ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא. הוקמה על ידי האמורא רב, מחשובי האמוראים וראשון אמוראי בבל. עם החכמים המפורסמים שעמדו בראש הישיבה נמנו רב הונא, רב חסדא, רב אשי, רב יהודאי גאון, רב עמרם גאון, רב סעדיה גאון, רב שמואל בן חפני ועוד.
היסטוריה
האמורא רב הגיע לסורא וראה את חיי הציבור הדתיים שאינם מפותחים, ומשום שחרד להמשכה של קהילת היהודים בבבל, עזב את נהרדעא ואת חברו שמואל, והחל ליצור גרעין של ישיבה בסורא. לאחר בואו של רב לסורא, נהרו לישיבתו החדשה תלמידים רבים (לאו דווקא מסורא, אלא גם ממקומות אחרים). הקמת ישיבת סורא הייתה בשנת 225 (ג'תתקפ"ה), וכ-6 או כ-7 שנים לאחר בואו לבבל.
מדי זמן, הועברה ישיבת סורא ל"מתא מחסיא", פרברים של העיר סורא, שלאחר זמן רב הוקם גם בהם מרכז של תורה. ישיבת רב כללה בזמנו כ-1,200 תלמידים, ומפני הקהל הרב, החלה הישיבה להתחלק לכמה חלקים: "אכסדרא" (מעין מבוא לישיבה, המהווה חציצה בין רחובות העיר לישיבה), "קיטון" (חדרים קטנים בישיבה, שהיו משמשים לצרכיהם המיוחדים של רבני ומורי הישיבה), "גינתא" (גינת ירק, שתנובותיה היו משמשים לכלכלת הישיבה ותלמידיה) ו"ציפי" (מחצלאות ששימשו לישיבה לשם מנוחה ונופש). זמן קצר לאחר היווסדה של ישיבת סורא, היא עלתה גם על ישיבת נהרדעא.
על פי רב שרירא גאון, סורא עצמה היא העיר מתא מחסיא המוזכרת בתלמוד[1], ואולם, מתא מחסיא, המוזכרת בתלמוד, מובאת שם פעמים רבות כעיר סמוכה או כפרבר של העיר סורא, והישיבה שהתקיימה במתא מחסיא הועברה או שימשה מעת לעת כסניף נוסף לישיבת סורא.
מסופר כי רב משרשיא שלח את בניו ללמוד בישיבת מתא מחסיא, כשהוא מזהיר אותם כי עדיף להתגורר בבית חרב וישן במתא מחסיא, מאשר להתגורר בארמון בפומבדיתא, שכן בישיבת מתא מחסיא היו תלמידי חכמים מופלגים ראויים להוראה, ויראי שמים במיוחד, לעומת ישיבת פומבדיתא[2].
בשנת 1038 (ד'תשצ"ט) החלו להיסגר ישיבות חשובות בבבל, וביניהן נסגרה גם ישיבת סורא.
לפי השערותיו של פרופ' רוני אלנבלום[3], סגירת הישיבות נבעה מגל קור קיצוני שנמשך משנת 1027 ועד 1060, שהשפיע באופן עקבי על גידולי החקלאות וגרם לרעב גדול, מגפות ותופעות של נוודים אלימים שחיפשו מזון וכרי מרעה פוריים במקביל לפשיטות ביזה על יישובים.
ראשי ישיבת סורא
תקופת האמוראים:
- רב מייסד הישיבה, מקום הישיבה ועד שנת ד'ז'
- רב הונא ד'ז' - ד'י"ד כראש סידרא[4], ד'י"ד - ד'נ"ז כראש מתיבתא
- רב חסדא ד'נ"ז - ד'נ"ט כראש סידרא, ד'נ"ט - ד'ס"ט כראש מתיבתא.
- רב אשי מייסד הישיבה מחדש במתא מחסיא כיהן בשנים ד'קל"ב - ד'קפ"ז
- רב יימר[5] / מרימר[6] ד'קפ"ז - ד'קצ"ב
- רב אידי בר אבין (השני) ד'קצ"ב - ד'רי"א
- רב נחמן בר רב הונא ד'רי"א - ד'רי"ד
- מר בר רב אשי ד'רי"ד - ד'רכ"ח
- רבה תוספאה ד'רכ"ח - ד'רל"ד
- רבינא האחרון ד'רל"ד - ד'ר"ס
תקופת הסבוראים:
- רב עינא
- רב מר בר רב הונא - ד'שנ"א
- רב חנינא גאון (חיננאי) - בערך ד'ש"ע
- רב הונא (הונאי) - בערך ד'ת"י
- רב ששנא (משרשיא בר תחליפא) - בערך ד'ת"ל
- רב חנניה הכהן מנהר פקוד (חיננאי) - ד'תמ"ט–ד'תנ"ד
- רב נהילאי (הילאי) הלוי מנרש - ד'תנ"ד–ד'תע"ב
- רב יעקב הכהן מנהר פקוד - ד'תע"ב - ד'ת"ץ
- רב שמואל גאון מפומבדיתא, נכדו של רב רבה - ד'ת"ץ–ד'תק"ח
- רב מרי הכהן מנהר פקוד - ד'תק"ח - ד'תקט"ז
- רב אחא גאון - ד'תקט"ז-ד'תקי"ז
- רב יהודאי בן נחמן - ד'תקי"ז - ד'תקכ"א, מחבר הספר הלכות פסוקות
- רב אחונאי (אהונאי) כהנא בן פפא - ד'תקכ"א–ד'תקכ"ט
- רב חנינאי כהנא בן הונא - ד'תקכ"ט - ד'תקל"ד
- רב מרי הלוי בן משרשיא - ד'תקל"ד - ד'תקל"ח
- רב ביבוי הלוי בר רבא מנהר פקוד - ד'תקל"ח–ד'תקמ"ט
- רב נהילאי בן רב מרי - ד'תק"ן - ד'תקנ"ח
- רב יעקב בן מרדכי הכהן- ד'תקנ"ט - ד'תקע"ד
- רב אבומאי הכהן (סורא) אחיו של רב יעקב או דודו
- רב צדוק בן אשי (יצחק בן ישי) - ד'תק"ע–ד'תקע"ב
- רב הילאי בן חנניה - ד'תקע"ב - ד'תקע"ו
- רב קימוי בן אשי - ד'תקע"ו - ד'תק"פ
- רב משה (משרשיא) גאון בר רב יעקב - ד'תק"פ–ד'תק"ץ
- שנתיים ללא גאון
- רב כהן צדק בן איבומאי - ד'תקצ"ב–ד'תקצ"ג
- רב שר שלום בן בועז - ד'תר"ג–ד'תרי"ג
- רב נטרונאי גאון בן הילאי - ד'תרי"ג–ד'תרכ"א
- רב עמרם גאון בן ששנא - ד'תרכ"א–ד'תרל"ב, כתב את סידור התפילה הראשון
- רב נחשון בן צדוק - ד'תרל"ב–ד'תרל"ט
- רב צמח בן חיים - אחיו של רב נחשון מאמו, ד'תרל"ט–ד'תרמ"ו
- רב מלכא גאון -ד'תרמ"ו
- רב האי בן נחשון בן צדוק - ד'תרמ"ו–ד'תרנ"ו
- רב הילאי בן נטרונאי בן הילאי - ד'תרנ"ו–ד'תרס"ד
- רב שלום בן מישאל - ד'תרס"ד
- רב יעקב בן נטרונאי - ד'תרע"א–ד'תרפ"ד
- רב יום טוב כהנא בן יעקב - ד'תרפ"ד
- רב סעדיה גאון בר רב יוסף אלפיומי, היה במחלוקת עם ראש הגולה דוד בן זכאי ד'תרפ"ח–ד'תש"ב
- רב יוסף בן יעקב בר סטיא ד'תר"ץ בקירוב
- הישיבה נסגרה כ-45 שנה
- רב צמח צדק גאון - ד'תש"ן בקירוב–ד'תשנ"ח בקירוב[8]
- רב שמואל הכהן בן חפני ד'תשנ"ח בקירוב–ד'תשע"ב, היה חותנו של רב האי גאון וחיבר ספרים רבים.
- רב דוסא גאון ד'תשע"ב–ד'תשע"ח, בנו של רב סעדיה גאון
- רב ישראל הכהן בן שמואל בן חפני - ד'תשע"ח–ד'תשצ"ג
- רב עזריה הכהן בן ישראל בן שמואל
- רב יצחק - ראש הישיבה האחרון של סורא
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סורא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ד"ר יהושע הורוביץ, הישיבה בתקופת הגאונים, מחניים, סיון תשכ"ג, באתר דעת
- Ronnie Ellenblum, Climate Change and the Decline of the Eastern Mediterranean, 950–1072, Cambridge 2012
- יואל פלורסהיים, ייסודן וראשית התפתחותן של ישיבות בבל - סורא ופומבדיתא - הקדמה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
הערות שוליים
- ↑ סורא, אנציקלופדיית דעת
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ב עמוד א'.
- ↑ היסטוריה ושינויי אקלים - 05, דקות 17:50-4:06
- ↑ ראה דורות הראשונים פרק מ"ג.
- ↑ אגרת רב שרירא גאון.
- ↑ כן היא דעת הראב"ד הלוי בספר הקבלה[דרוש מקור מלא]
- ↑ התאריכים בפסקה זו הם על פי "ממלכת ישראל בתקופת הגאונים", פרופ' משה גיל, התשנ"ז-1997. חלק מן המידע בעניין התאריכים מסתמך על מקורות עובדתיים, אבל חלקו מסתמך על השערות, בהיעדר מקורות מוסמכים או בשל סתירה בין מקורות. לכן ישנם חילוקי דעות בין החוקרים בנוגע לחלק מן התאריכים, ולא הכול מוסכם.
- ↑ ספר אוצר הגדולים אלופי יעקב לר' נפתלי יעקב הכהן, חלק ח', אות צ', ערך כ"ח
ישיבת סורא35907392Q7645256