ברבי (תואר)
ברבי (או 'בריבי', 'בירבי', 'ביריבי') הוא שם המופיע במקורות התנאים והאמוראים הארצישראלים כשם יחידי וכשם נלווה. מפרשי התלמוד נחלקו בפירוש משמעותה. כמו כן נחלקו אם כוונה לעיתים לתנא ששמו היה 'ברבי' או שכונה כן.
לעיתים 'ברבי' היא מילת קיצור של 'בן רבי', במילת קיצור זה כונו כמה מן הראשונים.
ברבי במקורות חז"ל
'ברבי' מופיע במקורות בשלושה אופנים: האחת כשהוא מופיע לבד ללא שם נוסף[1], האופן השני כשהוא מופיע אחר שם נוסף, דוגמא לכך - "רבי יודן ברבי"[2], האופן השלישי כשהוא מופיע לפני שם נוסף דוגמא לכך - רבי אלעזר "ברבי שמעון" דוגמא זו מצויה גם אצל חלק מהראשונים שחתמו עצמם כך[3].
יש שכתבו שכשמנקדים בַּרְבֵּי משמעותה היא: בנו, תלמידו או בן ביתו[4].
ברבי כשם תנא
כש'ברבי' מופיע ללא שם נוסף מלפניו - הכוונה לתנא בשם "ברבי"[5][6].
רבי אהרן הימן מסיק שכשהכוונה לשם של תנא אזי מסתבר שהכתיב צריך להיות "ברבי", וכך הוא מוכיח מהמקומות בש"ס שנכתב "ברבי"[7].
ישנם גרסאות ולפיו התנא ברבי חלק בהלכה אחת על רבי יהודה הנשיא[8].
ברבי כתואר כבוד לחכם בדורו
בכל מקום שנוסף שם מלפני 'ברבי', כמו "רבי יודן ברבי", הוא תואר כבוד לחכם גדול בדורו[9][6]. ובהליכות עולם כתב שתמיד הכוונה לתואר כבוד[10]..
יש שהקשו שלעיתים רש"י מפרש "ברבי" כתואר כבוד לחכם הגדול בדורו - גם כשהוא ללא שם לפניו[11]. המהרש"ל פירש שרק היכן שלא ייתכן לפרש בסוגיא שמדובר בבן של גדול הדור, פירש רש"י שכוונה לחכם שנקרא כן[12]. ויש מפרשים בדעת רש"י שתמיד משמעות "ברבי" היא תואר כבוד לחכם הגדול בדורו, וכוונת רש"י שהוא שם תנא - שיש חכמים שתמיד כונו כן[13].
יש שכתבו שהכלל בשיטת רש"י שכש'ברבי' מופיע לבד, הכוונה לתנא שהוזכר בסוגיא, ורק אם אין תנא שהוזכר בסוגיא, הכוונה לחכם בשם זה[14].
ברבי ככוונה לרבי יהודה הנשיא
לפי הראב"ד הכוונה היא תמיד לאחד מבניו של רבי יהודה הנשיא שכונה "רבי". על שיטה זו רבו התמיהות, כיוון שרבים מן החכמים שכונו 'ברבי' בהכרח שלא היו בניו של רבי יהודה הנשיא[15].
אך גם החולקים עליו מודים בכך שבני רבי יהודה הנשיא כונו "ברבי" על שמו, ביניהם רבי שמעון ברבי ורבן גמליאל ברבי[16]. יש שהוסיפו גם[17] את רבי חייא ברבי[18], רבי אושעיא ברבי[18] ורבי אלעזר הקפר ברבי[19].
יש שכתבו שכאשר 'ברבי' מופיע לבד - הכוונה לרבן גמליאל ברבי בנו של רבי יהודה הנשיא שנקרא "רבי"[20].
כן יש שהוכיחו שהשם 'ברבי' כשם נלווה מופיע רק לתלמידי רבי יהודה הנשיא, ופירושו תלמידו של רבי[21] או שמסדרי הברייתא נקראים "בירבי", שפירושו הלימוד מבית רבי.
ברבי כנוטריקון
- יש מפרשים ש'ברבי' הוא תמיד נוטריקון 'בן רבי' והכוונה לבן של גדול בדורו[22]. וכשמופיע שם חכם אחריו - קיימת תמימות דעים שמדובר בנוטריקון של 'בן רבי' פלוני[23].
- יש מניחים שהנשיא בדרך כלל היה נקרא רבי ובית הנשיא ומקורביו נקראים בשם בי־רבי[24], ואם כן הכוונה ב'ברבי' לכך שהיה ממקורבי ותלמידי הנשיא.
- היעב"ץ[25] פירש ש'ברבי' הוא נוטריקון 'אב רבי' או 'אבא רבי' שדרכם היה להשמיט את הא' לקיצור כמו רבא שהוא ר' אבא רבין שהוא ר' אבין ובתלמוד הירושלמי אומרים בא במקום אבא בון במקום אבון. אך לא ברור למה כוונתו אם שהוא אבא של חכם כלשהו או שמדובר בתואר כבוד[26].
רבי אליהו בחור מסביר שהראשונים שחתמו כך את שם התכוונו למילת־הלחם של "בר ריבי" או "ביר ריבי" שמשמעותה בן של רבי בשפה הארמית[3]. אמנם על רבי אלעזר בירבי הקליר יש אומרים שנקרא כן ולא שהיה בנו של הקליר[27].
לקריאה נוספת
- רבי חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים, ועד לחכמים, מערכת ב', ערך ברבי, באתר אוצר החכמה
- רבי יחיאל היילפרין, ברבי, סדר הדורות - חלק ב, באתר היברובוקס
- רבי יעקב צבי יאליש, בית ועד לחכמים, ערך בריבי, באתר היברובוקס
- רבי אהרן מגיד, ברבי, בירבי, בית אהרן - חלק יא, באתר היברובוקס
- רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק א, בירבי, באתר היברובוקס
- הרב שמעון פדרבוש, חקרי תלמוד, ברבי, באתר היברובוקס
- הרב אברהם אורנשטיין, אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל ב, בריבי – ברבי, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף ה' עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף י"א עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נ"ב עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נ"ז עמוד א';
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"א עמוד ב'
- ^ 3.0 3.1 רבי אליהו בחור, רב, ספר התשבי, אות ריש. וראו מה שכתב בעניין רבי יוסף תאומים, בשורש רב, אגרות פרי מגדים, אגרת א אות י"א.
- ^ הרב אברהם אורנשטיין, אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל ב, ערך בירבי־ברבי הערה 1.
- ^ מסכת חולין, דף נ"ב עמוד ב', ד"ה בריבי; רש"י, מסכת מכות, דף ה' עמוד ב', ד"ה בריבי אומר.
- ^ 6.0 6.1 כללי הגמרא שער ב' פרק א'; רבי יחיאל היילפרין, ברבי, סדר הדורות - חלק ב בשם ש"ס חדשים. שו"ת נודע ביהודה תניינא חלק אורח חיים, סימן קי"ג
- ^ רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק א, אות ב' ערך בירבי.
- ^ ראו: רבי יחיאל היילפרין, ברבי, סדר הדורות - חלק ב.
- ^ רש"י, מסכת קידושין, דף כ"א עמוד ב', ד"ה יודן בריבי.
- ^ הליכות עולם שער ב' פרק א'.
- ^ למשל: רש"י, מסכת חולין, דף נ"ז עמוד א', ד"ה בירבי. פירש שהכוונה לחזקיה; ובתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף י"א עמוד ב' פירש שמדובר בגדול דורו אך הוא לא יודע מיהו.
- ^ מהרש"ל, מסכת מכות, דף ה' עמוד ב'
- ^ החיד"א, שם הגדולים, מערכת הב' ערך ברבי ובמחזיק ברכה - או"ח, סימן קי"ג; רבי שלמה אלפסי, כרוב ממשח, מערכת הב' אות י"ד.
- ^ רבי אהרן מגיד, בית אהרן - חלק יא, סימן א' אות ג'.
- ^ הראב"ד בדורות עולם, וכן כתב בעל שלשלת הקבלה. הובא ברבי יחיאל היילפרין, ברבי, סדר הדורות - חלק ב ראו מה שכתב על שיטה זו, כמו כן לא ברור אם הכוונה לכל החכמים שכונו כן או רק לכמה מן החכמים שהוא ציין. וראו: רבי אהרן מגיד, בית אהרן - חלק יא, ערך בירבי ברבי, סימן ג', אות ב'..
- ^ הגהות הגרי"פ על כללי הגמרא שער ב' פרק א'; .
- ^ הראב"ד בדורות עולם, ובעל שלשלת הקבלה. הובא ברבי יחיאל היילפרין, ברבי, סדר הדורות - חלק ב
- ^ 18.0 18.1 מוזכר בתלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ו עמוד ב' בגירסתנו מופיע: "בר רבי".
- ^ מוזכר בכמה מקומות בש"ס לדוגמא: תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"ד עמוד ב'.
- ^ הרב שמעון פדרבוש, חקרי תלמוד, ערך ברבי, אות י'; בהסתמך על דברי היוחסין.
- ^ הרב שמעון פדרבוש, חקרי תלמוד, ברבי רבי אהרן מגיד, בית אהרן - חלק יא, ערך בירבי ברבי, סימן ג', אות ב'.. וראו: רבי יעקב צבי יאליש, בית ועד לחכמים, ערך אושעיא בר רבי
- ^ רבי יהושע רפאל בנבנישתי שדה יהושע על התלמוד ירושלמי פרק ערבי פסחים; רבי אליהו בחור, תשבי, אות ר' ערך רב; רבי יוסף שטיינהארט, זכרון יוסף, חלק אורח חיים, שאלה י"ג.
- ^ הרשב"ץ במגן אבות על מסכת אבות פרק ג משנה י.
- ^ הרב אברהם אורנשטיין, אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל ב, ערך בריבי־ברבי, הערה 12.
- ^ בהגהותיו ליבמות ק"ה ע"ב.
- ^ ראו: כהן, ישראל (עורך), אור תורה - תשנב - (רפד-רצו), רבי; רבי אהרן מגיד, בית אהרן - חלק יא, ערך ברבי־ברבי, סימן ג' אות ב'.
- ^ רבי ישעיה פיק ברלין הובא בשו"ת נודע ביהודה תניינא חלק אורח חיים, סימן קי"ג.