בני יואל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בני יואל
מידע
מקום ייסוד ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תאריך ייסוד תשל"ט

בני יואל הם קבוצה של חסידי סאטמר, שלאחר פטירתו של רבי יואל טייטלבוים סירבו לקבל את מנהיגותו של האדמו"ר החדש רבי משה טייטלבוים[1]. מאוחר יותר, בפילוג שנוצר לאחר פטירתו של רבי משה טייטלבוים בין בניו הרב אהרן טייטלבוים והרב זלמן לייב טייטלבוים חלק מחברי הקבוצה הצטרפו לקהילתו של הרב זלמן לייב.

היסטוריה

לאחר פטירתו של הרב יואל, ללא צאצאים חיים, התנהל תהליך ממושך של מינוי יורש[2]. לבסוף בחר ועד העדה את המועמד שנחשב מלכתחילה לסביר ביותר, הרב משה טייטלבוים, אחיינו בן אחיו רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגט, אף כי הרבנית אלטא פייגא טייטלבוים התנגדה לו. רובם הגדול של החסידים קיבל אותו[3]. בניגוד לדודו ניהל רבי משה את החסידות בריכוזיות יתר[דרושה הבהרה], ולטענת אחרים אף בשמרנות פחותה. בשל דברים אלו מיאנו קבוצה מחסידי רבי יואל, בגיבוייה של האלמנה, לסרב לקבל את מרותו והיוו אופוזיציה פנימית.

בשנת ה'תשמ"ה (1985) הוכתר רבי אהרן טייטלבוים, בנו של רבי משה, לרבה של קריית יואל במונרו. בני הקבוצה התנגדו למינויו. בשל כך נרדפו בני משפחותיהם במוסדות כשהם מוצגים כמורדים בהחלטות האדמו"ר. לטענת בני הקבוצה לא ייתכן שהיותם חסידי סאטמר תחייב אותם לקבל גם את מרותו של רב המקום שנבחר שלא בהסכמתם.

לאחר שנים של פילוג, בט"ו בשבט תשמ"ט פתחו בני הקבוצה מוסדות משלהם בקריית יואל, בשם "בני יואל", הדבר חולל סערה גדולה בחסידות, נוכח המונופול שהיה עד אז לרב העיר הרב אהרן טייטלבוים על המוסדות בעיר.

מוסדות הקהילה

עם פתיחת התלמוד תורה למדו בו רק שישה ילדים[דרוש מקור], אך בהמשך התבססו המוסדות וכיום לומדים שם אלפי ילדים, וכן צוות של 150 מחנכים ומורים[דרוש מקור].

במהלך התקופה הוקמו כמה בתי הכנסת בקרית יואל: בית אלטה פייגה, חרדים, בית קופמן, שארמש, טשטה, בדאישל. בנוסף כוללים המוסדות: תלמוד תורה, בית ספר לבנות, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, מאפיית מצות, ובית קברות[4].

בני הקהילה מונים כחמש מאות בתי אב[דרוש מקור].

אולם חתונות

עקב סירובם לכבד את רב העיר רבי אהרן בסידור קידושין, דבר שנכפה עליהם באולמות האירועים של חסידיו. הקימו בני הקהילה את אולם "עטרת מאיר צבי". הדבר עורר סערה שכן לטענת חסידי סאטמר, אסור לסדר קידושין בעיר ללא אישורו של המרא דאתרא[5]. רבני החסידות בקרית יואל אסרו לערוך חתונות באולם, ולעומתם רבני הפלג של רבי זלמן לייב טייטלבוים התירו להינשא באולם.[דרושה הבהרה]

כיום[דרושה הבהרה] התמעטו מספר החתונות שם, ולפעמים המתחתנים נוטלים רשות מהרב אהרן להזמין רב אחר ולקיים את החתונה שם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה האנגלית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


הערך באדיבות ויקיפדיה היידית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0