ג'יי פורסטר

ג'יי פורסטר
לידה	14 ביולי 1918; Anselmo
פטירה	16 בנובמבר 2016 (בגיל 98); קונקורד
ענף מדעי	תורת המידול, מדעי המחשב, תאוריית המערכות, קיברנטיקה
השכלה	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אוניברסיטת נברסקה-לינקולן
תלמידי דוקטורט	Nathaniel Jordan Mass
פרסים והוקרה	המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות, מדליית ה-IEEE, מדליית הווארד נ. פוטס, היכל התהילה הלאומי לממציאים, עמית מוזיאון היסטוריית המחשב, פרס לזכר הארי גוד

ג'יי רייט פורסטר (14 ביולי 1918 – 16 בנובמבר 2016) היה מהנדס מחשבים, תאורטיקן ניהול ומדען מערכות אמריקאי. הוא בילה את כל הקריירה שלו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), לשם נכנס כסטודנט לתארים מתקדמים בשנת 1939 ופרש בשנת 1989.

במהלך מלחמת העולם השנייה עבד פורסטר על מערכות סרוו(אנ') כעוזר מחקר של גורדון ס. בראון (אנ'). לאחר המלחמה עמד בראש פרויקט המחשב הדיגיטלי Whirlwind ב-MIT. במסגרת העבודה על המחשב פיתח את זיכרון הליבה המגנטית – סוג זיכרון גישה ישירה המרכזי במחשבים בעשרים השנים הבאות, עד שזיכרון מבוסס מוליכים למחצה השתווה אליו (ובהמשך עלה עליו) מבחינת צפיפות ומחיר בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20. צוותו נחשב גם כיוצר האנימציה הראשונה בהיסטוריה של גרפיקה ממוחשבת – כדור קופץ על מסך אוסצילוסקופ.

בהמשך דרכו, היה פורסטר פרופסור בבית הספר סלואן לניהול ב-MIT, שם הציג את "אפקט פוררוסטר", שמתאר תנודות בשרשרת האספקה. הוא נחשב לאחד ממייסדי תחום הדינמיקה של מערכות (system dynamics), העוסק בהדמיה של אינטראקציות בין רכיבים במערכות דינמיות. לאחר שעסק בתחילה בהדמיה של מערכות תעשייתיות, ניסה פורסטר לדמות תהליכים עירוניים ובהמשך גם תהליכים עולמיים, ופיתח מודל בשיתוף עם "מועדון רומא" – מודל שהתפרסם דרך הספר "גבולות לצמיחה". כיום תחום הדינמיקה של מערכות משמש בעיקר למחקר וייעוץ בארגונים ובמערכות חברתיות.

ביוגרפיה

ג'יי רייט פורסטר נולד וגדל בחוות בקר באזור סנדהילס שבנברסקה. כבר בגיל צעיר גילה עניין בתכנון מערכות חשמליות. בשנתו האחרונה בתיכון, בנה טורבינת רוח שסיפקה חשמל במתח של 12 וולט לבית משפחתו. אף שזכה במלגת לימודים למכללה חקלאית, בחר ללכת בעקבות תשוקתו והתקבל ללימודי הנדסה באוניברסיטת נברסקה. שם נחשף לראשונה להתנהגות של מערכות, דרך לימודי דינמיקה תאורטית בהנדסת חשמל^[1].

לאחר שקיבל תואר ראשון, המשיך פורסטר ללימודים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שם התקבל כעוזר מחקר בתשלום במעבדת הסרבומכניזמים, תחת פרופ' גורדון ס. בראון. במהלך מלחמת העולם השנייה, פיתחו השניים מערכות סרבומכניות לשליטה באנטנות מכ"ם ומערכות ירי. חוויה זו חיזקה אצל פוררוסטר את ההבנה כיצד מחקר ותיאוריה יכולים להשתלב ביישומים מעשיים^[1].

בתום המלחמה שימש כמנהל מעבדת המחשבים הדיגיטליים של MIT עד שנת 1951. בתקופה זו היה אחראי לתכנון והקמה של Whirlwind I – אחד המחשבים המהירים הראשונים. במסגרת עבודתו זו, המציא את זיכרון הליבה המגנטית (random-access, coincident-current magnetic memory), שהפך למרכיב מרכזי במחשבים הדיגיטליים במשך שנים רבות. מאוחר יותר עמד בראש המחלקה למחשבים דיגיטליים במעבדת לינקולן של MIT. אך ב-1956 הרגיש כי ימי החלוציות בתחום המחשוב הסתיימו – ופנה לתחום לימודי הניהול^[1].

בית הספר סלואן לניהול ב-MIT הוקם מתוך הנחה שמוסד לניהול בסביבה טכנולוגית יפתח תרבות ייחודית, שונה מזו של מוסדות ליברליים כמו הרווארד או שיקגו. בסביבה זו פיתח פורסטר את רעיון דינמיקת המערכות (system dynamics). בניגוד למחקר ניהולי מסורתי ולמדעי החברה, תחום זה צמח מתוך מגע ישיר עם יישומים מהעולם האמיתי^[1]. השראה ראשונית לעבודתו קיבל משיחות עם אנשי חברת ג'נרל אלקטריק. את הפילוסופיה והמתודולוגיה של התחום פרסם לראשונה בספרו Industrial Dynamics בשנת 1961. שמונה שנים מאוחר יותר, בספרו Urban Dynamics (1969), הציג תאוריה של אינטראקציות עירוניות וזיהה את הסיבות לכישלונן של מדיניות עבר^[1].

בשנת 1970 החל פורסטר לשתף פעולה עם מועדון רומא – גוף חשיבה עולמי הפועל כזרז לשינוי באמצעות זיהוי וניתוח של בעיות קריטיות העומדות בפני האנושות. במסגרת זו פיתח מודל המתאר את יחסי הגומלין בין אוכלוסייה, משאבי טבע, זיהום, ייצור חקלאי ותעשייתי, השקעות הון ואיכות חיים. את ממצאיו פרסם בספרו World Dynamics (1971), שבו העלה שאלות חשובות על הקשר בין צמיחה לבין איכות החיים^[1].

עם התבססות תחום דינמיקת המערכות בסוף שנות ה-70, היה פורסטר ממובילי ההתארגנות של התחום^[1]. בשנת 1983 כיהן כנשיא הראשון של האגודה לדינמיקת מערכות, והתמקד בשיפור החינוך בתחום. הוא פרש מ-MIT בשנת 1989, אך זכה מאז לשורת פרסים והכרה על תרומתו ארוכת השנים. באותה שנה קיבל את מדליית הטכנולוגיה הלאומית מידי הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש. בשנת 2006 נבחר להיכל התהילה של הפדרציה הבינלאומית לחקר תפעולי.