לדלג לתוכן

ג'ולי צוויקל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ג'ולי צוויקל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת מישיגן

ג'ולי מרים גולדסמיט צוויקל בר-גילאנגלית: Julie Cwikel‏; נולדה ב-2 בינואר 1954) היא פרופסור אמריטה במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מייסדת המרכז לחקר וקידום בריאות האישה. חוקרת בתחום האפידמיולוגיה החברתית הבינלאומית, השפעות בריאותיות של משברי סביבה ואקלים, התערבויות בבריאות הנפש ובריאות האישה.

ביוגרפיה

צוויקל נולדה בסיאטל, וושינגטון, הצעירה מבן ארבעה אחים. בתם של ד"ר נעמי פריד גולדסמיט, פלאונטולוגית שהקימה את אתר החפירות ברמת נגב ופרופ' ג'ון גולדסמיט, אפידמיולוג תעסוקתי וסביבתי וממקימי המחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. היא גדלה בברקלי, קליפורניה. בין השנים 1971–1973 למדה ביולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז. לאחר כשנתיים עזבה את הלימודים בארצות הברית והחליטה ללמוד תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים אותו סיימה בשנת 1976. באותה שנה החליטה לעלות לישראל. בשנים 1979–1981 למדה לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן אותו סיימה ב-1982 באוניברסיטת מישיגן.

בשנים 1976–1981 עבדה במחלקת שיקום במוסד לביטוח לאומי ברחובות, כעובדת סוציאלית שיקומית.

בשנת 1986 סיימה את הדוקטורט בבריאות הציבור באוניברסיטת מישגן והמשיכה לפוסט-דוקטורט, בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד. בשנים 1986–1988 עבדה כחוקרת במכון ברוקדייל לגרונטולוגיה והתפתחות האדם של מבוגרים בירושלים.

בשנים 1987–1992 עבדה כמרצה במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובשנים 1992–1998 כמרצה בכירה. בשנת 1998 קיבלה תואר פרופסור חבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובשנת 2007 תואר פרופסור מן המניין.

בשנת 2009 הקימה את מרכז "אישה ב-שלה", לחקר וקידום בריאות האישה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המרכז נתן טיפול רגשי הרגיש לסוגיות של מגדר ורב תרבותיות[1].

בשנת 2025 קיבלה מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע (ISF), עבור מחקר חדשני שבוחן את השאלה: "האם בינה מלאכותית מסוגלת להבחין בין דיכאון וחרדה אמיתיים לבין מזויפים?".

חיים אישיים

ביחד עם אבא שלה, פרופ' ג'ון גולדסמיט, עבדה על מחקרים בקרב עולים חדשים מאזורים שנחשפו לאסון צ'רנוביל, בצפון מערב אוקראינה.

הוציאה לאור את ספר הילדים שכתבה אמא שלה, "מאיופה וגברת עצמות" שנכתב ב-3 שפות, אנגלית ערבית ועברית. סיפור על מפגש בין ארכאולוגית (אמא שלה) לבין שתי אחיות בדואיות שעזרו לה למצוא מאובנים. איירה: נורית צרפתי[2]

בשנת 1976 נישאה לד"ר ברנרד צוויקל ונולדו להם 3 בנות. ב-1991 נהרג בעלה בתאונת דרכים. ב-1993 נישאה לד"ר שמואל בר-גיל ונולד להם בן, ד"ר לרפואה מאוניברסיטת בן-גוריון.

פרסומים מחקרים ותלמידים

פרופ' צוויקל פרסמה מעל ל-130 מאמרים, כתבה ספר אחד, הייתה שותפה לכתיבת ארבעה ספרים וכתבה כ-20 פרקים ודיוני כנסים בספרים שונים. במהלך הקריירה האקדמית שלה היא הדריכה עשרות סטודנטים למחקר לתואר שני, דוקטורט ופוסט דוקטורט.

ספר

A Textbook of Social Epidemiology: Strategies for Public Health Activism בהוצאת אוניברסיטת קולומביה, נובמבר 2006

לקריאה נוספת

  • שמרי נפשך, בריאות נפשית בקרב נשים בישראל, עורכות: רחל לב-ויזל, ג'ולי צוויקל, נורית ברק, 2005
  • פסיפס גופנפש: בריאות נשים בישראל, עורכות: אורלי שריד, דורית סגל-אנגלצ'ין, ג'ולי צוויקל. הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אודות אשה ב-שלה, המרכז לחקר וקידום בריאות האשה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  2. מאיופה וגברת עצמות, צפרא הוצאת ספרים

ג'ולי צוויקל42468673Q68153207