בשאר אל-מסרי
| מדינה | ארצות הברית, הרשות הפלסטינית |
|---|---|
בשאר אל-מסרי (בערבית: بشار مصري; נולד ב-1961 בשכם) הוא איש עסקים אמריקאי-פלסטיני.
קורות חייו
אל-מסרי נולד בשכם בשנת 1961 למשפחה עשירה (דודו הוא איש העסקים מוניב אל-מסרי), שנחשבת למשפחה נייטרלית שאינה מזוהה עם אף פלג פלסטיני. בנעוריו היה מעורב בהפגנות נגד ישראל ואף היה במעצר מנהלי מספר פעמים.[1] הוא למד בקהיר ובשנת 1977 נסע לארצות הברית עם הוריו, ולמד הנדסה כימית בווירג'יניה טק ואחר כך עבד עבור חברת ייעוץ בוושינגטון די. סי.
בשנת 1994 הקים את חברת ההחזקות Massar International שבסיסה ברמאללה ושנה אחר כך חזר להתגורר בעיר. בין החזקותיו נמצא עיתון אל-איאם. בשנת 2011 הקים את Siraj, קרן השקעות פרטיות המיועדת לפעול בשטחי הרשות הפלסטינית בתחום ההיי-טק.
להודעה של מסרי מתלווה גם רשימה של משקיעים, ביניהם קרן סורוס לפיתוח של ג'ורג' סורוס, קרן OPIC של ממשלת ארצות הברית (שהשקיעה מחצית מהסכום שגויס עד כה), קרן הפנסיה של איגוד כנסיות בארצות הברית, קרן Crescent Investments מאיחוד האמירויות ונג'יב סוואריס, יו"ר חברת הטלקום המצרית אורסקום.
אל-מסרי היה בעבר מנכ"ל אזור התעשייה במעבר קרני.
אל-מסרי, ביחד עם משקיעים מקטר, עומד בראש המיזם להקמת העיר החדשה רוואבי בשומרון, הנחשבת לעיר הפלסטינית המתוכננת היחידה. עלות הקמת העיר נאמדה ביותר ממילארד דולר, ובמימון השתתפה גם קטר. בשנת 2011 ניסה לרכוש חלק משכונת נוף ציון, אולם הצעתו לא זכתה לבסוף במכרז. אל-מסרי יושב בדירקטוריון של חברת אסאל טכנולוגיות.
אל-מסרי מייעץ לממשל טראמפ, ולשליח האמריקאני לענייני חטופים אדם בוהלר ואף מאפשר לבוהלר להשתמש במטוסו הפרטי לטובת המשא ומתן עם חמאס. בין השניים יש חברות ארוכת שנים שמבוססת הן על עסקים והן על ידידות אישית.[2]
שמו של מסרי עלה במהלך המלחמה כאחת מהאפשרויות שנבחנו במסגרת תוכניות ישראליות ואמריקניות לקבלת אחריות על חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה.[3]
באפריל 2025 הגישו כ-200 בני משפחות של קורבנות טבח השביעי באוקטובר תביעה בבית המשפט בוושינגטון כנגד אל-מסארי, בטענה שסייע ביודעין לתשתית הטרור של חמאס ברצועת עזה ובין השאר סיפק חשמל למערך המנהרות שמאפשר החזקת חטופים בהן. התובעים הינם אזרחי ארצות הברית או קרובים מדרגה ראשונה של 46 האזרחים האמריקנים שנרצו במתקפת הטרור. בין התובעים המוכרים נמצאים השר לשעבר יזהר שי, שבנו סמ"ר ירון אורי שי נפל בקרב בכרם שלום; איל ולדמן, יזם ההייטק, שביתו דניאל נרצחה בפסטיבל הנובה; משפחתו של הרש גולדברג פולין שנחטף ונרצח בשבי חמאס, ויחיאל לייטר, שגריר ישראל בארצות הברית, ששכל את בנו משה בקרב בעזה.[4]
חיים אישיים
היה נשוי לג'ין, אישה אמריקאית ממנה התגרש והם הורים לשתי בנות. הוא התאזרח בארצות הברית.
קישורים חיצוניים
- דני רובינשטיין ועמיר קורץ, בשאר אל-מסרי: "זה ביזנס. ואם זה משרת את הפלסטינים אני מרגיש יותר טוב", באתר כלכליסט, 6 בינואר 2011
- רביב דרוקר ועפר שלח, בשאר אל-מסרי: פרטנר לשלום או גואל האדמות הפלסטיני?, באתר של "רשת 13", 2 בפברואר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
- אוריאל הרמן, אבי שאולי, אל-מסרי: "העיר רוואבי היא חלק מבניית מדינת פלסטין", באתר גלובס, 7 באפריל 2011
- שלומית צור, בשאר אל-מסרי: "אפשר לסמוך על אנשי העסקים הישראלים", באתר גלובס, 5 במאי 2014
- שי ניב, יזם העיר רוואבי: "אם הצלחנו לבנות עיר, נבנה גם מדינה", באתר גלובס, 28 ביוני 2015
- מוניקה וואנג, יזם העיר הפלסטינית הראשונה: "תגביר את הסיכוי לשלום", באתר "פורבס ישראל", 8 באוגוסט 2016
- Palestinian-American Entrepreneur Re-Envisions West Bank Development, באתר פארווערטס, 4 במרץ 2011
הערות שוליים
- ↑ Peace dividends באתר הפייננשל טיימס, 20 בספטמבר 2013
- ↑ עינב חלבי, "חצי אמריקני-חצי פלסטיני": זה יועץ הסתרים של השליח אדם בוהלר, באתר ynet, 10 במרץ 2025
- ↑ דניאל אדלסון, משפחות קורבנות 7/10 בתביעת ענק נגד המיליארדר המקורב לטראמפ: "סייע לחמאס", באתר ynet, 7 באפריל 2025
- ↑ דניאל אדלסון, משפחות קורבנות 7/10 בתביעת ענק נגד המיליארדר המקורב לטראמפ: "סייע לחמאס", באתר ynet, 7 באפריל 2025
בשאר אל-מסרי40875434Q2895689