ג'בל בלאט
 | |
| הכפר מרווחין, על ההר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 753 מטרים |
| מדינה | |
| מיקום | הגליל העליון |
|
(למפת דרום לבנון רגילה) | |
ג'בל בלאט (בערבית: جبل بلاط) הוא הר בדרום לבנון, השייך מבחינה גאוגרפית לגליל העליון, ונמצא מעל מושב זרעית מצפון. הוא מתנשא לרום של 753 מטרים מעל גובה פני הים.
במערכה ברצועת הביטחון ישב בפסגת ההר כוח מוצב כרכום של צבא הגנה לישראל. בשנת 2000 נסג צה"ל מרצועת הביטחון והמוצב ננטש. לאחר שהשתלטו עליו מחבלי חזבאללה, כבש צהל את המוצב שלישית בתמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל וחידש את המוצב עליו.
גאוגרפיה
ג'בל בלאט שייך מבחינה גאוגרפית לגליל העליון, ונמצא מעל מושב זרעית מצפון, סמוך מאוד לגבול ישראל. הוא מאופיין בתוואי קרקע סלעי וגירני. עליו שוכן הכפר מרווחין.
היסטוריה
לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק עם לבנון בתום מלחמת העצמאות הוקמה על ההר נקודת תצפית של האומות המאוחדות שתפקידה היה לדווח על כך הפרה של הפסקת האש על ידי ישראל או לבנון. בפועל, התצפית לא השיגה את מטרתה מאחר שההסכם לא התממש.
במבצע ליטני שנערך ב-1978 נכבש ההר על ידי צבא הגנה לישראל, יחד עם כל המרחב שבין נהר הליטני לגבול ישראל. כשבוע לאחר מכן התפנו כוחות צה"ל מהשטחים שכבשו בלבנון, בין היתר מהר זה.[1]
ג'בל בלאט נכבש על ידי צה"ל שנית במלחמת לבנון הראשונה ב-1982. בשנות ה-80 נסוג צה"ל לרצועת הביטחון ועל ההר הוקם מוצב כרכום. הוא חלש על האזור שלו והגן על מושב זרעית. לאורך שנות הלחימה נרשמו ברכס מספר אירועים ביטחוניים, וב-24 במאי 2000 פונה המוצב ופוצץ עם נסיגת צה"ל מדרום לבנון, יחד עם שאר מוצבי רצועת הביטחון. בתקופה שלאחר מכן נהיה ההר למעוז של ארגון הטרור חזבאללה אשר הקים עליו מוצב הצופה לתוך שטח ישראל. המוצב היה חלק מתוכנית חזבאללה לכיבוש הגליל, ונועד להיות שטח הערכות לכיבוש היישובים הישראליים באזור. בסריקות שנעשו לאחר מכן נמצאו באתר אמצעי לחימה רבים, ביניהם משגרים, מאות פצצות מרגמה, טילי קורנט, מטולי ופצצות RPG, מטענים וכלי נשק רבים של ארגון הטרור.[2]
בעקבות השימוש של חזבאללה במרחב כבסיס טרור, וכחלק מהתמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל ב-19 באוקטובר 2024 בשעה 6:00 כבשו לוחמי גדוד 22 של חטיבה 7 את ההר ללא נפגעים, תוך הרג והברחת מחבלי חזבאללה. במהלך אחת הסריקות, ב-23 באוקטובר בשעה 16:50, נתקל כוח של גדוד 22 מחטיבת כרמלי שפעלה במפנה צפוני יותר בחוליית מחבלים בפיר תת-קרקעי שהפעילו מטענים וזרקו רימונים אל עבר הכוח. לוחמי הפלוגה זרקו רימונים והרגו את חמשת המחבלים. אירוע זה היה האירוע היחידי במבצע חיצי הצפון בהיתקלות בתוך שטח סבוך ומבוצר[3]. במהלך חילופי האש נהרגו ארבעה לוחמי הגדוד: רס"ב (מיל') מרדכי חיים אמויאל[4], רס"ם (מיל') שמואל הררי[5], רס"ר (מיל') שלמה אביעד ניימן[6], ורס"ל (מיל') שובאל בן-נתן[7]. בנוסף נפצעו שישה לוחמים נוספים – שלושה מהם קשה ושלושה בינוני. ב-11 ימי המבצע סך הכל כבש הגדוד את ההר וטיהר את חלקיו השונים לרבות העיירה מרווחין, שאף הושמדה במהלך המבצע.[8]
לאחר סיום המבצע ועם נסיגת צה"ל במסגרת הסכם הפסקת האש הוקם במקום מוצב של צה"ל שמטרתו להגן על יישובי הגליל המערבי ומרום הגליל. מוצב זה הוא אחד מחמשת המוצבים שצה"ל הקים בדרום לבנון מצפון לקו הגבול.[9]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ פרק מורשת 8: חטיבת גולני בין 1974 (סיום מלחמת ההתשה עם סוריה) ועד 1982 (לפני מלחמת שלום הגליל), באתר עמותת גולני
- ↑
לחימה בסבך של ג'בל בלאט - חטיבת כרמלי, באתר צה"ל, 24 בינואר 2026
- ↑ הותר לפרסום: 5 לוחמים נהרגו בלבנון, באתר ynet, 24 באוקטובר 2024
- ↑ רס"ב (במיל') מרדכי חיים אמויאל ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ רס"ם (במיל') שמואל הררי ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ רס"ר (במיל') שלמה אביעד ניימן ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ רס"ל (במיל') שובאל בן נתן ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ Avihay Bitton, אחרי 76 שנה – גדוד 22 של חטיבת כרמלי שוב עשה היסטוריה בלבנון, באתר www.mazav.co.il
- ↑ רבקה שורק, המשמעות האסטרטגית מאחורי חמש הנקודות של צה"ל בדרום לבנון, באתר עכשיו 14, 18 בפברואר 2025
ג'בל בלאט43092380Q21574917