בית הכנסת עדת ישראל (נירנברג)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
בית הכנסת עדת ישראל (בגרמנית: Synagoge Adass Jisroel) היה בית כנסת אורתודוקסי בנירנברג, עיר גדולה בצפון בוואריה. בית הכנסת נבנה בשנים 1901-1902 ושכן ברחוב אסנוויין 7 (Essenweinstraße 7). בית הכנסת נהרס בליל הבדולח בשנת 1938.[1]
היסטוריה
הקמה ורקע
שורשי אגודת עדת ישראל בנירנברג נעוצים בשנות ה-60 של המאה ה-19, כאשר בקרב רוב משפחות יהודי נירנברג גברו הנטיות הליברליות: תפילות בגרמנית, הנהגת מחזור קריאה בתורה של שלוש שנים במקום שנה אחת, וכוונה להציב עוגב בבית הכנסת החדש. מגמות אלו גרמו לחלק מהמשפחות, שהתנגדו לשינויים ותמכו בשמירה על הפולחן המסורתי, לייסד בקיץ 1874 מניין שהתפלל על פי הנוסח הישן, שמר על המנהגים המקובלים, ועל מחזור הקריאה השנתי בתורה. הפורשים התאגדו תחת השם 'עדת ישראל'.
היוזם המרכזי היה שלמה (סלומון) אנסבכר (Salomon Ansbacher, 1843–1911), מורה שהתגורר בנירנברג החל מאותה שנה. לצדו פעל ברטהולד הורביץ (Berthold Horwitz), אשר כיהן במשך כ-25 שנה כמנהל האגודה. האגודה הוכרה רשמית ב-17 במרץ 1876, וזכתה לתמיכה מצד רב הקהילה, הרב ד"ר לווין.[1]
עקב העלייה המתמדת במספר המתפללים, הפך אולם התפילה של אגודת 'עדת ישראל' לקטן מדי. באוקטובר 1900, נרכש מגרש ברחוב אסנוויין לצורך בניית בית כנסת חדש. משרד האדריכלים הנירנברגי "אוקסנמאייר ווויסמילר" (Ochsenmayer & Wissmüller) תכנן מבנה מייצג שישמש מרכז קהילתי. המבנה, שנבנה מאבן מסותתת, היה בן שלוש קומות וכלל גג מנסארדי. בעיצוב המבנה שולבו יסודות סגנוניים נאו-רומנטיים, ובמעקות האבן של המרפסות ניכרו גם השפעות נאו-גותיות. חנוכת בית הכנסת התקיימה ב־5 בספטמבר 1902.
בתחילה שימש אנסבכר גם כחזן ושוחט. השוחט הראשון, החל מ-1875, היה מר שט, שהומלץ על ידי רבני וירצבורג. אנסבכר שימש בתפקידיו עד מותו ב-1911, ולאחר פטירתו ביקשה הקהילה היהודית הראשית של נירנברג, למנות לאגודה רב קבוע מטעמה. בהסכם מ-12 בינואר 1908 הותר לה להעסיק רב עצמאי, שכונה "רב האגודה". הראשון בתפקיד היה הרב ד"ר אברהם יצחק קליין (1909).[1]
בית הכנסת העסיק גם חזנים, הבולט שבהם היה אדולף נויפלד (Adolf Neufeld) ממיקולוב, שהחזיק בתפקיד עד מותו ב-1923. אחריו כיהן יעקב שטיינפלד (1919–1931).
במהלך ליל הבדולח ב-1938, חולל ונהרס בית הכנסת. אנשי האס אה ניפצו את הריהוט הפנימי, וחלקים ניידים הושלכו לערימה ליד הבימה והוצתו. מכבי האש המקומיים, שגם הם השתתפו באופן פעיל בהצתה, הגנו על מבני המגורים הסמוכים באמצעות סילוני מים.
בית הספר והנהגה
בית הספר היסודי של עדת ישראל, שנוסד ב-1920, נוהל על ידי ד"ר יצחק (איסאק) במברגר (Isaak Bamberger, 1874–1950), יליד לנגנאו, שעבר לירושלים לאחר מלחמת העולם השנייה. בשנת 1924 למדו בו כ-150 תלמידים מכלל הקהילה היהודית בעיר.
באותה שנה מנתה האגודה כ-400 חברים, ובראשה עמדו: נתן גולדברגר, פרופ’ ד"ר יוזף טחאואר, ברוך מרקס, מאיר שטרן, הירש וייסמן, ברמן אדלר, אלפרד קלוגמן, בנימין וולף ומוריץ אולהמן. לצד ההנהלה פעלו ועדות שונות, בהן ועד כספים, ועד כשרות (בראשות הרב קליין), ווועד בית הספר (בראשות פרופ’ טחאואר).
אגודות ופעילות חברתית
בתוך הארגון פעלו כמה ארגוני צדקה ופעילות קהילתית:
- "גמילות חסד" – ארגון סיוע כלכלי (1924, בניהול ברמן אדלר).
- "אגודת ישראל" – אגודת גברים בראשות ד"ר לזרוס אייזמן ומר זיכל, שסיפקה הלוואות ללא ריבית לעסקים קטנים.
- "עזרת נשים" (Esras Noschim) – אגודת נשים (נוסדה ב-1915, נוהלה ב-1924 בידי מתילדה גולדברגר).
- אגודת נוער ("בחורים") – שפעלה במסגרת החינוכית של הקהילה.
סופה של האגודה ובית הכנסת
האגודה פעלה עד תקופת השלטון הנאצי. בשנת 1943 חדלה מלהתקיים בעקבות רדיפת יהודי נירנברג והשמדת הקהילה היהודית בעיר במהלך השואה.
אנדרטה
ליד המקום שבו עמד בית הכנסת ניצבת כיום אנדרטה, שעליה כתוב:[2]
- GEDENKE WAS MAN DIR ANGETAN –
- !VERGIß ES NICHT
- 25:17–19,
- וזכור את אשר עשה לך עמלק
- לא תשכח!
- דברים כה יז
ביבליוגרפיה
- האגודה היהודית-אורתודוקסית 'עדת ישראל' בנירנברג במאות ה-19 וה-20, באתר אלמניה ג'ודייקה (בגרמנית)
לקריאה נוספת
- קלאוס-דיאטר אליק, לקסיקון הקהילות היהודיות בעולם דובר הגרמנית. כרך 2: גרוסבוק – אוכטנדונג., 1. Aufl, Gütersoh: Gütersloher Verl.-Haus, 2008, מסת"ב 978-3-579-08078-9. (בגרמנית)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Der orthodox-jüdische Verein "Adas Israel" in Nürnberg im 19./20. Jahrhundert, www.alemannia-judaica.de
- ↑ מיקומו לשעבר של בית הכנסת, באתר גוגל מפות-US
בית הכנסת עדת ישראל (נירנברג)42053432Q16678427