בית הכנסת ורינג
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | וינה |
| מדינה | אוסטריה |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | 1888 |
| תאריך פירוק | 10 בנובמבר 1938 |
| אדריכל | יאקוב מודרן |
| קואורדינטות | 48°13′27″N 16°20′26″E / 48.2242°N 16.3406°E |
|
(למפת וינה רגילה)   בית הכנסת ורינג | |
בית הכנסת של ורינג היה בית כנסת של הקהילה היהודית ברובע ה-18 וורינג בווינה, בכתובת שופנהאורשטראסה 39 (בעבר נקרא הרחוב ווינרשטראסה).
בית הכנסת נבנה בשנים 1888 ו-1889 על פי תוכניות של האדריכל יעקב מודרן (1838–1912) (גר') ואיחד סגנונות מערביים ומזרחיים מאותה תקופה.
בית הכנסת נהרס בליל הבדולח, נובמבר 1938.[1][2][3]
רקע
בסוף המאה ה-19, הייתה קהילת יהודי ורינג נפרדת מקהילת יהודי וינה. אבן היסוד הונחה באופן חגיגי ב-2 בדצמבר 1888, יום השנה ה-40 לשלטון הקיסר פרנץ יוזף הראשון.
עבודות הבנייה הופקדו בידי מהנדס העיר ג'וזף וורטס, ועבודות החפירה החלו באמצע 1889.
לאחר שרובע ורניג אוחד עם וינה, בית הכנסת, שבנייתו הסתיימה רק לאחרונה, הוכנס לניהול הקהילה היהודית.
המבנה נשרף בליל הבדולח ונהרס אחריו.
רבני בית הכנסת היו: ויליאם סור (1889–1903) דוד פויכטואנג (1903–1933) וארתור זכריה שוורץ (מ-1933)
ארכיטקטורה
חלל הבנייה של המקום היה חצר צרה יחסית בין בתים צמודים. בשל כך, אור טבעי יכול היה להיכנס אל המתחם רק מלמעלה.
תוכניות הבנייה התחשבו בהפרדה בין עזרת הנשים לגברים וגם בהגבלות הרשות המקומית:
- המרחק של הבניין החדש מהבית הישן היה צריך להיות לפחות 5.85 מטר;
- רוחב מושב לכל מתפלל 55 ס"מ, אורך המושב 85 ס"מ;
- מספר מתאים של דלתות יציאת חירום;
- רוחב מעבר בחדר התפילה 1.20 מטר לפחות;
- התקנת מדרגות חירום מברזל לעזרת הנשים.
צורתו הבסיסית של המבנה תוכנן כבזיליקה המונחת בשתי קומות. במקום יכלו להתפלל בישיבה 328 גברים ועוד 176 נשים. היה גם מקום לתפילה בעמידה.
אדריכלות חיצונית
חלונות הבניין היו עשויים מברזל, הזיגוג היה עשוי מזכוכית קתדרלה. מבחינה סגנונית, בית הכנסת היה תערובת של רנסאנס איטלקי ושל התנועה הרומנטית, מבפנים ומבחוץ. המתחם דמה לכנסיית גוסטב אדולף בווינה שנבנתה ב-1846 והוא תואר בשנת 1892 בכתב עת אדריכלי כ"דוגמה לבית תפילה שנבנה בצורה יוצאת דופן ובזול".
שלוש דלתות כניסה הובילו לפרוזדור של בית הכנסת. בפנים נתמך המבנה בעמודי ברזל יצוק.
כל חדרי בית הכנסת קושטו בערבסקות, חלק מהקישוטים, כולל על עמודי הברזל צופו בעלי זהב. מעקה עזרת הנשים נצבע בעץ אלון ישן, כותרות ופרופילים בודדים הוזהבו בעלי זהב.
האולם הראשי וחלקו הקדמי של המבנה חופו ברעפים, חלקי הגג הצידיים כוסו באבץ. ניתן היה לגשת לכל הגגות באמצעות סולמות ברזל והיה צורך לנקות אותם משלג.
ארון הקודש היה עשוי מעץ אורן, צבוע בצבע שמן לבן, עיטורים ופרופילים בודדים הוזהבו. כך גם לגבי הקירות המעוטרים משני הצדדים.
המסדרונות בקומת הקרקע היו ברוחב 1.5 מטר ומכוסים בלוחות בטון בשלושה צבעים.
רצפת אולם התפילה והכניסה היו מרוצפות באריחי מלט מאויירים.
בית הכנסת חומם על ידי שני תנורים גדולים מתוצרת מיידינגר, שהוצבו בשני החדרים האחוריים (חדר הרב והחזן). מערכת האוורור התבססה על צנרת קרה שסיפקה אוויר צח וצנרת מחוממת ששאבה החוצה אוויר מעופש.
תאורת הגז כללה נברשת, שתי מנורות (לצד הבמה), 21 נורות תלויות ועוד 24 מנורות לאורך הקירות.
עלות
עלות הבנייה הכוללת עמדה על 43,324.30 פורינט האוסטרו-הונגרי[דרוש מקור]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בוב מרטנס, Rekonstruktion der Synagoge in der Schopenhauerstraße (Wien), DAVID (גר'), 70, אבנפורט (אנ'), 2006, עמ' 2-3 (בגרמנית)
הערות שוליים
- ↑ Synagoge der Israelitischen Kultusgemeinde 18, Schopenhauerstraße 39, www.geschichtewiki.wien.gv.at (בגרמנית)
- ↑ Währing gedenkt der NS-Opfer, MeinBezirk.at, 2018-11-05 (בגרמנית)
- ↑ Vienna: Lichtzeichen testament to Jewish presence, Fotoeins Fotografie, 2023-08-28 (באנגלית)
בית הכנסת ורינג42178623Q875578