ברטהולד דומה ואן בורמניה

ברטהולד דומה ואן בורמניה (בפריזית: Barthold Douma fan Burmania; הוטבל ב-17 בנובמבר 1695 בהאלום – נפטר ב-24 במרץ 1766 בווינה)^[1] היה מדינאי הולנדי ושגריר בחצר המלוכה של וינה במאה ה-18.

ביוגרפיה

ואן בורמניה נולד בכפר קטן בפריסלנד כבן ליפקה ואן דאומה ושוק ואן בורמניה, איש צבא ולימים יועץ בבית המשפט של פריסלנד בשנים 1710–1721.^[1] לאחר קריירה צבאית, הפך ברטהולד לשגריר בקלן בשנת 1739^[2] ולימים שימש כשגריר בחצר המלוכה של וינה.

ואן בורמניה היה אדם בעל אהדה הומניטרית רחבה וחבר נאמן במיוחד ליהודים. בשנות ה-40 של המאה ה-18, כאשר מריה תרזה הורתה על גירוש היהודים מפראג (שאמור היה להתבצע עד סוף ינואר 1745) ומכל בוהמיה (עד סוף יוני 1745), ואן בורמניה הפעיל את השפעתו בחצר המלוכה כדי להביא לביטול הצו, בעקבות בקשת הקהילות היהודיות של אמסטרדם, רוטרדם והאג. הוא נעזר בשר הבריטי, סר תומאס רובינסון. תוצאת מאמציו הייתה דחיית מועד הגירוש ליום האחרון של פברואר 1745.

שוב פנו הקהילות היהודיות של הולנד אל ואן בורמניה, ושוב הוא התחנן, הפציר וניסה לשכנע את הקנצלר של האימפריה האוסטרית כי "ריבונים, יותר מכל אדם אחר, נושאים באחריות בפני האל והאדם על מעשיהם". חודש נוסף של חסד ניתן, אך ב-31 במרץ 1745 גורשו יהודי פראג. לאחר מכן, בתמיכת שגרירי אנגליה, פולין וטורקיה, הפנה ואן בורמניה את מאמציו למניעת גירוש היהודים מכל בוהמיה, שתוכנן להתבצע ביוני.

צו מלכותי נוסף פורסם ב-8 באפריל 1745, שהורה לכל יהודי מוראביה לעזוב בתוך זמן קצר. שוב התערב ואן בורמניה למענם, וב-15 במאי 1745 תוקנו הצווים, כך שניתנה ליהודים האפשרות להישאר בבוהמיה ובמוראביה "עד להוראה חדשה". ואן בורמניה ניסה להביא לביטול הצו שפורסם ב-25 ביוני 1746, שאסר על כל היהודים להימצא בטווח של שעתיים נסיעה מפראג, אך ללא הצלחה. עם זאת, ביולי 1748, בעקבות לחץ שהופעל מצד שגרירים זרים, ביטלה מריה תרזה את הצו מ-18 בדצמבר 1744, והיהודים הורשו לשוב לפראג.

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 Oebele Vries, De Heeren van den Raede, Uitgeverij Verloren, 1999, עמ' 337, מסת"ב 9789065500762
↑ אינדקס של המשלחת הדיפלומטית לקיסר הגרמני, 1699–1807