בית הפגודה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הפגודה
מידע כללי
סוג בית מגורים
מדינה ישראל
הקמה ובנייה
תאריך פתיחה רשמי 1925
אדריכל אלכסנדר לוי
סגנון אדריכלי הסגנון האקלקטי בארץ ישראל
קואורדינטות 32°03′57″N 34°46′27″E / 32.0658°N 34.7742°E / 32.0658; 34.7742
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית הפגודה
בית הפגודה
שגיאה בביטוי: אופרטור < בלתי־צפוי.

בית הפגודה או בית האונייה הוא בניין בלב תל אביב אשר נבנה בשנת 1925 ומאופיין בסגנון אקלקטי. הוא מעורר עניין כחלק מההערכה הציבורית הגוברת לאדריכלות התל אביבית של שנות ה-20 של המאה ה-20, ונחשב כיום לאחד מהבניינים המרשימים שנבנו בתקופה זו.

הבניין, הממוקם בכיכר המלך אלברט, בין הרחובות נחמני ומונטיפיורי, תוכנן בשנות ה-20 לבקשת מוריס בלוך, אלמן אמיד שעלה ארצה מארצות הברית אחרי מלחמת העולם הראשונה.[1] הוא תוכנן ידי האדריכל אלכסנדר לוי,[1] בהשראת פגודה מזרח-אסייתית ומאופיין ב-21 קשתות, עמודים דוריים ומאפיינים אחרים המחברים בין אדריכלות המזרח הרחוק, אדריכלות אסלאמית ואדריכלות מערבית מודרנית וקלאסית.[דרוש מקור] הבניין נבנה בידי יצחק טגנסקי ובניו שבנו עוד מבנים רבים בתחילתה של תל אביב.[דרוש מקור]

בלוך התגורר באחת הדירות בקומה השנייה. במרפסת הוא תלה שלושה דגלים: דגל ארצות הברית, דגל בריטניה, ואת הדגל הציוני. בשנת 1935 הותקנה בבניין מעלית נוסעים על ידי מהנדס החשמל יהודה גזונטהייט. המעלית, שהייתה מהראשונות בארץ ישראל, הפכה לאטרקציה בקרב תושבי העיר.[1]

בלוך נפטר ב-1943, הבעלות על הבניין עברה מיד ליד, במקום מגורים נכנסו אליו עסקים ובתי מלאכה, מצבו התדרדר,[2] והחל משנות ה-60 היו תוכניות להריסתו.[3] ב-1995 קנה אותו היזם והקבלן ראובן פלד, על מנת לשפץ אותו. אולם לפני שהשיפוץ החל, הוא מכר אותו תמורת כ-5.2 מיליון דולר למיליארדר היהודי-שוודי רוברט וייל,[4] והשיפוץ החל בשנת 2000.[1] הבניין נחשב לאחד מסמליה של תל אביב. הוא דוגמה בולטת לתהליך השיפוץ והשימור ברחובותיה של העיר, ונחשב לאחד מהבתים היקרים ביותר בתל אביב בפרט ובמרכז הארץ בכלל.

גלריית תמונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הפגודה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 שולה וידריך, יוסי גולדברג וד"ר עירית עמית-כהן, בית הפגודה (בית מוריס בלוך), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
  2. טוביה כרמל, אין מציל ל"בית הפגודה", למרחב, 27 במאי 1970 המשך
  3. יהושע שמש, בית האניה "טובע" בים הקידמה..., הצופה, 18 במרץ 1966
  4. אלעזר לוין, ‏משפץ 'בית הפגודה': לפעמים אפשר גם להרוויח, באתר גלובס, 28 ביולי 1997
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בית הפגודה40034882Q2778028