גבריאל מוקד
 | |
| גבריאל מוקד, 1984 | |
| לידה |
27 באוגוסט 1933 ה' באלול ה'תרצ"ג  ורשה, פולין |
|---|---|
| פטירה |
29 במאי 2026 (בגיל 92) י"ג בסיוון ה'תשפ"ו  תל אביב-יפו, ישראל |
| שם לידה | גבריאל מוּנְבֶז |
| תקופת פעילות | 1950–2026 (כ־76 שנים) |
| עיסוק | עורך, מבקר תרבות, סופר |
גבריאל מוקד (במקור: מוּנְבֶז; 27 באוגוסט 1933 – 29 במאי 2026) היה מבקר תרבות וספרות ועורך ישראלי, ניצול השואה. ערך את כתב העת "עכשיו" משנת 1957 והיה פרופסור במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ביוגרפיה
מוקד נולד בפולין בשם גבריאל מוּנְבֶז וגדל בוורשה. משפחתו הגיעה לפולין במאה השש-עשרה מפורטוגל לאחר גירוש יהודי ספרד ופורטוגל בשלהי המאה ה-15.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה נכלאה משפחתו בגטו ורשה, הוא ואימו, מגדלנה טייכנר, נמלטו מהגטו ואביו, שהיה רופא ונשאר שם לעזור ליושבי הגטו ולמארגני המרד בגטו, נרצח על ידי הנאצים. מוקד ואימו הסתתרו בעיר זאקופנה תחת זהות נוצרית עד לסיום המלחמה, ובשנת 1946 עלו לארץ ישראל. את שם משפחתו העברי, מוקד, הציע לו ידידו, המשורר דוד אבידן.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 שימש כסגנו של אלכסנדר פן, שערך את המוסף הספרותי של העיתון "קול העם". בסוף שנות ה-50 ייסד את כתב העת "עכשיו" יחד עם ברוך חפץ, נתן זך ועוד.
את עבודת הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, ובעקבותיה פרסם את ספרו "Particles and Ideas", העוסק במשנתו של הפילוסוף האירי ג'ורג' ברקלי.[1] גם את הפוסט-דוקטורט שלו עשה באוניברסיטת אוקספורד. במהלך השנים פרסם מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים בישראל ומחוצה לה העוסקים במגוון תחומים פילוסופיים.
מוקד היה פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לימד במחלקות לספרות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה. כעורך כתב העת "עכשיו" היה אחראי לגילוים של חלק ניכר ממשוררי וסופרי דור המדינה, בהם יונה וולך, מאיר ויזלטיר, יאיר הורביץ, יוסף מונדי, דפנה שחורי, מאיה בז'רנו ועוד. כיוצר פעל במסגרת סגנון הווריאציות והמטא-וריאציות.
בשנים 2001–2004 שימש כיושב ראש אגודת הסופרים העבריים.[2] בדצמבר 2006 הוגש נגדו כתב אישום בחשד שמעל בכספי אגודת הסופרים בעת היותו יושב הראש שלה.[3] ב-24 בספטמבר 2008, אחרי הסדר טיעון, תוקן כתב האישום להפרת אמונים בתאגיד.[2] הוא נידון למאסר על תנאי וחויב בהשבת כספי החזר הוצאות שקיבל בניגוד לנהלים. בהמשך התדרדר מצבו של מוקד, הוא שקע בחובות ונמצא מאויים לפינוי מדירתו.[4]
במהלך השנים החל להוציא, יחד עם פרופ' חיים מרנץ ופרופ' קרן אלקלעי-גוט, כתב עת של משוררים וסופרים ישראלים שתורגמו לאנגלית ושל סופרים יהודים ברחבי העולם, כתב העת נקרא בתחילה "תל אביב ריוויו" ובהמשך שונה שמו ל"ג'רוזלם ריוויו". עד היום יצאו ל"ג'רוזלם ריוויו" כ-12 גיליונות.
חיים אישיים
מוקד היה נשוי שלוש פעמים: בשנות ה-60 היה נשוי לעפרה שונית (סמוליאנוב), משוררת שפרסמה את "הקומקום הסגול" ולימים אמה של ענבל פרלמוטר. אחר כך נישא לדניאלה שמי. בשנות ה-70 נישא לטובה רוזן, ונולדו לו שני בנים.
ב-1984 נרצחה אמו, מגדלנה טייכנר, בדירתה בתל אביב, במהלך שוד.[5]
מוקד נפטר ב-29 במאי 2026, בגיל 92, כתוצאה מהתקף לב.[8]
מחשבתו
עבודתו הספרותית/הפילוסופית של גבריאל מוקד החלה בחקר כתביו של הפילוסוף ג'ורג' ברקלי העוסקים במבנה החומר והאטומים.[9]
עמדותיו האסתטיות נסובות סביב עמדות פילוסופיות אותן הציג בספרו "השיפוט האמנותי – מיתווה לדגם אובייקטיביסטי מתון באסתטיקה"[10] בו טען לשיפוט ביקורתי אובייקטיבי מתון. שיפוט כזה, כך כתב, נסוב סביב התייחסות למאפייניה האובייקטיביים של יצירת אמנות שתלויים במדיום בו היא נוצרה. לכל מדיום אמנותי כעשרה מאפיינים בולטים שעשויים להוות מוקד לשיפוט אמנותי של מאפייניה הנתפסים בחושים.
בנוסף לעמדות אותן הציג בעבודתו זו פרסם במשך השנים וריאציות:[11] טקסטים באורך עמוד או יותר ובהם התרשמויות פילוסופיות וחווייתיות של המציאות ומוגדרת על ידו כ"פרוזה ניסיונית שבה אני מתמודד במישרין עם מצבי-דברים קיומיים. זו יצירה אקזיסטנציאליסטית, אולי נאו-אקזיסטנציאליסטית".[12]
את עבודתו הפילוסופית האסתטית המחיש בכרכי כתב העת 'עכשיו' שהוציא במשך השנים, ובהם דוגמאות רבות ליצירות שנשפטו באופן אובייקטיבי. למעשה, הפילוסופיה אותה פיתח היא פילוסופיית עריכה ביקורתית.
במאמריו הפוליטיים בכתב העת "עכשיו" ובעיתון "הארץ" הוא יצא הן נגד הימין[13] והן נגד השמאל הרדיקלי.[14]
מספריו
- דברים בוטים, תל אביב, 1953
- עיונים ב"מטאמורפוזיס" לפרנץ קפקא, פרקים בתולדותיה של חוויה אקזיסטנציאלית אחת, תל אביב, 1956
- 5 ואריאציות,[15] תל אביב, 1971
- השיפוט האמנותי: מיתווה לדגם אובייקטיביסטי מתון באסתטיקה,[16] תל אביב: אגודת הסופרים העברים, 1986
- Particles and Ideas, Oxford press, 1988
- שבחי עדיאל עמזה, עד עולם ועידו ועינם מאת ש"י עגנון, הוצאת שוקן, 1989
- ארבעה משוררים – דברים על יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן ויונה וולך, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון, 2006
- 8 מטאוריאציות[17] הוצאת המהדיר, עורכים רן יגיל ויהודה ויזן, תל אביב, 2009
- בזמן אמיתי, הוצאת כתב, 2011
- תפישות היהדות של חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון ואורי צבי גרינברג, עמדה חדשה, 2014
ספרים שערך
- בגנה הצבורית, יהודה עמיחי, 1959
- דברים, יונה וולך, 1966
- סלויון, יאיר הורוביץ, 1966
- הסולנית, ללי ציפי מיכאלי, 2013
- הארת שוליים, אמיר סומר, 2017
- פרולוג, יואב גלבוע, 2018
- שירים ללואיס, יאיר הורוביץ, 2018
- להישאין דניאל וייל, 2022
בקולנוע
- שלום מיכאלשווילי גילם את דמותו בסרט הביוגרפי "יונה" (2014), על פי סיפור חייה של יונה וולך.
- בשנת 2019 יצא סרט דוקומנטרי על מוקד בשם "איש החרב" שיצרה שלומית כרמלי.
לקריאה נוספת
- אמנון נבות, תבניות פרצפטואליות כספרות, (הערות להקשר הז’אנרי של ה"וואריאציות" לגבריאל מוקד, מאזנים נ"ז 9, 1984 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- עזריאל קאופמן, ממדי קיום עקרוניים, עיון בוואריאציות של גבריאל מוקד, עכשיו 49, 1984.
- רות נצר, גבריאל מוקד - סמלים אלכימיים והאליל מרקורי או פוסטמודרניזם. השלם ושברו. כרמל. 2009. עמ' 338–345
קישורים חיצוניים
- כתבי גבריאל מוקד בפרויקט בן-יהודה
- ראיון וידאו עם גבריאל מוקד על יונה וולך במסגרת פרויקט "העברים". חלק א וחלק ב
- אלי אשד, איש החרב: על גבריאל מוקד
- אלי אשד, ריאיון עם מוקד בעקבות ההאשמות על מעילה בכספים
- גבריאל מוקד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- גבריאל מוקד, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- אמיר בנבג'י, מוקד (מונבז) גבריאל, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- חיים נגיד, גבריאל במוקד, מעריב, 3 בינואר 1986
- מיה סלע, עכבר העיר אונליין, גבריאל מוקד: עורך ספרותי מוכרח להסתכסך, באתר הארץ, 30 בינואר 2009
- עמיחי שלו, אני אקדוחן זקן שחייב לירות. ראיון מצולם עם גבריאל מוקד לכבוד צאת הגיליון ה-71 של כתב העת "עכשיו" בעריכתו, באתר ynet, 1 באוקטובר 2010
- אלי אשד, היוצר כגיבור קוסמי - על הואריאציות של גבריאל מוקד, באתר "המולטי יקום של אלי אשד"
- רן יגיל, מחוז ש"י: 40 שנה למותו של ש"י עגנון, באתר nrg, 15 במאי 2010
- בועז כהן, גבריאל מוקד במדינת הגמדים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
- אלי הירש, על "בזמן אמיתי", ידיעות אחרונות 9 בדצמבר 2011
- חגית בת-אליעזר על חגיגת יום הולדת 85 לגבריאל מוקד, בפורטל "בכיוון הרוח", 2 בספטמבר 2018
- יריב פלג, מבצע מוקד, באתר ישראל היום, 25 ביולי 2019
גילי איזיקוביץ, לגבריאל מוקד היתה מטרה: לנער את הספרות העברית. למזלה הוא הצליח, באתר הארץ, 30 במאי 2026
גבריאל מוקד (1933-), דף שער בספרייה הלאומית
מכּתביו:
- מאמרים של גבריאל מוקד, באתר nrg
- המחווה של עגנון, באתר בית אבי חי
- גם השמאלנים עיוורים, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012
- חולשת האידיאולוגיה הימנית, באתר הארץ, 27 בפברואר 2014
- הרהורים לא־פופולריים ליום השואה, באתר הארץ, 3 במאי 2016
- האם נותר עוד משהו מהילת מאורעות שהתרחשו כאן פעם?, באתר הארץ, 11 באפריל 2017
- ברדלס אסתטי הדור עד כלות. עם מותו של עדי צמח, באתר הארץ, 1 ביוני 2021
- יש לנו כבר שני רימונים וארבעה אקדחים, באתר הארץ, 5 במאי 2022
הערות שוליים
- ↑ Particles and Ideas: Bishop Berkeley's Corpuscularian Philosophy, באתר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- ^ 2.0 2.1 ורד לוביץ', יו"ר אגודת הסופרים לשעבר הורשע במרמה, באתר ynet, 24 בספטמבר 2008
- ↑ שירי לב-ארי וניר חסון, גבריאל מוקד יועמד לדין על גניבה מאגודת הסופרים, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2006
- ↑ דנית צמית, גבריאל מוקד: "רוצים לזרוק אותי לרחוב", באתר ynet, 10 באוקטובר 2021
- ↑ יוסי הימן, מירי ציביון, "מי שעשה זאת לאמי, לא מגיע לו לחיות", חדשות, 15 ביולי 1984
- ↑ גילי איזיקוביץ, גבריאל מוקד: "רוצים לזרוק אותי לרחוב", באתר הארץ, 10 באוקטובר 2021
- ↑ ניצול השואה גבריאל מוקד, פרופ' לספרות ופילוסופיה וסופר, נאלץ למכור את דירתו, בה חי מאז שעלה ארצה ועד היום, בשל חוב, רדיו ללא הפסקה
- ↑ שגיא בן נון, איש הספרות גבריאל מוקד, שגילה את יונה וולך, מת בגיל 92, באתר וואלה, 29 במאי 2026
- ↑ Particles and Minima the Immaterialism of George Berkeley Gabriel Moked (1971)
- ↑ השיפוט האמנותי: מיתווה לדגם אובייקטיביסטי מתון באסתטיקה, באתר הספרייה הלאומית
- ↑ גבריאל מוקד, שלוש וריאציות, אתר סימניה
- ↑ בועז כהן, גבריאל מוקד במדינת הגמדים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
- ↑ גבריאל מוקד, לשבור שמאלה, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2017
- ↑ גבריאל מוקד, איזה מין שמאל אתם רוצים?, באתר הארץ, 23 במאי 2016
- ↑ רני יגיל. גבריאל מוקד, שני אקדחים, ואריאציה, מעריב און ליין, 20 במאי 2013
- ↑ הספר, באתר סימניה
- ↑ אלי אשד. היוצר כגיבור קוסמי: הואריאציות של גבריאל מוקד
גבריאל מוקד43341917Q7001937
- חוקרי ספרות ישראלים
- עורכים ספרותיים ישראלים
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד
- סגל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: מדעי הרוח
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: ספרות כללית והשוואתית
- סגל אוניברסיטת חיפה: ספרות עברית והשוואתית
- מבקרי ספרות ישראלים
- חבורת לקראת
- מורשעים בדין בישראל
- יושבי ראש אגודת הסופרים העבריים
- עולים לאחר מלחמת העולם השנייה
- עורכי כתבי עת ספרותיים ישראלים
- ישראלים ילידי פולין
- אסירים בגטו ורשה
- ילדים בשואה: פולין
- ניצולי השואה: פולין
- בוגרי גימנסיה שלווה
- ישראלים שנולדו ב-1933
- ישראלים שנפטרו ב-2026