ג'ים ברידג'ר
 |
ג'יימס "ג'ים" ברידג'ר (באנגלית: James "Jim" Bridger; נולד ב-17 במרץ 1804 בריצ'מונד, וירג'יניה - נפטר ב-17 ביולי 1881 בקנזס סיטי, מיזורי), הוא ככל הנראה המפורסם והגדול שבין אנשי ההרים, מגלי הארצות, הסיירים, ומורי הדרך במערב ארצות הברית בתקופה שבין 1820 ל-1850, שהיא גם התקופה בה פרח רעיון "הייעוד הגלוי".
ברידג'ר ניחן בכושר גופני גבוה, אשר סייע לו בהתמודדות עם שינוי תנאים סביבתיים קיצוניים בעת מסעותיו. הוא היה בעל שליטה טובה בשפות צרפתית, ספרדית, ואף במספר שפות של שבטים ילידים אשר סייעה לו ביצירת תקשורת חיובית ושיתוף פעולה עם תושבים מקומיים ברחבי היבשת.
בין פעולותיו המפורסמות היו חקר הפארק הלאומי ילוסטון, גילוי ימת המלח הגדולה, ומסע מדרום הרי הרוקי במה שעתיד להיות החלק הדרומי של קולורדו ועד צפונם במה שעתיד להיות הגבול הקנדי.
חייו
ברידג'ר היה ממוצא אנגלי, אך בעל שורשים באמריקה עוד מתחילת התקופה הקולוניאלית. הוא החל את הקריירה שלו כסייר וחוקר בשנת 1822 כשהוא בן 18 בלבד, כחלק ממשלחת מחקר לצפון מיזורי. כשנתיים לאחר מכן, בחורף שבין שנת 1824 ל-1825, ניהל לבדו מסע מחקר, וגילה את ימת המלח הגדולה. בתחילה חשב שהימה מקושרת לאוקיינוס השקט בשל כמות המלחים העצומה בה. במהלך מסע שערך בשנת 1856 באזור שעתיד להיות הפארק הלאומי ילוסטון, ברידג'ר תיאר את שראה כמעיינות חמים, מים שבוקעים מן הקרקע, בהר זכוכית ובסלע זהב. על אף שסיפוריו היו נכונים, רבים לא האמינו לו.
בשנת 1830 פתח ברידג'ר בקריירה עסקית כעובד של חברת סחר בבדים ועורות. בהמשך, בשנת 1843, הקים יחד עם חבר נקודת מסחר שעתידה להיקרא פורט ברידג'ר על שמו, הממוקמת בדרום מערב מדינת ויומינג, על גדת "הנהר הירוק" שזורם אל יוטה, וזאת במטרה לשרת חלוצים שהיגרו דרך שביל אורגון.
בשנת 1835 התחתן עם אישה משבט ילידים מקומי ממנה נולדו לו 3 ילדים. לאחר מותה ב-1846, התחתן עם בתו של צ'יף אחד השבטים, שנפטרה בלידת בנה. בשנת 1850, התחתן שוב עם בתו של צ'יף משבט אחר, ממנה נולדו לו שני ילדים. חלק מהילדים נשלחו אל חופה המזרחי של ארצות הברית על-מנת לזכות בחינוך טוב.
בשנת 1850, מצא ברידג'ר מעבר חילופי ל"מעבר הדרומי" (מעבר בדרום הרי הרוקי שהיווה חלק משביל אורגון) ובכך הצליח לקצר את שביל אורגון בכ-90 קילומטרים. המעבר החדש היה בעל חשיבות מפתח בהגירה מערבה, וכאות הוקרה לפועלו ניקרא "מעבר ברידג'ר". מעבר זה עתיד לשמש את הרכבת המהירה של ארצות הברית שחוצה אותה לרוחבה. ב-1864 מצא ברידג'ר נתיב מוויומינג לשדות הזהב במונטנה, נתיב שהחליף את "שביל בוזמן" שנחשב למסוכן בשל הימצאות שבטים ילידים תוקפניים בסביבתו, וגם הנתיב החדש ניקרא על שמו.
בשנים שלאחר מכן, שימש ברידג'ר כמדריך של הצבא האמריקני במלחמתו נגד השבטים הילידים שחסמו את שביל בוזמן. לאחר שחרורו מהצבא בשנת 1868, עבר ברידג'ר לקנזס סיטי. כשהוא סובל ממחלות שונות דוגמת דלקת מפרקים וזפקת. הוא ניסה ללא הצלחה להתפרנס מהשכרת פורט ברידג'ר לממשלה. ב-17 ביולי 1881 נפטר ג'ים ברידג'ר בחוותו שבקנזס סיטי. במשך כ-23 שנים היה ברידג'ר קבור בבית קברות במרחק של כמה מאות מטרים מחוותו, עד שהוחלט להעביר את קברו אל אינדפנדנס שבמיזורי. בקרבת קברו, שני בתי ספר קרויים על שמו.
מקומות המנציחים את ברידג'ר
- פורט ברידג'ר
- ברידג'ר, מונטנה
- הרי ברידג'ר (ויומינג)
- הרי ברידג'ר (מונטנה)
- שממת ברידג'ר בוויומינג
- היער הלאומי ברידג'ר-טטון, ויומינג
- מעבר ברידג'ר
- מוסדות חינוך
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
29857024ג'ים ברידג'ר