שהותם בהכשרה נקראו רכבי וחבריו לשירות בגדוד השלישי של חטיבת יפתח, בו הוא שירת כנשק וכחובש. הוא השתתף בהגנה על קיבוץ סאסא ועין זיתים, וכן לחם בקרב על צפת, בו נהרגו אילון וחסין, ובקרב על נבי יושע. במחצית 1948 נויד גדודו של רכבי למרכז, והוא השתתף בקרב לטרון ובמבצע דני.[1] בשלהי אותה שנה עלה קיבוץ יפתח על הקרקע.
דרכו האקדמית
לאחר מלחמת העצמאות החל רכבי את לימודיו לתואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון. עם השלמת לימודיו אלה, החל את לימודיו לתואר שלישי בפיזיקה עיונית בהנחייתו של פרופ' יואל רקח. עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה ב-1955, נשאה את הכותרת "מיון האינטראקציות הגרעיניות על פי תורת החבורות".[4] בסיום הדוקטורט נסע רכבי להשתלמות בתר-דוקטורט בהנחיית נילס בוהר,[5] במכון שנקרא על שמו בקופנהגן ואותו ניהל יחד עם בנו, אווה בוהר. בהמשך ביצע השתלמות נוספת בפיזיקה גרעינית בקופנהגן.
ב-1961 התמנה רכבי למרצה בחוג לפיזיקה עיונית באוניברסיטה העברית.[6] ב-1965 מונה לפרופסור חבר[7] וב-1969 לפרופסור מן המניין.[8] הוא עמד בראש הוועדה האוניברסיטאית שהחליטה על רכישת מחשב לאוניברסיטה וכן על הנהגת לימודי מחשבים לראשונה בישראל.[9] בשנות ה-60 שהה כפרופסור אורח במכון הטכנולוגיה של קליפורניה. עם תלמידיו לדוקטורט נמנים הפרופסורים זלמן ברקת[10] מהאוניברסיטה העברית וזאב צינמון ממכון ויצמן למדע.[11] פרופ' אמנון אהרוני מאוניברסיטת תל אביב היה תלמידו לתואר שני.[12]
מחקר
רכבי וברקת הובילו קבוצת מחקר משותפת באוניברסיטה העברית.[13] מחקריהם עסקו בתהליכים גרעיניים המתרחשים בכוכבים בשלבי התפתחותם האחרונים, בדגש על ננסים לבנים וסופרנובות. הם חקרו מנגנונים של בעירה גרעינית איטית ומהירה, השפעות של איבוד מסה ודינמיקה של מעטפות כוכבים בעקבות קריסת ליבות ברזל.[14] מאמר ידוע של רכבי וברקת עם גיורא שביב עסק במודל של "סופרנובות זוגות".[15]
מלבד זאת, רכבי וברקת היו פעילים במחקר ביטחוני. פועלו של רכבי הוזכר ברמז בספרו של מוניה מרדור, אשר כינה אותו בשם "פרופסור גדעוני":
”ד"ר אליעזר ג., מבכירי החוקרים ברפא"ל ואחד הראשונים שהצטרפו לצוותו המוביל של ג'נקה (שמיניתיו כראש שטח מחקר, עם תחילת התארגנותו), מילא תפקיד חשוב בפעולות שכנוע של מדענים בעלי שם, לקחת חלק פעיל במחקרים של רפא"ל. כך הצליח 'לרתום' את פרופ' גדעוני, אחד המדענים הבודדים במוסדות האקדמיים, שהיה מוכן לתרום את חלקו למחקר השימושי, על חשבון פרסומיו המדעיים, תוך סיכון הקריירה המדעית שלו.” (רפא"ל – בנתיבי המחקר והפיתוח לביטחון ישראל, עמ' 198)
בחגיגות שנת ה-60 לישראל ציין העיתונאי איתן הבר כי רכבי הוא אחד מ-24 האישים שהמדינה חבה להם תודה יותר מכל על תרומתם לבניין כוח ההרתעה הלאומי.[16]
חיים אישיים
מ-1952 עד לגירושיהם ב-1971, רכבי היה נשוי למרים "מיקה" (לבית שמעונוביץ)[17] ונולדו להם בן ובת.[18] בנו יובל, יזם ופילנתרופ, ייסד יחד עם אלי ברקת (בנו של זלמן ברקת) ועמרי מן את קבוצת BRM, חברת האנטי-וירוס הישראלית הראשונה.[18] הפיזיקאים ניסן זלדס ושאול יציב, קרוביה של מרים, היו עמיתיו של גדעון רכבי במכון רקח.[2]
לאחר גירושיהם, נישא בשנית לאינה רנרט.[2][13] התגורר בשכונת רמת שרת בירושלים, ונפטר בספטמבר 2018, מעט לאחר יום הולדתו ה-90. לזכרו של רכבי נערכת מדי שנה הרצאה במכון רקח.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 מדע ומדינה: סיפורו של פרופסור גדעון רכבי, באתר סיפור משפחתי
- ^ 2.0 2.1 2.2 (רקוביצקי) רכבי גדעון (1928 - 2018), באתר Geni
- ↑ גדעון רכבי - מחזור כ"ז, באתר הבוגרות והבוגרים של בית הספר הריאלי
- ↑ גדעון רכבי, מיון האינטראקציות הגרעיניות על פי תורת החבורות, באתר הספרייה הלאומית, תשט"ו 1955
- ↑ על פני הארץ, באתר על המשמר, 18 באוקטובר 1955
- ↑ מינויים והעלאות באוניברסיטה, באתר על המשמר, 18 בספטמבר 1961
- ↑ מינויים חדשים באוניברסיטה, באתר מעריב, 1 בפברואר 1965
- ↑ פורסמו העלאות ומינויים באוניברסיטה בירושלים, באתר הארץ, 17 בנובמבר 1969
- ↑ האוניב' העברית רכשה מחשב אלקטרוני ענק; יונהגו לימודים אקדמאיים בנושא, באתר למרחב, 19 בפברואר 1968
- ↑ התפתחות כוכבים מעבר לשלב של אי יציבות דינמית, באתר ספריות האוניברסיטה העברית, תשכ"ט 1969
- ↑ זאב צינמון, אי יציבות של כוכבים והתפוצצות סופרנובה, באתר ספריות האוניברסיטה העברית, תשכ"ח 1967
- ↑ אמנון אהרוני, תיאורית הגל-המעוות לריאקציות גרעיניות ישירות (פורמליזם 'טווח-אפס' עם האינטראקציה ספין-מסלה, התכנית DINUR והריאקציה (D,P) ZR), באתר ספריות האוניברסיטה העברית, 1965
- ^ 13.0 13.1 William H. Press, More Than Curious: A Science Memoir, 2023
- ↑ Gideon Rakavy, astrophysics data system
- ↑ מדעני מכון ויצמן למדע צפו לראשונה בסופרנובה של כוכב ענק, באתר מסע הקסם המדעי, 2 בדצמבר 2009
- ↑ יהונתן ברקהיים, מכון דוידסון לחינוך מדעי, "כוח השישה" המדעי של ישראל הצעירה, באתר ynet, 14 במאי 2024
- ↑ פרסום הרשומים לנשואין, באתר הצפה, 8 ביולי 1952
- ^ 18.0 18.1 "כל בוקר אני צובט את עצמי ולא מאמין שאלה החיים שלי", באתר כלכליסט, 26 בינואר 2023
גדעון רכבי (פיזיקאי)41164110Q133969624