בנדר-י אנזלי
 | |
| מגדל טובוס בעיר | |
| מדינה |
 איראן |
|---|---|
| פרובינציה | גילאן |
בנדר-י אנזלי (בפרסית: بندرانزلی) היא עיר לחוף הים הכספי במחוז המרכזי של בנדר-י אנזלי (אנ') בפרובינציה גילאן, איראן, המשמשת כבירת תת-המחוז והמחוז.[1]
היסטוריה
אנזלי היא עיר עתיקה, שיושבה לראשונה על ידי הקדוסים (אנ'). בשל מערכת היחסים הנעימה שלהם עם כורש הגדול ושיתוף הפעולה הצבאי שלהם בייסוד האימפריה הפרסית האחמנית, אימצו הקדוסים את השם אנשאן-א פארס שפירושו "אנשי פרס". מילה זו בפרסית אמצעית היא אנזלאג.
מפרץ אנזלי היה נמל בטוח לאניות מסחר וסירות דיג. שמו שונה לפהלווי בשנת 1935.
בשנת 1919, עם קריסת הצבא הלבן של הגנרל אנטון דניקין, שמונה עשרה מספינותיו חפשו מקלט באנזלי. ב-18 במאי 1920, קבוצת תקיפה ימית סובייטית של שלוש עשרה ספינות פתחה במתקפת פתע על אנזלי, וכבשה את חיל המצב הבריטי ואת שמונה עשרה הספינות הרוסיות הלבנות. בעקבת כך התאפשרה הקמת הרפובליקה הסוציאליסטית הפרסית (אנ') והמפלגה הקומוניסטית הפרסית. הרשויות הסובייטיות הכחישו את אחריותם למתקפה, וטענו שמפקד הצי הרוסי המקומי קיבל את ההחלטה על דעת עצמו.
דמוגרפיה
שפה
תושבי אנזלי דוברים גילאקי (אנ'),[2][3] ושפות אזריות.[4] השפה הלאומית היא פרסית.
| שפה | אָחוּז | ||
|---|---|---|---|
| פרסית | 70% | ||
| גילאקי | 20% | ||
| אזרית | 10% |
דָת
רוב האנזלים הם מאמיני האסלאם השיעי, אם כי קיים מיעוט נוצרי ארמני ניכר.
אוכלוסייה
| שָׁנָה | נפשות | שינוי |
|---|---|---|
| 1956 | 3,134 | — |
| 1966 | 41,785 | +1233.3% |
| 1976 | 55,481 | 32.8%+ |
| 1986 | 87,063 | +56.9% |
| 1991 | 94,697 | +8.8% |
| 1996 | 98,544 | +4.1% |
| 2006 | 109,687 | +11.3% |
| 2011 | 116,664 | +6.4% |
| 2016 | 118,564 | +1.6% |
במפקד האוכלוסין של 2011 מנתה אוכלוסיית העיר 116,664 נפשות ב-38,128 משקי בית.[5] מפקד האוכלוסין של 2016 ספר כ-118,564 נפשות ב-41,053 משקי בית.[6]
תיירות
אנזלי היא אחת הערים החשובות ביותר באיראן מבחינת תיירות, כלכלה ואתלטיקה.[7][8] בנדר-י-אנזלי היא העיר דוברת הגילקי הגדולה ביותר בעולם אחרי רשת. בעיר שכן הנמל הראשון והגדול ביותר בחופיו הדרומיים של הים הכספי. בנדר-י-אנזלי מורכבת מאי בשם מיאן-פושטה והאדמות הסובבות אותו. אטרקציות תיירותיות בעיר כוללות מגדל שעון מפורסם, טיילת נמל, לגונה, בניין המכס ובניין העירייה, ארמון מיאן פושטה ומגדל הארמון של נאסר-אל-דין שאה.[9]
אנזלי אירחה את אוניברסיטת הים הכספי למדעי הים עד 1980, אז היא עברה לנושאהר.
גאוגרפיה
לגונת אנזלי מחלקת את נמל אנזלי לשני חלקים. העיר מחוברת באמצעות שני גשרים לאי בהשתי. יש בעיר מפעל לעיבוד קוויאר, כמה חורבות עתיקות מהמאה ה-19 ואת בזאר שאנבה הפופולרי.
אקלים
לבנדר-י-אנזלי יש אקלים סובטרופי גשום, מזג האוויר חם ולח בקיץ וקריר, לח וגשום בחורף. יש בה את האקלים הגשום ביותר בערי איראן. מזג האוויר החם והלח מאפשר לאזור לגדל גידולים כמו אורז ותה הדורשים כמויות גדולות מאוד של מים, במיוחד עם המים הנוספים המתנקזים מהרי אלבורז.
כלכלה
מבחינה היסטורית, אנשי אנזלי היו מעורבים בעיקר בסחר בדגים. גידול אורז וחקלאות הן עבודות מסורתיות אחרות, בעיקר בכפרים המקיפים את העיר.
בנדר-י-אנזלי הוא מרכז לייצור קוויאר. הכנתו ושיווקו הם מונופול ממשלתי, המנוהל באמצעות חברת הדיג האיראנית תחת שליטת משרד האוצר. הציבור אינו מורשה להיכנס להאנגרים המקוררים העצומים שבהם מאוחסנים טונות של דגי חדקן, חלקם באורך של עד 3 מטרים.
ספורט
ענף הספורט הפופולרי ביותר באנזלי הוא כדורגל, הקבוצה המרכזית בעיר היא מלאוואן (אנ'), המשחקת בליגת העל האיראנית, ובשורותיה שיחקו בין השאר ילידי העיר סעיד עזת-אללהי וג'לאל חוסייני.
אקלים
| אקלים בבנדר-י אנזלי | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| שיא טמפרטורה מרבית (C°) | 29.0 | 31.0 | 35.4 | 36.0 | 36.8 | 36.3 | 37.0 | 36.0 | 35.3 | 37.0 | 34.0 | 31.0 | 37.0 |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 10.3 | 10.0 | 12.3 | 16.1 | 21.9 | 26.9 | 29.2 | 29.3 | 25.9 | 21.6 | 16.2 | 12.4 | 19.3 |
| טמפרטורה יומית ממוצעת (C°) | 7.9 | 7.5 | 9.6 | 13.5 | 19.2 | 24.2 | 26.6 | 26.5 | 23.3 | 18.8 | 13.6 | 9.9 | 16.7 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 5.6 | 5.4 | 7.7 | 11.6 | 17.0 | 21.5 | 23.7 | 23.7 | 20.6 | 16.3 | 11.2 | 7.6 | 14.3 |
| שיא טמפרטורה מזערית (C°) | -7.0 | -4.6 | -4.0 | -1.0 | 6.0 | 10.0 | 15.0 | 16.0 | 11.0 | 6.6 | -2.0 | -4.0 | -7.0 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 151.8 | 115.0 | 89.8 | 62.4 | 31.5 | 44.1 | 50.0 | 108.0 | 277.8 | 288.0 | 301.3 | 194.1 | 1,713.8 |
| ימי משקע ממוצעים (≥1 מ"מ) | 10.4 | 10.0 | 9.6 | 7.3 | 5.2 | 3.6 | 4.0 | 6.1 | 10.2 | 11.7 | 13.3 | 11.0 | 102.4 |
| לחות יחסית ממוצעת (%) | 86.0 | 87.0 | 87.0 | 85.0 | 83.0 | 78.0 | 76.0 | 78.0 | 83.0 | 86.0 | 86.0 | 86.0 | 83.4 |
| שעות שמש ממוצעות | 97.0 | 92.0 | 111.0 | 140.0 | 215.0 | 266.0 | 266.0 | 245.0 | 167.0 | 137.0 | 96.0 | 88.0 | 1920.0 |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ - هیات وزیران, پرسش و پاسخ تخصصی لام تا کام (ב־)
- ↑ Glottolog 5.2 - Western Gilaki, glottolog.org
- ↑ Gilaki
- ↑ ANZALĪ, Encyclopaedia Iranica (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Wayback Machine, irandataportal.syr.edu
- ↑ Wayback Machine, www.amar.org.ir
- ↑ 10ميلياردريال اعتبار به توسعه زيرساختهاي اقتصادي گيلان اختصاص يافت, www.anzalicustoms.ir
- ↑ http://khasteband.ir/NewsDetail.aspx?Id=YjQ0YTZjODAtM2I1MC00NTZiLTlkZTgtY2I3MDY0NmVmMjIy, khasteband.ir
- ↑ Kaveh Bakhtiar, Palatial Towers of Nasir al-Din Shah, Muqarnas 21, 2004, עמ' 33–43
בנדר-י אנזלי42847384Q210885