בלון תבערה
בלון תבערה (או פצצת בלון) הוא כלי נשק המורכב מבלון מנופח בגז הקל מהאוויר (אוויר חם, מימן או הליום) הנושא חומרי הצתה ובעירה, חומרים דליקים או מטען חבלה, בדומה לבקבוק תבערה. זהו אמצעי לחימה (בדומה לעפיפון תבערה) הנע עם הרוח לאזור המטרה, שבו הבלון נופל או משחרר את אמצעי הלחימה, במטרה להצית שרפה ואף לגרום לנפגעים בנפש.
היסטורית השימוש
הצעות מוקדמות
בשנת 1792, הציע ז'וזף מישל מונגולפייה להטיל פצצות באמצעות בלונים על הכוחות הבריטיים וספינות בטולון.[1]
בשנת 1807, ניסו בדנמרק לבנות ספינת אוויר המונעת בכוח אנוש כדי להפציץ ספינות בריטיות שהטילו סגר על קופנהגן.[2]
בשנת 1846 דחה הצי הבריטי הצעה לפצצת בלון של סמואל אלפרד וורנר.[3] ניסיונות של הנרי טרייסי קוקסוול לעניין את הממשלה הבריטית מספר שנים מאוחר יותר נדחו גם הם.
ב-1847, הציע ג'ון וייז להשתמש בפצצות בלון במלחמת ארצות הברית–מקסיקו.
שימוש אוסטרי בוונציה בשנת 1849
השימוש האגרסיבי הראשון של בלונים בלוחמה התקיים בשנת 1849.[4][5] כוחות אוסטרים שצרו על ונציה ניסו לשגר כ-200 כדורים פורחים מנייר, כל אחד עם פצצה של כ-12 ק"ג שתוכננו להיות מופלים באמצעות פתיל השהייה מעל העיר. הבלונים שוגרו בעיקר מהקרקע, אולם חלקם גם שוגרו מספינת הצי SMS Vulcano ששימשה כנושאת בלונים. לפני השיגור של רוב הבלונים, האוסטרים שיגרו בלונים קטנים יותר כדי לקבוע את אורך ההשהיה של הפתילים בבלוני הנפץ. לפחות פצצה אחת נפלה בעיר, אולם בשל שינויי הרוח לאחר השיגור, רוב הבלונים החטיאו את המטרה וחלק אף נסחפו בחזרה לקווים האוסטרים ולספינה המשגרת Vulcano.[6]
מלחמת העולם השנייה
מבצע אאוטוורד
במהלך מלחמת העולם השנייה, במבצע אאוטוורד של הבריטים שוגרו כ-99,142 בלונים לגרמניה, 53,543 מהם נשאו מטען מחולל אש ו-45,599 נשאו חוט נגרר ליצירת נזק לקווי מתח גבוה.[7]
פו-גו
ערך מורחב – פצצת כדור פורח
ב-1944–1945, במהלך מלחמת העולם השנייה, יפן שיגרה כ-9,300 פצצות כדור פורח מדגם פו-גו מיפן ליבשת האמריקאית. הפצצות בקוטר 10 מטר מולאו במימן ובדרך כלל נשאו פצצת 15 קילו, או פצצת 12 קילו עם 4 פצצות 5 קילו.[8] הפ-גו ניצל את זרם הסילון החורפי, שמהירותו 350 קמ"ש, כדי לחצות 5,000 ק"מ של האוקיינוס השקט בכ-3 ימים. כדי לשלוט בגובה הבלון השתמשו בחיישן ברומטרי אשר שחרר שקי חול כאשר הבלון ירד מתחת ל-30,000 רגל, ושחרר מימן כאשר עלה הבלון מעל ל-38,000 רגל. מנגנון שליטת הגובה הופעל 52 דקות לאחר השיגור כדי לאפשר לבלון לטפס לגובה ראשוני. התחנות האחרונות של שקי החול צוידו בפצצות תבערה אשר שוחררו על ידי אותו מנגנון. לאחר שחרור הפצצה האחרונה הבלון הפעיל מנגנון הרס עצמי ושחרר פצצה נוספת.[9]
הבלונים שוגרו בחורף כדי לנצל את זרם הסילון, שכמעט לא קיים בחודשי הקיץ היבשים, אולם זה הגביל את פוטנציאל הנזק שכן עונת שרפות היער היא בקיץ.[10][11] בלוני הפו-גו גרמו יחסית מעט נזק, פרט לאירוע קטלני בודד בו נהרגו אישה וחמישה ילדים שהתקרבו לבלון שנחת.[12]
המלחמה הקרה
ארצות הברית
בעקבות מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית פיתחה את E77, בלון פצצה מבוסס על בלון הפ-גו. הבלון הזה נועד לפזר חומר הדברה נגד יבולים, אולם לא הגיע לשימוש מבצעי.[13][14] ב-1954–1955 בדקה תוכנית WS-124A אפשרות לשימוש בבלונים כאמצעי שיגור של נשק להשמדה המונית, אך נמצאה בלתי ישימה בשל דיוק נמוך מדי.[15]
שימוש פלסטיני נגד ישראל
מאז תחילת העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה ב-2018, הפלסטינים שיגרו עפיפוני תבערה על ישראל. מאז תחילת מאי 2018,[16] בלונים ממולאים הליום החליפו בהדרגה את העפיפונים כאמצעי התבערה העיקרי.[17][18][19] בלוני התבערה והנפץ משמשים לטרור נגד יישובי עוטף עזה ונכון למאי 2021 טרם נמצא להם מענה. בלוני התבערה היוו במידה רבה חלופה פשוטה אך אפקטיבית לרקטות, זאת מכיוון שמערכת "כיפת ברזל" איננה מסוגלת להגן מפני נשק כה פרימיטיבי מבחינה טכנולוגית. על אף שהיה ברשותם נשק מתקדם הרבה יותר, ארגוני הטרור מצאו כי לשימוש בנשק מאולתר יש דווקא יתרון.[20]
בלוני התבערה של הרצועה מורכבים מקונדומים עשויי לטקס או לעיתים מבלוני מסיבות השזורים יחדיו כאשר הם נושאים סמרטוטים בוערים, אמצעי תבערה אחרים, או מתקן נפץ.[21][22] חלק מהבלונים נושאים מטעני חבלה מסוגים שונים כגון מטעני צינור ורימוני רסס, ואז הם נקראים "בלוני נפץ". הרוח הנושבת מן הים התיכון, דוחפת את הבלונים מרצועת עזה לתוך ישראל.[23][24] ב-30 ביולי הגיע אחד הבלונים עד קריית גת, מרחק כארבעים קילומטרים מהרצועה, אך בלי שיגרום נזק,[25] וב-1 באוקטובר הגיע בלון נפץ עד למודיעין, מרחב של יותר מ-55 ק"מ מהרצועה, גם הוא פורק על ידי חבלן משטרתי ללא נזק.[26] ב-20 בספטמבר התפוצץ בתוך היישוב מלילות בלון תבערה שנשא מטען חבלה. ב-12 באוקטובר נוטרל בלון תבערה בראשון לציון.[27]
עד 10 ביולי 2018, עפיפוני ובלוני תבערה אומתו כגורם ל-678 שריפות בישראל, בהן נשרפו 9,160 דונם של יער, וכ-6,000 דונמים של שדות חקלאיים, ובנוסף גם פגעו בשטחים פתוחים נוספים ובבעלי חיים רבים.[28]
באוקטובר 2018 זוהה שימוש בבלוני תבערה גם בירושלים.[29]
בינואר 2020 חודשה הפרחת בלוני הנפץ מרצועת עזה. חלק ממטעני החבלה המצורפים לבלונים מוסווים כצעצועים על מנת לפתות ילדים לשחק בהם ולהיפגע. בפברואר 2020 חשפה משטרת ישראל את מערכת להב אור ליירוט בלוני נפץ, אך היא לא נכנסה לשימוש נרחב.
בסוף יולי 2020 ובאוגוסט 2020 חודשה שוב הפרחת בלוני התבערה ובלוני הנפץ הפעם בצורה רחבת היקף. במאי 2021 שוב חודשה הפרחת בלוני התבערה והנפץ.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Military Aircraft, Origins to 1918: An Illustrated History of Their Impact, Justin D. Murphy, page 161
- ^ Military Aircraft, Origins to 1918: An Illustrated History of Their Impact, Justin D. Murphy, page 9-10
- ^ Military Ballooning During the Early Civil War, The John Hopkins University Press, F. Stansbury Haydon, page 18-20
- ^ Air Power in the Age of Total War, John Buckley
- ^ The Future of Drone Use: Opportunities and Threats from Ethical and Legal Perspectives, Asser Press - Springer, chapter by Alan McKenna, page 355
- ^ Mikesh, Robert C. "Japan's World War II balloon bomb attacks on North America." (1973).
- ^ The Moby Dick Project: Reconnaissance Balloons Over Russia, Curtis Peebles, Smithsonian Institution Press, page 56
- ^ Biological Warfare Against Crops, S. Whitby, Palgrave Macmillan, page 163
- ^ Unmanned Systems of World Wars I and II, H. R. Everett & Michael Toscano, MIT, page 247
- ^ Fu-go: The Curious History of Japan's Balloon Bomb Attack on America, Ross Coen, page 192
- ^ Arakawa, H. "Basic principles of the balloon bomb." Papers in Meteorology and Geophysics 6.3-4 (1956): 239-243.
- ^ Nine from Aberdeen, Jeffrey M. Leatherwood, Cambridge Scholars Publishing, page 292
- ^ Biological Warfare Against Crops, S. Whitby, Palgrave Macmillan, page 167
- ^ [Whitby, Simon M. "The potential use of plant pathogens against crops." Microbes and infection 3.1 (2001): 73-80.
- ^ Parsch, Andreas (21 במרץ 2006). "WS-124A Flying Cloud". Directory of U.S. Military Rockets and Missiles, Appendix 4: Undesignated Vehicles. Designation-Systems. נבדק ב-2017-12-10.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kite terror continues to strike Gaza border communities, 8 May 2018, ynet
- ^ Beyond kites: ‘Fire balloons’ increasingly used to set southern Israel ablaze, Times of Israel, 4 June 2018
- ^ Israel announces Gaza sanctions in response to cross-border blazes, Reuters, 9 July 2018
- ^ Gaza rocket barrage triggers Israeli air strikes, BBC, 20 June 2018
- ^ אביתר מתניה וארז סרי-לוי, בקלע ובאבן: אסטרטגיה של רדוקציה טכנולוגית, עדכן אסטרטגי 24(2), אפריל 2021
- ^ Israel’s military struggles to battle party balloons, Financial Times, Mehul Srivastava, 20 June 2018
- ^ Flaming Condoms Are the Newest Threat to Southern Israel, Bloomberg, Alisa Odenheimer, 21 June 2018
- ^ Condoms, kites, birthday balloons: ‘Silly’ Gaza weapons could lead to real war, Times of Israel, Judah Ari Gross, 20 June 2018
- ^ They're calling it the Kite War. How a simple plaything became a potent weapon in the Gaza Strip, LA Times, Hana Salah & Noga Tarnopolsky, 18 June 2018
- ^ איציק זוארץ, "לראשונה מאז החל טרור ההצתות: בלון תבערה שהופרח מרצועת עזה נחת בבאר שבע"
- ^ אלי סניור, בלון תבערה אותר במודיעין, אין נפגעים, באתר ynet.
- ^ רועי רובינשטיין ומתן צורי, בלוני תבערה נוטרלו בראשל"צ ובבית ספר יסודי באשכול, באתר ynet, 12 באוקטובר 2018.
- ^ Kite, balloon terrorism continues scorching Israel's land, ynet, Matan Tzuri, 10 July 2018
- ^ ניר דבורי, שוב: בלוני תבערה אותרו בירושלים, באתר מאקו, 13 באוקטובר 2018
33214703בלון תבערה