בית הכנסת האר"י הספרדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארון הקודש בבית הכנסת

בית הכנסת האר"י הספרדי נחשב כבית הכנסת העתיק ביותר בצפת. נמצא בסמוך לבית המאירי, מעל לבית העלמין העתיק.

היסטוריה

בית הכנסת ששורשיו במאה ה-14[1] נקרא בתחילתו על שם אליהו הנביא. הנוסע משה באסולה שביקר בצפת בראשית 1522 כתב: "ויש בה ג' בתי כנסיות... ואחד של מערביים (=יוצאי צפון אפריקה), וקורין לה כנסת של אליהו ז"ל, כי היא קדומה, וקבלה בידם שאליהו ז"ל התפלל בה". על פי המסורת בבית כנסת זה התפלל ולמד רבי יצחק לוריא (האר"י), שהתגורר בצפת בשנים ה'ש"ל-ה'של"ב (1572-1570).

בית הכנסת נפגע ברעידת האדמה שהייתה בצפת בשנת 1759 ונהרס ברעידת האדמה של שנת 1837, שבה נספתה מחצית הקהילה ונחרבו כמעט כל בתי הכנסת בעיר. שיקום בית הכנסת בעזרתו של הנדבן האיטלקי יצחק גואטה נמשך 16 שנה.

בשל מיקומו של בית הכנסת בקצה הרובע היהודי הוצבה בו במלחמת העצמאות עמדה של אנשי ההגנה.

בשנים 1990 ו-2005 עבר בית הכנסת עבודות שיפוץ ושימור.[1]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • רמי יזרעאלי, "בית הכנסת האר"י הספרדי בצפת", בתוך אריאל 120 (תשנ"ז), עמ' 166-159

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0