ברוך בר-לב
 | |
| לידה | 14 באוקטובר 1924 |
|---|---|
| פטירה | 22 ביוני 2007 (בגיל 82) |
| השתייכות |
 ההגנה צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד גדוד 82 מפקד בית הספר לשריון סגן מפקד חטיבה 27 מפקד חטיבה 14 ראש מטה פיקוד המרכז נספח צבאי באוגנדה | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מלחמת סיני מלחמת ששת הימים | |
ברוך (בורקה) בר-לב (ברלוביץ') (14 באוקטובר 1924 – 22 ביוני 2007)[1] היה קצין בדרגת אלוף-משנה בצה"ל, פיקד על חטיבה 14, ראש מטה פיקוד המרכז במלחמת ששת הימים ונספח צה"ל ומשרד הביטחון באוגנדה.
בר-לב נולד בליטא, עלה בגיל 10 לארץ ישראל וגדל בבאר טוביה. הצטרף לארגון ההגנה ולמשטרת היישובים העבריים ופיקד על המשמר הנע בבית אשל. במלחמת העצמאות היה מפקד קורס מ"כים ולחם בקרב עמק הירדן. לטענתו היה הוא זה שעצר את הטנק בכניסה לקיבוץ דגניה א' באמצעות בקבוק מולוטוב. לאחר הקמת חטיבה 8 מונה למפקד פלוגת החרמ"ש של גדוד 82 שכללה 11 זחל"מים וחמש שריוניות וייט.[2] הוא לחם עם הפלוגה במבצע דני לכיבוש רמלה ולוד, קרב עיראק אל-מנשייה, וקרב משטרת עיראק סווידאן, במהלכו נפצע מקליע ברגלו. לאחר שהחלים, הוא חזר ליחידתו והשתתף במבצע חורב בכיבוש עוג'ה אל-חפיר.
לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד 82 ופיקד על בית הספר לשריון. ב-1955 מונה לסגן מפקד חטיבת השריון במילואים הראשונה בצה"ל, חטיבה 27, לחם עם החטיבה במלחמת סיני ונפצע.
ב-1959 מונה למפקד חטיבה 14, שבתקופתו עברה הסבה מחטיבת חיל רגלים לחטיבה ממוכנת. במלחמת ששת הימים שירת כראש מטה פיקוד המרכז. ב-1968 נשלח לאוגנדה כנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון, הוא ליווה את הארגון מחדש של צבא אוגנדה בראשות אידי אמין עד שזה תפס את השלטון בהפיכה צבאית ב-1971. לאחר חטיפת טיסה 139 של חברת אייר פראנס לאנטבה, נקרא בר-לב לשוחח עם אמין וללחוץ עליו להביא לשחרור החטופים.
בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 עזב את ישראל ועבר להתגורר בלוס אנג'לס.
לקריאה נוספת
- אסף ענברי, הטנק, הוצאת ידיעות ספרים, 2018.
קישורים חיצוניים
- אורי דרומי, הטנקיסט שדיבר על לבו של אידי אמין, באתר הארץ, 31 ביולי 2007
הערות שוליים
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ מסדנת טנקים חטיבתית לבית מלאכה בסיסי לתיקון טנקים, אתר עמותת חיל החימוש
25211793ברוך בר-לב