בניין אולמן למדעי החיים

מכון אולמן למדעי החיים

מידע כללי
שימוש	מעבדות למחקר ביולוגיה מולקולרית, גנטיקה, אימונולוגיה וביוכימיה
על שם	זיגפריד ולוסי אולמן
כתובת	מכון ויצמן למדע
מיקום	רחובות
הקמה ובנייה
אדריכל	משה הראל, נחום זלקינד
סגנון אדריכלי	ברוטליזם

בניין אולמן למדעי החיים הוא מבנה מחקר ותיק במכון ויצמן למדע שברחובות, המשמש כמרכז למחקרים בתחומי הכימיה והביולוגיה. הבניין, הקרוי על שמם של התורמים זיגפריד ולוסי אולמן, הוקם כדי לספק תשתית מדעית מודרנית לחוקרי המכון. לאורך השנים היווה הבניין מוקד לפעילות מחקרית ענפה, שבה צמחו תגליות מדעיות משמעותיות ופיתוחים רפואיים וטכנולוגיים בולטים, בהם התשתית לפיתוח תרופת הקופקסון ושיטת הכרומטוגרפיית זיקה.

היסטוריה

הבניין נחנך ב-10 ביוני 1963. הבניין, תרומתם של זיגפריד ואירמה אולמן מניו יורק והממשלה הגרמנית, הוא ביתן של המחלקה לכימיה ביולוגית וחלק מהמחלקה למדעי הצמח. הבניין הוקם במטרה להוות תשתית מודרנית למחקר הכימי במכון ויצמן למדע – תחום המהווה את אחד מעמודי התווך של המוסד מאז הקמתו. לאורך עשורי פעילותו, שימש המבנה כמרכז למחקרים פורצי דרך שזיכו את מבצעיהם בפרסים יוקרתיים, בהם פרס ישראל ופרס וולף.

בין כותלי הבניין פעלו חוקרים בולטים שעיצבו את פני המדע בישראל ובעולם:

• פיתוח תרופת הקופקסון: פרופ' רות ארנון ופרופ' מיכאל סלע (שכיהן כנשיאו השישי של המכון) הניחו בבניין את היסודות המחקריים בתחום האימונולוגיה שהובילו לפיתוח תרופת הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה.
• חקר הסרטן והגנטיקה: בבניין שכנה המחלקה לגנטיקה, בה פעל פרופ' ליאו זקס, מחלוצי חקר הסרטן והגנטיקה בישראל. מחקריו על תאי דם והשליטה בהתמיינות תאים סרטניים, שנערכו במעבדות הבניין, נחשבים לאבני יסוד באונקולוגיה המודרנית.
• פיתוח הכרומטוגרפיית זיקה: פרופ' מאיר וילצ'ק פיתח במעבדות אלו את שיטת הכרומטוגרפיית זיקה (Affinity Chromatography). פיתוח זה הפך לכלי בסיסי והכרחי במעבדות ביולוגיות וכימיות בעולם כיום.

מעבר למחקר, בבניין אולמן מתקיימים לעיתים קרובות סמינרים והרצאות מקצועיות בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים.

בטקס ממלכתי שנערך במכון ויצמן ברחובות בין קהל הנוכחים 32 מגדולי המדענים בעולם בשטח הביולוגיה מהם חתני פרס נובל שבאו להשתתף בסימפוזיון בינלאומי על אופקים חדשים בביולוגיה שנערך לרגל חנוכת המכון החדש. בין הנואמים בטקס היו דוד בן-גוריון, מאיר וייסגל (יו"ר המועצה המנהלת של המכון), עמוס דה-שליט והתורמים זיגפריד ואירמה אולמן, שגזרה את הסרט בכניסה לבניין.

בניין אולמן למדעי החיים לאחר פגיעה של טיל בליסטי ששוגר מאיראן בתגובה למבצע עם כלביא

ב-15 ביוני 2025 נפגע הבניין קשות, יחד עם מבנים נוספים במכון ויצמן, על ידי טיל בליסטי ששוגר מאיראן בתקופת מבצע עם כלביא. בעקבות הפגיעה, הבניין בער במשך כ-20 שעות, וקבר תחתיו 22 מעבדות עם ציוד יקר ערך ומאות אלפי דגימות שאבדו. הנזק לקמפוס הוערך בכשני מיליארד שקלים.

אדריכלות ובנייה

בניין אולמן למדעי החיים תוכנן על-ידי האדריכלים נחום זלקינד ומשה הראל בשנת 1963, והוא שומר הן מבחוץ והן מבפנים על סימטריה כמעט מלאה. הסימטריה מקנה למבנים אדריכליים מראה מכובד ויציב, והיא מאפיינת את התקופה הקלאסית של יוון, רומא, וסגנון הרנסאנס שלהן אחרי ימי הביניים. בניין אולמן משדר סימטריה במובנה הקלאסי, עם פרשנות מודרנית. המבנה מתוכנן סביב גינה פנימית מרכזית וריבועית, כדוגמת הפטיו המסורתי בבית המגורים היווני, שבמקרה זה נוספה לו פינת הנצחה למדענים יהודים יוצאי גרמניה, אשר נרדפו בידי הנאצים או נרצחו על-ידם.

הראל וזלקינד תכננו את המבנה כך שיענה על הצרכים המורכבים של מעבדות ביולוגיות וכימיות (צנרת, אוורור, חומרים עמידים), תוך יצירת חללים המאפשרים אינטראקציה בין חוקרים.

בשנת 2020 עבר הבניין, ששטחו 5,000 מטר רבוע, שיפוץ עמוק בשדרוג מבנה המעבדות בתחום הביולוגיה וחקר הסרטן. השיפוץ כלל התאמת המבנה לתקנים קיימים, פעולות שימור מורכבות, חיזוק לרעידות אדמה, מערכות תשתית חדשות ומערכי מעבדות מודרניים ומודולריים, כולל מתקני שרות מתקדמים אל שלחנות העבודה, מנדפים כימיים רבים, תקשוב ובקרת בניין.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בניין אולמן למדעי החיים43060205Q138026481