בית התעשייה
 | |
|
(למפת חיפה רגילה)   בית התעשייה |
בית התעשייה ברחוב הרצל 92 בחיפה הוא בניין בסגנון הבינלאומי, שתוכנן על ידי האדריכל משה גרשטל[1].
בית התעשייה נבנה בשנת 1946, נועד להיות מרכז בתי מלאכה ותעשייה זעירה. עיצובו מיישם עקרונות של הסגנון הבינלאומי[2]: מבנה נטול קישוטיות, המבליט אלמנטים אופקיים - שני אגפי הבניין מעוצבים כתיבות פשוטות, עם חלונות סרט אופקיים בחזית ומרפסות בעורף הבניין. החלונות והמרפסות משוקעים למטרת הצללה. המבנה בן שלוש קומות מעל קומת עמודים, וקומת מרתף. בין שני האגפים חדר מדרגות מעוגל. בעת הקמתו היה הגבוה בבנייני חיפה[3].
בבית התעשייה שכנו במהלך השנים מפעלים מענפי תעשייה שונים, כגון: טקסטיל[4], רהיטים[5], הנעלה[6], רכב[7]. מפעל הנעליים "ברמא" של משפחת ברקוביץ, עם חנות המפעל שלו, היה המותג החיפאי המפורסם ביותר שפעל בבניין זה למעלה מ-30 שנה, מ-1954[8] עד סוף שנות ה-80[9][10][11][12].
בשנות ה-2000 פעל במקום מתנ"ס מטעם עיריית חיפה. בהמשך החל לפעול בו סניף של עזר מציון[13]. משנת 2016 פעלו בבניין מוסדות חינוך של חסידות בעלז[14]. בשנת 2022 פרצה שריפה בבניין בבית ספר לבנות של חסידות בעלז[15].
בית התעשייה במלחמת העצמאות
הבניין ממוקם בקצה המזרחי של רחוב הרצל, הרחוב הראשי בשכונת הדר הכרמל במרכז העיר חיפה, בואכה גשר רושמיה המחבר את מרכז העיר אל השכונות המזרחיות. הבניין נמצא טופוגרפית בקו גובה המשקיף על גשר רושמיה. בתקופת המנדט הבריטי ומלחמת העצמאות אזור זה היה הגבול בין השכונות היהודיות של חיפה לבין שכונת חליסה הערבית.
מייד עם סיום בניית בית התעשייה, מבלי שמומש הייעוד עבורו הוקם, התמקמה בו יחידה של הדיוויזיה המוטסת של הצבא הבריטי, שחיילה כונו ביישוב הארץ-ישראלי "הכלניות", לשם שמירה לכאורה על הפרדה נייטרלית בין היהודים לערבים[16]. על גג בית התעשייה הוצבה עמדת תצפית המשקיפה על גשר רושמיה. מבחינת הציבור היהודי, אשר אנשיו הותקפו יום יום בנסיעותיהם בין חיפה למפרץ דרך גשר רושמיה, הייתה הצהרת הנייטרליות של שלטונות המנדט נלעגת ומקוממת[16]. ב-8 בדצמבר 1947 יום קרב ליד בית התעשייה גבה נפגעים מכל הצדדים[17]. בינואר 1948 משמר העם הציב מחסום בקרבת הבניין, והצבא הבריטי פירק אותו[18].
ב-21 באפריל 1948 החלה המערכה העיקרית בקרב על חיפה במלחמת העצמאות. בלילה נטשו הבריטים מבנים באזורי הגבול של חיפה בהם היו ממוקמים עד אז, ביניהם בית התעשייה[19] בו שהו כחמישה חודשים[3]. יחידה של ההגנה עברה ממבנה סמוך והתבצרה בבית התעשייה[20]. הערבים הבחינו בכניסת ההגנה אל הבניין והחלו בהפגזות כבדות[21]. מחלקה של שלושים ואחד לוחמים מחטיבת כרמלי[22] יצאו מבית התעשייה עם משוריינים, עברו על גשר רושמיה תחת מטר של אש עזה שנורתה מבתי שכונת חליסה לכבוש את בית "איחוד השכונות הערביות" (שכונה בית הנג'אדה) ברחוב צלאח א-דין (בימינו רחוב הגיבורים), שחלש על גשר רושמיה, וזאת כדי למנוע מהערבים לחסום את היציאה מחיפה אל מפרץ חיפה, הקריות, הגליל והעמקים. לאחר שכבשו את בית הנג'אדה התבצרו בו לקרב קשה שנמשך 22 שעות[23]. במהלך הקרב לאחר שהסתבר שהחיילים המתבצרים סובלים מהעדר מזון ומחסור בתחמושת, נשלחו משוריינים מבית התעשייה עם אספקה, שני משוריינים נשרפו כליל[24]. בבוקר 22 באפריל חולצו המתבצרים על ידי פלוגה שירדה מנווה שאנן לחליסה. בקרב נהרגו 7 לוחמים ונפצעו 16 לוחמים[19]. בעקבות הקרב החלה מנוסה מיידית של תושביה הערבים של שכונת חליסה[24][25]. ב-22 באפריל הדיוויזיה המוטסת של הצבא הבריטי הפגיזה את בית התעשייה. נורו 5 פגזים שכולם פגעו בבניין, לכוחות ההגנה היו 2 הרוגים ו-15 פצועים[21][20].
בית התעשייה באירועי ציבור בחיפה
בזכות מיקומו בקצה רחוב הרצל, שימש בית התעשייה עד שנות ה-70, נקודת התחלה או סיום לאירועים ציבוריים המוניים רבים בחיפה. ביניהם:
- בשנת 1949 מסע הלפידים של הגדנ"ע מצפון הארץ התקבל בחיפה ברחבת בית התעשייה, משם צעדו דרך רחוב הרצל אל בית העירייה[26].
- ב-1950 מסע ההלוויה של שלמה קפלנסקי מנהל הטכניון החל בחצר הטכניון והסתיים בבית התעשייה, משם הוסעו המלווים אל מקום קבורתו בקיבוץ מרחביה[27].
- ב-1951 הקימה עיריית חיפה גינה במורדות הוואדי מאחורי בית התעשייה, שתוכל להיות מקום מנוחה למאות העובדים בבית התעשייה, וגן שעשועים לילדי שכונת ואדי טינה הסמוכה[28]. באותה שנה התרחשו מהומות סביב חלוקת קרח, כאשר תושבים מתוסכלים תקפו מתוך בית התעשייה שוטרים בעקבות בעיות בהספקת קרח[29].
- ב-1954 התקיימה ליד בית התעשייה הפגנה של אלפי פועלי מפ"ם נגד האבטלה, האפליה ואי-השוויון בנטל[30][31].
- ב-1955 מצעד מחולות בחיפה צעד מבית התעשייה אל בית הקרנות[32].
- ב-1956 חגגו עשור לחיל הים במצעד ברחובות מרכזיים בחיפה. המצעד החל בנקודת היערכות בבית התעשייה[33].
- בשנות ה-50 וה-60 היה בית התעשייה נקודת הסיום של מצעדי אחד במאי, יום הפועלים[34][35].
- חגיגות יום העצמאות בשנת 1975 כללו סיורים מודרכים בעיר שכונו "מבצע הקפת העיר בעקבות לוחמי תש"ח", אחת התחנות הייתה בית התעשייה[36].
הערות שוליים
- ↑
נעמה ריבה, הגאון הנשכח של האדריכלות החיפאית, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2019
- ↑ דוד בר און, בית התעשייה במלחמת השחרור בחיפה, באתר "חיפה"
- ^ 3.0 3.1 סיור בחיפה המשוחררת, הארץ, 25 באפריל 1948
- ↑ הלבשת מ. ס. - נפתח מחדש, דבר, 26 בינואר 1949
- ↑ בית חרושת לכסאות, ספות ופוטלים, דבר, 7 באוקטובר 1949
- ↑ כל נעלי כפיר, מעריב, 21 בספטמבר 1979
- ↑ הגיעו דגמי אלפא רומיאו 1979, מעריב, 7 בספטמבר 1978
- ↑ מפעל נעלי "ברמא" מכין את אפנת החורף, הארץ, 13 במאי 1966
- ↑ למשפחת ברקוביץ, דבר, 7 ביוני 1977
- ↑ טיול בשבילי ההנחות, מעריב, 25 באפריל 1980
- ↑ נעלים קונים רק בברמא, מעריב, 2 בדצמבר 1985
- ↑ מוכרים וקופאיות/לנעלי ברמא דרושים, חדשות, 13 במאי 1988
- ↑ עזר מציון סניף חיפה
- ↑ יעקב זילגמן, שופט אישר: גן ילדים ב"בית התעשייה" בחיפה, באתר ynet, 8 בנובמבר 2016
- ↑ בית ספר בית מלכה של בעלזא פונה בשל שריפה, אתר 970
- ^ 16.0 16.1 נ.הולצמן, הנייטרליות של הכיפות האדומות, קול העם, 7 באפריל 1948
- ↑ שש שעות התקפה במזרח חיפה, הבוקר, 9 בדצמבר 1947
- ↑ מאורעות הדמים בארץ, העולם, 29 בינואר 1948
- ^ 19.0 19.1 מאיר הראובני, סיפורו של בית אחד, למרחב, 8 באפריל 1963
- ^ 20.0 20.1 חיפה: הערבים נכנעו - תיאור של "ההגנה" על הכיבוש, המשקיף, 7 במאי 1948
- ^ 21.0 21.1 דב שובל, ביקור בעיר הכבושה ערב חג החירות, על המשמר, 25 באפריל 1948
- ↑ חיפה וסביבתה בשלב נטילת היוזמה | מפת אתרי מלחמת העצמאות
- ↑ יעקב מרקוביצקי, המערכה על חיפה וסביבותיה במלחמת העצמאות, חיפה בהתפתחותה, 1918 - 1948, עידן 12, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 1989, עמ' 202
- ^ 24.0 24.1 יעקב שורר, גשר רושמיה-גשר גיבורים - שמונים שנה להקמתו, חיפה - ביטאון העמותה לתולדות חיפה, גיליון 6, אוקטובר 2008 עמ' 25–29
- ↑ יוסף, איך נכבשה חיפה, דבר, 9 במאי 1948
- ↑ גדודי הנוער נושאים לפידי־הגבורה לירושלים, דבר, 19 בדצמבר 1949
- ↑ דרכו האחרונה של ש. קפלנסקי, דבר, 10 בדצמבר 1950
- ↑ ראיתי שמעתי/ממזבלות לגן פורח, הארץ, 9 בנובמבר 1951
- ↑ בזבוז רבבות ימי עבודה בתור לקרח, דבר, 20 באוגוסט 1951
- ↑ שמואל האוזר, המוני פועלים בחיפה הפגינו נגד האבטלה והמצוקה, על המשמר, 31 במרץ 1954
- ↑ היום הפגנת פועלי ומובטלי חיפה, קול העם, 30 במרץ 1954
- ↑ מצעד מחוללים בחיפה, הארץ, 20 באפריל 1955
- ↑ חגיגות חיל הים נמשכות בחיפה ובאילת, דבר, 16 ביולי 1958
- ↑ היכונו למסע הרבבות, על המשמר, 29 באפריל 1955
- ↑ ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - 1 במאי 1965, למרחב, 30 באפריל 1965
- ↑ תושבי חיפה - מבצע הקפת העיר בעקבות לוחמי תש"ח, דבר, 18 באפריל 1975
קישורים חיצוניים
בית התעשייה41851203Q135415844