בסיס חיל האוויר יוקוטה
 | |||
| נתוני השדה | |||
|---|---|---|---|
| |||
| סוג השדה | צבאי | ||
| מפעיל | |||
| משרת את |
 פיקוד כוחות ארצות הברית ביפן | ||
| מסלולי טיסה | |||
בסיס חיל האוויר יוקוטה (באנגלית: Yokota Air Base) הוא בסיס משותף של כוח ההגנה העצמית האווירי של יפן (JASDF) ושל חיל האוויר של ארצות הברית (USAF), השוכן באזור טאמה שבמערב טוקיו.
הבסיס משתרע על פני חלקים מן הערים אקישימה, פוסה, האמורה, מיזוהו, מוסאשימוראיאמה וטאצ’יקאווה. בשטחו משרתים כ־14,000 אנשי צבא ואזרחים, והוא משתרע על פני שטח כולל של כ־7.07 קילומטרים רבועים. מסלול ההמראה והנחיתה שבו באורך 3,353 מטרים וברוחב 61 מטרים.
מאז 26 במרץ 2012 שוכנת בבסיס מפקדת פיקוד ההגנה האווירית של יפן (Air Defense Command). בנוסף ממוקמת בו מפקדת פיקוד כוחות ארצות הברית ביפן. בין מתקני הבסיס נמנים גם מרכז השידור של תחנת הרדיו American Forces Network Tokyo וכן שלוחה של תזמורת חיל האוויר הפסיפי (Band of the Pacific).
היסטוריה
בסיס האוויר יוקוטה הוקם במרץ 1940 בידי צבא יפן הקיסרי ונקרא תחילה "שדה התעופה הצבאי טאמה" (Tama Army Airfield), על שם מחוז טאמה שבו שכן. תושבי האזור נהגו לכנותו "שדה התעופה פוסה" בשל קרבתו לכפר פוסה. מקורות מודיעין אמריקניים, שלא הכירו את שמו הרשמי, כינו את הבסיס "יוקוטה" על שם כפר סמוך מצפון־מזרח – שם שנותר בשימוש לאחר תום המלחמה.
בתקופה היפנית שימש הבסיס לשתי משימות עיקריות: ניסוי מטוסים חדשים של צבא היבשה והכשרת אנשי תחזוקה לחיל האוויר. במקום שבו מצוי כיום חניון מועדון הקצינים פעל בעבר בית הספר לתחזוקה, ולצדו מוקם מרכז המבצעים האווירי.
ב־4 בספטמבר 1945 הגיעו כוחות אמריקניים לבסיס ונטלו את השליטה בו. בבסיס נמצאו כ־200 מטוסים, בהם מפציץ B-17 ששוחזר וכלל כוונת הפצצה מסוג נורדן, שהייתה מסווגת באותה עת. ב־6 בספטמבר הועבר הבסיס רשמית לידי כוחות הכיבוש האמריקניים והחל לשמש כמתקן מטען אווירי. מסלול העפר נשחק במהירות, ולפיכך נסגר בין 31 בדצמבר 1945 ל־15 באוגוסט 1946 לצורך סלילת מסלול בטון חדש באורך 10,000 רגל והקמת מתקנים נוספים.
בשנים 1946–1950 תמך הבסיס במשימות הפצצה, סיור והגנה אווירית במסגרת הכיבוש האמריקני של יפן. במלחמת קוריאה (1950–1953) הפעילו ממנו פיקוד המפציצים של חיל האוויר במזרח הרחוק וכנף ההפצצה ה־98 משימות קרב מעל חצי האי הקוריאני.
עם חתימת הסכם השלום עם יפן בשנת 1951 השתנה מעמד הכוחות האמריקניים מכוחות כיבוש לשותפים ביטחוניים. בין השנים 1954–1971 ביצעו היחידות בבסיס משימות הגנה אווירית, הפצצה ותדלוק אווירי, וכן תמכו במבצעים בדרום־מזרח אסיה. בשנת 1971 הוצאו כל יחידות הטיסה מן הבסיס במסגרת תוכנית איחוד מישור קאנטו. ממשלת יפן הקימה מתקנים חדשים ביוקוטה, בעוד ארצות הברית פינתה מתקנים אחרים והחזירה שטחים לשלטונות היפניים. בהמשך הפך הבסיס למרכז לוגיסטי מרכזי לתובלה אווירית אסטרטגית באזור האוקיינוס השקט.
באוגוסט 1974 הועברה מפקדת כוחות ארצות הברית ביפן והארמייה האווירית החמישית לבסיס יוקוטה. בשנת 1978 הגיעה קבוצת התובלה האווירית הטקטית ה־316, שהייתה חלק מכנף התובלה האווירית הטקטית ה־374. בשנת 1989 הועברה כנף זו מבסיס קלארק שבפיליפינים ליוקוטה.
ב־1 באפריל 1992 שינתה הכנף את שמה לכנף התובלה האווירית ה־374, הועברה לפיקוד חיל האוויר הפסיפי והפכה ליחידה המארחת של הבסיס.
כנף ה־374 עצמה הוקמה ב־12 בנובמבר 1942 באוסטרליה. במלחמת העולם השנייה תמכה בכוחות הגנרל מקארתור במסעות "דילוגי האיים". לאחר המלחמה סיפקה תובלה לכוחות הכיבוש. במלחמת קוריאה ביצעה פינוי אזרחים, תובלה קרבית ופינוי רפואי. בהמשך פעלה בדרום־מזרח אסיה, בטאיוואן ובאוקינאווה, והשתתפה במבצעי חילוץ וסיוע שונים, ובהם השבת שבויי מלחמה והטסת פליטים.
בשנות התשעים תמכה הכנף במבצעי "מגן מדבר" ו"סופה במדבר", במבצעי איתור נעדרים ובפעולות סיוע בעקבות רעידות אדמה באזור. בשנת 2003 הוצא משירות מטוס הפינוי הרפואי C-9 Nightingale, וטייסת התובלה ה־30 פורקה.[1]
ארגון
הבסיס משמש כבסיס האם של כנף התובלה האווירית ה־374. הכנף מורכבת מארבע קבוצות עיקריות: מבצעים, תמיכה משימתית, תחזוקה ורפואה. כל אחת מן הקבוצות מפקחת על מספר טייסות, ובכך מאפשרת את מימוש משימותיה של הכנף.[2]
בסיס האוויר יוקוטה משמש גם כמפקדת כוחות ארצות הברית ביפן – מטה משולב של זרועות הצבא האמריקניות, האמון על
תיאום סוגיות הנוגעות ליחסי ההגנה בין ארצות הברית ליפן. בנוסף פועלת בו הארמייה האווירית החמישית, שמשימתה לחזק את כושר ההרתעה האמריקני באזור, ובמידת הצורך לספק סיוע באמצעות מטוסי קרב ותובלה אווירית צבאית למבצעים התקפיים.[2]
בבסיס יוקוטה פועלות גם יחידות משנה נוספות, ובהן קבוצת מבצעי הניידות האווירית ה־515, האחראית על ניהול מבצעי תובלה אווירית ברחבי מערב האוקיינוס השקט, וכן פיקוד ההגנה האווירית של יפן, המופקד על ניהול משימת ההגנה האווירית של המדינה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "374th Airlift Wing - History". Yokota Air Base (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2026-02-20.
- ^ 2.0 2.1 About Us, www.yokota.af.mil (באנגלית אמריקאית)
בסיס חיל האוויר יוקוטה42786793Q1806489