ברנהרד הטגר
תבנית אמן ריקה ברנהרד הֶטְגֵר (בגרמנית: Bernhard Hoetger; 4 במאי 1874– 9 במרץ 1943) היה פסל, צייר, אדריכל ואומן גרמני אקספרסיונטי.
ביוגרפיה
הטגר למד באקדמיה לאומנות בדיסלדורף (Kunstakademie Düsseldorf) תחת הדרכתו של קרל יאנסן (Karl Janssen), ואחר כך חי בפריז בין השנים 1900–1907, שם הושפע מהאומנים מאיול ורודן, השפעה שהובילה אותו לאמץ את הסגנון האקספרסיוניסטי. בסטודיו של רודן בשנת 1906, הוא פגש את פאולה מודרזון-בקר, שסיפרה לו על מושבת האומנים וורפסוודה.
בשנת 1905, ברנהרד הטגר נישא לפסנתרנית הקונצרטים הלן נטלי האקן (1880–1967), שכונתה לי. בשנת 1909 הוזמן ברנהרד הטגר להצטרף למושבת האומנים של דרמשטאדט.[1] בשנת 1911 מונה לפרופסור על ידי ארנסט לודוויג, הדוכס הגדול של הסן.[2]
ברנהרד הטגר החזיק בשנת 1913 בשלושה סטודיואים בכפר פישרהודה (Fischerhude) שליד ברמן, אך בשנת 1914 עבר להתגורר במושבת האומנים וורפסוודה הסמוכה, שם יזם והקים את בית הקפה "קפה וורפסוודה", שבו הציג בתחילה יצירות אומנות משלו.
בשנת 1915 רכש ברנהרד הטגר בית עם מגרש בוורפסוודה, ה"ברוננהוף" (Brunnenhof, "חצר המזרקה"). הוא שיפץ את המבנה והפך אותו לבית מגורים וסדנה גדולים.
לאחר שמכר את "ברוננהוף", בנה ברנהרד הטגר בין השנים 1921–1922 את ביתו השני בוורפסוודה – "בית הטגר" (Haus Hoetger), במורד המדרון הדרומי של הר ויירברג (Weyerberg). הטגר יצר את הבניין תוך שימוש בחומרים מהסביבה המקומית.
בשנת 1922 הקים ברנהרד הטגר בוורפסוודה את אנדרטת הנופלים לזכר קורבנות מלחמת העולם הראשונה – "אבן סקסוניה התחתונה" (Niedersachsenstein) – מונומנט בגובה 18 מטרים שנבנה מלבני חמר. יצירה בולטת נוספת של הטגר היא מצבת הקבר של פאולה מודרזון־בקר, שאותה עיצב בין השנים 1916 ל־1919, והיא ניצבת בבית הקברות של וורפסוודה.
ה"ברוננהוף" עלה באש בשנת 1923 ונהרס, אך הגן שסביבו, שבו הוצבו פסלים רבים מעשה ידי הטגר, שרד ושוקם. לימים נקרא הגן הזה על שמו של האמן – "גן הטגר" (Hoetger-Garten) – כמחווה לזכרו.
ברנהרד הטגר עיצב את נופה האדריכלי של וורפסוודה והשפיע רבות על אופייה. בין המבנים שתכנן נמנים:
- בית ה"ברוננהוף" (1914),
- אבן סקסוניה התחתונה (Niedersachsenstein) (1922),
- בית הקדרות (Töpfere) (1921),
- צריף האמנות (Kunsthütte) (1921),
- בית הטגר (Haus Hoetger) (1922),
- קפה וורפסוודה (Kaffee Worpswede) (1925),
- בית ההארחה (Logierhaus) (1926),
- ותערוכת האמנות הגדולה של וורפסוודה (Große Kunstschau Worpswede) שנחנכה בשנת 1927.
משנת 1934 התגורר הטגר בברלין. הוא גילה אהדה כלפי המשטר הנאצי, וב־1 באוקטובר 1934 הצטרף למפלגה הנאצית-דמוקרטית. הוא ניסה לרתום את המפלגה לתמיכה באומנותו, שהושפעה מרעיונות לאומיים-נורדיים, אך מאמציו לא נשאו פרי. בנאומו של אדולף היטלר בקונגרס המפלגה בנירנברג בשנת 1936, הוכרז כי יצירותיו של הטגר נחשבות ל"אומנות מנוונת" (Entartete Kunst), והוא סולק מן המפלגה.
בשנת 1937, במסגרת מבצע "אומנות מנוונת" של המשטר הנאצי, הוחרמו יצירותיו של ברנהרד הטגר ממוזיאונים רבים ברחבי גרמניה, ביניהם:
- המוזיאון של האמנות היפה בברסלאו (כיום ורוצלב),
- אולם האומנות של ברמן,
- האוסף העירוני לאמנות בקמניץ,
- אוסף הפסלים בדרזדן,
- מוזיאון האמנות והאומנות השימושית בדורטמונד,
- מוזיאון האמנות וההיסטוריה המקומית בארפורט,
- המכון לאמנות ע"ש שטדל והגלריה העירונית בפרנקפורט על המיין,
- מוזיאון וולראף־ריכרץ בקלן,
- המוזיאון להיסטוריה מקומית בקולברג,
- המוזיאון העירוני במיינץ,
- המוזיאון הלאומי באולדנבורג,
- מוזיאון הארמון בוויימאר,
- והמוזיאון הלאומי של נסאו בוויסבאדן
חלק מהיצירות הושמדו, ואחרות נמכרו בשוק האמנות הבינלאומי דרך סוחר האמנות ברנהרד א. בוהמר (Bernhard A. Böhmer). מרביתן נעלמו עקבותיהן, ורק מעטות מהן אותרו והושבו לאחר שנת 1945.
בשנת 1943 נמלט הוטגר מברלין לשווייץ, שם נפטר בשנת 1949. קברו נמצא בדורטמונד.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Bernhard Hoetger. In: Werner Kloos: Bremer Lexikon. Hauschild, Bremen 1980.
- ↑ Hoetker, Bernhard (PDF). 2019-05-23. pp. 73–85.
- ↑ Öffentliche Denkmäler und Kunstobjekte in Dortmund (1 ed.). Verlag der Ruhr Nachrichten. 1984. p. 104. ISBN 3-9800721-3-4.
ברנהרד הטגר41568450Q213790