בית הכנסת הגדול במנהיים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| מיקום | מנהיים |
| מדינה | גרמניה |
| קואורדינטות | 49°29′21″N 8°27′56″E / 49.4892°N 8.4655°E |
בית הכנסת הגדול במנהיים (בגרמנית: Hauptsynagoge (Mannheim)) היה בית הכנסת המרכזי של הקהילה היהודית במנהיים, אחת הקהילות היהודיות החשובות בדרום־מערב גרמניה. בית הכנסת שימש מוקד דתי, תרבותי וחברתי במשך יותר משמונים שנה, עד אשר הועלה באש והושמד במהלך ליל הבדולח בנובמבר 1938 – פוגרום מאורגן של המפלגה הנאצית נגד מוסדות יהודיים ברחבי גרמניה.
רקע
היישוב היהודי במנהיים נוסד במאה ה-17, ובמהלך המאה ה-19 התעצם הן בגודל האוכלוסייה והן במעמד הכלכלי והחברתי של חברי הקהילה. עם עליית מספר היהודים בעיר וגידול מוסדות הקהילה, התעורר צורך בהקמת בית כנסת חדש ומפואר שישמש מוקד לפעילות הדתית והציבורית של הקהילה הרפורמית.
תולדות המבנה
בית הכנסת נבנה בשנים 1851–1855 בתכנונו של האדריכל הגרמני יוהאן יאקוב רישר, בסגנון נאו־קלאסי עם השפעות ביזנטיות. המבנה ניצב ברחוב F3 בלב העיר, לא הרחק מהכיכר המרכזית. הוא תוכנן להכיל מעל 1,000 מתפללים, וכלל אולם תפילה גדול עם כיפה גבוהה, עזרת נשים, בימה, היכל מפואר, ואורגן שהושמע בטקסים דתיים – דבר שהעיד על זיקתה של הקהילה לזרם הרפורמי.
חזית המבנה עוטרה בעמודים קורינתיים ובקשתות עגולות, וחלל הפנים קושט בעבודות עץ מגולפות, ויטראז'ים ותאורה ייחודית. בית הכנסת נחשב ליצירת מופת אדריכלית בזמנו.
תרבות וחינוך
לצד היותו מקום תפילה, בית הכנסת שימש גם מוקד לחיי התרבות והחינוך היהודיים בעיר. התקיימו בו דרשות, קונצרטים, שיעורי תורה, וחגיגות קהילתיות. סביבו פעלו מוסדות נוספים כמו בית ספר יהודי, מקווה ומשרדי הקהילה.
ליל הבדולח והשמדת בית הכנסת
בליל 9 בנובמבר 1938, כחלק מהמתקפה המתואמת של הנאצים על מוסדות יהודיים, פשטו אנשי האס־אה (SA) על בית הכנסת הגדול והציתו אותו. המשטרה המקומית לא התערבה, והיו אף עדויות לשימוש בזיקוקים וחומרי נפץ לצורך חיסול מהיר של המבנה.
עדות אלימלך גלילי
אלימלך גלילי (במקור: מקס צילברשטיין), שהיה נער יהודי תושב העיר בעת האירועים, תיאר בעדותו משנת 1997: > "הוציאו אותנו מהבתים. אני זוכר שעמדנו ברחוב הראשי וצפינו מרחוק – בית הכנסת הגדול שלנו בער כולו, כמו מדורה ענקית. היה שם ריח של ספרים נשרפים, של עץ חרוך. אנשים עמדו וצחקו, חלק אפילו מחאו כפיים. אני הייתי בן עשר, וראיתי איך כל מה שהכרתי נשרף מול העיניים. זה היה הלב של הקהילה. ומשם התחילה ההתפוררות".
לאחר ההרס
שרידי המבנה פונו במהירות על־ידי השלטונות. בשנת 1955 נהרסו שאריות הבניין כליל. הקהילה היהודית במנהיים, שמנתה אלפי נפשות ערב מלחמת העולם השנייה, חדלה כמעט להתקיים במהלך המלחמה.
הנצחה
- בשנת 1988 הוצבה לוחית זיכרון במקום שבו עמד בית הכנסת, לציון 50 שנה לליל הבדולח.
- בשנת 2010 שוחזר המבנה באמצעים של הדמיה תלת-ממדית, כחלק ממיזם חינוכי להנצחת קהילות יהודיות שנכחדו.
- כיום קיימת בעיר קהילה יהודית חדשה ובית כנסת פעיל, אך אין המשך ישיר לבית הכנסת ההיסטורי.
חשיבות סמלית
חורבן בית הכנסת הגדול הפך לסמל לאובדן המורשת הרוחנית והתרבותית של יהדות גרמניה. מבנה זה, שעמד בלב עיר תעשייתית מתקדמת, ביטא את הניסיון לשלב יהדות מודרנית בזהות הגרמנית – ניסיון שנגדע באכזריות על־ידי השלטון הנאצי.
קישורים חיצוניים
- כתבה, באתר Zukunft braucht Erinnerung
- Jewish Virtual Library – Mannheim
- אתר המוזיאון היהודי בברלין
בית הכנסת הגדול במנהיים41321396Q1589766