בתואל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בתואל הארמי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, היה בנו הצעיר של נחור אחי אברהם ושל מילכה ואביהם של לבן הארמי ורבקה אשת יצחק. אחיו מנחור ומילכה: עוץ, בוז, קמואל, כשד, חזו, פלדש וידלף.
מילכה היא גם אימו וגם בת דודתו. כמו כן, סבא של נחור (תרח) הוא גם סבא של אימו.

אזכורים במקרא

בתואל נזכר לראשונה בתורה כאחד מבניהם של נחור ומלכה, אחיו וגיסתו של אברהם[1]: ”וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ: אֶת - עוּץ בְּכרוֹ וְאֶת-בּוּז אָחִיו וְאֶת-קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם: וְאֶת- כֶּשֶׂד וְאֶת-חֲזוֹ וְאֶת-פִּלְדָּשׁ וְאֶת-יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל”.

כמו כן נזכר בתואל בתשובת משפחת רבקה לבקשת עבד אברהם לקחה לאשה ליצחק: ”וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב: הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'” (בראשית פרק כ"ד, פסוקים י'-י"א)

כתבו ראשונים ללמוד מכך שלבן בנו הקדים לענות לאלעזר לפניו (פסוק נ') ומכך שאינו מופיע בבקשה מאלעזר לאחר את הנישואין (פסוק נ"ה) שהיה אדם פחות המעלה, ולבן היה גדול ממנו בחכמה וכבוד[2], אך לפירוש רש"י לבן רשע היה וקפץ להשיב ראשון לפני אביו, ואי האזכור לבתואל בבקשת האיחור הוא משום מיתת בתואל על ידי מלאך (ראו בהמשך).

האור החיים[3] כותב שכפילות מוצאו הארמי בפסוק ”בת בתואל הארמי מפדן ארם” (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ') רומז לכך שבתואל היה רמאי.

נסיבות מותו

לאחר הצעת השידוך בין יצחק לרבקה על ידי אליעזר, ביקשו אחיה ואמה לאחר את עזיבת רבקה את ביתם, אך בתואל אינו מוזכר בבקשה זו, במדרש מוסבר שבתואל רצה למנוע בעד רבקה, ומפני כך מת בלילה[4] על ידי מלאך[5].

בילקוט שמעוני נכתב על נסיבות מותו של בתואל באופן אחר:

נתקבצו להרוג לאליעזר וראו שהיה נוטל ב' גמלים בב' ידיו ומעבירן את הנחל כיון שראו כן אמרו אין אנו יכולין להרגו והניחו קערה לפניו וסם המות בתוכה ובזכות אברהם נתחלפה הקערה ואכל בתואל ממנה ומת. ואין ויושם אלא לשון סם. ומפני מה מת בתואל שהוא היה מלך בארם נהרים וכל בתולה שתנשא בועל אותה לילה ראשונה ואחר כך חוזרת לבעלה נתקבצו כל השרים ואמרו אם הוא עושה לבתו כשם שעשה לבנותינו מוטב ואם לאו אנו הורגים אותו ואת בתו לפיכך מת כדי שינצל אליעזר ורבקה

בתרגום המיוחס ליונתן (תרגום ירושלמי) מביא גם הוא את עניין הרעל שהכניסו לתבשילו של אליעזר, אך לדעתו היה אליעזר עצמו שהרגיש בכך ונמנע מלאכלו:

וְסַדָרוּ קוּמֵיהּ לְמֵכוּל תַּבְשִׁילָה דְבֵיהּ סַמָא דִקְטוֹל וְאַרְגִישׁ בֵּיהּ וַאֲמַר לָא אֵיכוּל עַד דַאֲמַלֵיל פִּתְגָמָי וַאֲמַר מַלֵיל (בראשית כד לג)

דרשה זו נובעת מהמילה: "וַיּוּשָׂם" שעל פי הדרשה נקראת בצורה כפולה, כך: "ויושם-סם לפניו", ויש בכך רמז לסם המוות שבאמצעותו ניסו להרעילו כדי לקחת את כל הרכוש הרב שהביא עמו.

ראו גם

הערות שוליים

  1. בראשית פרק כ"ב, פסוקים כ', כ"א, כ"ב.
  2. רבי אברהם אבן עזרא על ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק נ"ה; רמבן על ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק ה'; חזקוני על ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק נ"ג.
  3. אור החיים בראשית פרק כה פסוק כ
  4. מדרש רבה, פרק ס'
  5. רש"י, פסוק נ"ה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
בתואל21932961